אני אוהב עץ רהיטים וכלי עבודה. הבלוג הזה ידבר בהם ובעוד נושאים המעניינים מעצבים נגרים רסטורטורים וציידי מציאות; אני הוא שילוב של כולם יחדיו. אספר על הספרים שאני מכבד, קישורים לאתרים שהשכילו אותי, פורומים וחנויות בהם ניתן לרכוש ציוד, חומרי גלם וכלי עבודה. לכל מי שאוהב את החומר המרוכב הטבעי מכולם, חומר בר-קימא המתחדש כל בוקר מחדש וההופך למוצרים שאנו עושים בהם שימוש או מביטים עליהם בהנאה, מוזמן לבקר בבלוג הזה מעת לעת.

יום שישי, 30 בספטמבר 2011

מדף שבנה אחד מתלמידי בארה"ב

אחד מתלמידי הקייץ ביקש לבנות מדף בדומה למדף שראה בבית סבא, ורצה להעניק את המדף לאביו.
את המדף בנה מאורן. הוא ניסר ושייף את כל החלקים. בעזרת  ארבע ברגים הוא חיבר את הזויתנים למשטח המדף. החלתנו שכדאי ליפות את המדף ולהוסיף לו מעקה ממהגוני. את המעקה הוא גילף ביד אומן ממש ואז חיבר אותו למשטח בעזרת ניצבים שקניתי עבורו בחנות Rockler המקומית.


יום חמישי, 29 בספטמבר 2011

אופניים מבמבוק

אחד המוצרים המעניינים שראיתי ביריד היה אופניים בעלי שילדה מבמבוק. הבמבוק הוא צמח מרתק. הוא חזק, בעל קצב צמיחה מדהים, אינו בררן ושמח לגדול כמעט בכל מקום ובאקלים משתנה -- כל עוד יקבל את תצרוכת המים הדרושה לו.
ביריד ראיתי קבוצה של צעירים הבונים אופניים מבמבוק. במקום הצינורות הרגילים והמוכרים לנו הם בונים את רוב השילדה מצינורות במבוק. צינורות הבמבוק מתחברים למנגנוני האופניים העשויים מתכת בעזרת חיזוקי חומר מרוכב (סיבי פחמן ושרף).
Click here to read the English version of this posting 




יום שישי, 23 בספטמבר 2011

ביקור ביריד טכנולוגיה עילית (ותחתית) בניו יורק

בסוף השבוע שעבר ביקרתי ביריד מעניין ומוזר מה, שמתרחש פעם בשנה ברובע קווינס בניו יורק. Maker Fair הוא קיבוץ של ממציאים חברות פיתוח ותוכנה, כמו גם ייצרנים זעירים של מוצרים שונים שחלקם איזוטריים. רבים מהמוצרים והמיכשור שהוצגו עוזרים ביצור אבות טיפוס וחפצים קטנים. ראיתי מבחר אדיר של מדפסות תלת מימדיות, כרסמות ומחרטות מפוקדות מחשב ומוצרי רובוטיקה שונים.  אך גם ראיתי רהיטים. רהיטים שתוכננו ע"י תוכנות מחשב ויוצרו ע"י רובוט CNC או בחיתוך לייזר. מיעוט מהמציגים מייצרים חפצים בשיטות ידניות ונהדרות: בחור צעיר שמייצר תותבות הוליוודיות (ופנקיסטיות) מסיליקון עבור אנשים שכל אבריהם בידייהם, כובעני עור, רצעני חגורות ובונה קליידוסקופ היו חלק מהאמנים הפרימיטביים שפרסו את מרכולתם וזכו לכבוד הראוי להם. אחד מאותם אמנים עמל ללא לאות בחיבור כרטיסי תחבורה ציבורת לכדי מחלצות מוזרות. צילמתי אותו מציג את היצירה בגאון:
 כתבתי בהרחבה והצגתי תמונות נוספות של המצגים והמוצרים שקשורים בעץ ובריהוט בבלוג שלי באמריקן וודוורקר. היתי שמח לתרגם ולפרוס את אותו מידע כאן אבל זה המון עבודה. אז למרות שזו קצת טירחה לקרוא באנגלית אני בטוח ומקווה שתוכלו לעמוד במעמסה.
הנה הקישור:
ביקור בייריד Maker Fair פרק א'
ביקור בייריד פרק ב'
ולמי שאין זמן הנה סירטון שמציג את היריד:

יום רביעי, 21 בספטמבר 2011

נו טוב. בלי קצת פוליטיקה אי אפשר....

ראיתי את התמונה הזו היום (תצלום A.P) אפשר להתווכח על התוחלת שבאקט הפלשתיני, לאהוב או לסלוד ממנו. אבל אי אפשר להשאר אדיש לכיסא הזה. מישהו ברמאלה חשב שהוא מעצב דגול, בנה ותיכנן את "כיסא פלשתין 194".
אז בו נגיד את האמת - העיצוב לא משהו, אבל שימו לב למפה. בהרכיבי את משקפי מבקר העיצוב אני תוהה מדוע פלשתין 194 כוללת את מדינת ישראל כולה? האם זה כי ללא הנגב הכיסא היה קורס אחור? או שמא ללא הכללת הגליל במדינה החדשה היא היתה הופכת למשענת קנה רצוץ, ולגב היושב עליה לא היה סעד ותמיכה.

יום שני, 19 בספטמבר 2011

"היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?" - שינוי צבע לרהיט מכהה לבהיר.

את משפט הכותרת אמר הנביא ירמיהו. שינוי צבע הוא תהליך שכיח מאוד בצביעת קירות וגם בריהוט. הצלחתו תלויה במספר גורמים שבהם אדון כאן.
אחת מקוראות הבלוג שלחה לי שאלה: האם אפשר לשנות את צבע שניים מרהיטיה מעץ כהה ללבן אטום. היא צרפה תמונות של שני הרהיטים הכהים שאותם היא רוצה ללבן ותמונה של מגירות שאת צבעם הלבן היא אוהבת.

התשובה מעט מורכבת. כן, אפשר לצבוע לבן על כהה ואפשר להצליח בכך אבל דרושה מיומנות, סבלנות והתמדה. למי שאינו מנוסה בצביעה או בישום גמר על ריהוט אני ממליץ לנסות תחילה את השיטה הזו על רהיט פחות חשוב. עם הנסיון עלה יפה המשיכו לרהיט החשוב יותר. אם החלטתם שאתם "הולכים על זה", בחרו בצבע שמן על פני צבע אקרילי. צבעי השמן מתייבשים לאט יותר אבל הם עמידים יותר ונותים להראות טוב יותר.
לפני התחלת שינוי הגמר פרקו דלתות והוציאו מגירות ממסילותיהם. חובה לעבוד על החלקים כאשר הם אינם מותקנים על השידה, אחרת הם עלולים "להדבק" אליה בכוחו של הצבע המתייבש.

1. בעזרת טרפנטין מינרלי או כהל (ספירט) יש לנקות את הרהיטים משיירי שומן וליכלוך.
2. משייפים את פני השטח בנייר לטש עדין מס' 280 או 320.
3. מורחים את הצבע הלבן ונותנים לו להתייבש. יש שיעדיפו למרוח שיכבת צבע יסוד קודם למריחת הצבע העליון. אך אני סבור שדיינו בחיספוס וניקוי השטח. פעולות אילו יאפשרו לצבע העליון להצמד בחוזקה אל שיכבת הלכה או הצבע המקורית.
4. משייפים את האבק ששקע על הצבע ומחליקים תלמי מברשת סוררים בעזרת נייר מס' 400 או צמר פלדה (0000) ומישמים את השיכבה השניה.
5. מישמים שיכבה שלישית לפי הצורך כמו שהוסבר קודם. לאחר שהשכבה האחרונה התייבשה (תנו לה שבוע לפחות) הסתיים התהליך, אלא אם אתם מבקשים להשיג מראה מט-משי או מט. במקרה זה ללטשו את הצבע בצמר פלדה (0000) או בנייר שיוף 600 או 800.
כמו שכתבתי בעבר, צמר הפלדה שנמכר בארץ תחת ההגדרה של (0000) אינו עדין דיו. צמר פלדה עדין יש להזמין מחו"ל. ניירות שיוף עדינים ניתן לקנות בחנויות לצרכי תכשיטנים. על מנת להקל על פעולת השיוף העדין (400 ומעלה) השתמשו בנייר שייוף "מים" והעזרו במים או בטרפנטין לסיכוך פעולת הליטוש.

יום חמישי, 15 בספטמבר 2011

קליעת שרפרף

אני זוכר שרפרף שכזה אצל סבתא וסבא. עד היום מייצרים כאלו שרפרפים בשומרון וביהודה וגם בגליל. שיטת הקליעה לא השתנתה זה אלפי שנים. שרפרפים קלועים נמצאו אצל המצרים הקדמונים, היוונים וגם בארץ ישראל.
הסרטון הבא מראה לנו איך לבנות שרפרף כזה ואיך לקלוע את המושב.

השחזה של סכין סימון marking knife

סכין הסימון הוא כלי חשוב מאוד להתוויה ותחימה של פעולות חיקוק ופיחות.
לעיתים אני משתמש בסכין חיתוך כזו שמשתמשים בה בעלי מיקצוע לחיתוך לינולאום ופלסטיק (Utility Knife) לפעמים אני משתמש בסכין X-acto קטנה (אני משתמש בה בעיקר לסימון זנביונים כאשר מרווח התמרון שלי קטן ונדרשת סכין צרה וארוכה). אבל הסכין האהובה עלי ביותר היא זו של Veritas, בעלת שני משחזים הניפגשים בתצורת חרתום מצידו האחד של הסכין. Dave Jeske מייצר סכיני סימון מעולות. הסכין שלו גם דקה וגם קשיחה. בסירטון הזה הוא מדגים איך להשחיז אותה. שווה צפיה.


יום שני, 12 בספטמבר 2011

כיצד בונים קופסה - סידרת סרטונים באתר של FineWoodworking

באתר של FineWoodworking ניתן לראות הדגמות של ביצוע פעולות נגרות ובניית פרוייקטים שונים. הצפיה אינה כרוכה בתשלום ואינה מחייבת רכישת מנוי.
סידרת הסרטים הזו דנה בבניית קופסאות. נשמע פשוט, אבל לא ממש. אם רוצים לבנות קופסה איכותית צריך להקדיש לזה זמן ותשומת לב. דרושים כילים מתאימים וחייבים לתת דגש על עיצוב, דיוק בביצוע וגמר ראוי.
כמי שבונה קופסאות אתרוג ואחרות אני יכול להעיד על המורכבות של פרויקט כזה.
אני מקווה שתיצפו בסרטים. אמנם הנושא הוא חפץ קטן יחסית אבל הערך המוסף של צפייה בהדגמות הוא למידת נגרות, חיבורים, תהליכים וכו'. וחוץ מיזה, זה כיף סתם כך לראות מישהו שיודע את מלאכה ומסוגל להדגים אותה בכזו בקיאות. זה מזכיר את העונג שלצפות בסידרת בישול. כי גם אם לא נחזור במדוייק על המתכון או אף לא נבשל כלל, לראות את השף או השפית מלהטטים במטבח זו נהדר.
הקליקו כאן לצפיה בסידרה ולסרט הראשון

את קופסת האתרוג הזו בניתי לפני שש שנים. הריפוד הוא כרית משי מיוחדת שבנתה חברה שהיא אמנית מתכת וטקסטיל.

יום שבת, 10 בספטמבר 2011

חיקוק ופיחות, או כיצד ליצר חיבור סין ונקב (שקע תקע)

חיקוק היא פעולת חפירה בעץ, למשל כדי ליצר נקב (נקב בקצה רגל רהיט). פיחות היא פעולת ניסור והחסרה של עץ, לדוגמא מקצוות קורשת, על מנת ליצר סין (בליטה) שתיכנס לנקב שהכנו.
אני מציין את המינוחים הללו כיון ששרון שוקל לייצר את החיבור הזה במפגש הרגליים והקושרות. חיבור סין ונקב הוא חיבור "העץ-לעץ" החזק ביותר מבין המוכרים לנו. הוא חזק יותר מחיבור חפים (דיבלים) וחזק יותר מחיבור סין וגרז.
שרון שאל אותי על מקורות לדליית מידע  איך לבצע את החיבור. הפנתי אותו לYoutube, אך כמובן שהסתקרתי בעצמי ועשיתי חיפוש מהיר. גיליתי סרטון טוב מאוד בו פעולת החיקוק נעשית ללא קידוח מקדים לחילוץ עץ ממרכז הנקב; המדגים משתמש אך ורק במפסלת.
המורה הוא John Bullar שכתב ספר נאה על נגרות. באתר הזה תוכלו לראות סרטוני הדגמה נוספים.



http://www.furnituremaking.org

יום שישי, 9 בספטמבר 2011

השידה השניה של שרון עמרם: תוספת חדשה ומעניינת לרהיט ישן ומכובד

שרון ממשיך לעמול במרץ ולהנפיק לנו פרוייקטים ראויים ומעניינים.
השבוע שלח לי סקיצות וצילומים של המשימה החדשה שלו: להרים מעל פני הריצפה שידה שקיבל מחבר ושהיתה חלק ממזנון ישן שפורק. "הארגז" הזה הוא רהיט שהיה חלק מסט של שלשה חלקים שחוברו במקור זה לזה. ניראה שהרהיט מצופה בפורניר טיק או מהגוני. רק לחדש ואחר כך להניח את השידה על הריצפה זה ממש לא בה בחשבון. לכן החליט שרון להרים אותה ולבנות לה ארבע רגליים וקושרות.
הנה השידה במצבה העכשיו.

מהצילומים ניראה שזו שידה נהדרת. בנוסף לפורניר הכהה היא זכתה גם לידיות עץ שקועות ולצירי דלת הבנוים היטב - איך אני יודע? שימו לב לבליטות בצידי הדלת. אילו למעשה הצירים המקובלים על בוני רהיטי איכות בבואם לחבר דלתות מזנונים וארוניות, במיוחד בשנות השישים. ציר כזה (Straight Pivot Cabinet Hinges) יש לשקע בנקב וחיבורו מצריך מיומנות.
הנה הציר במתקונתו הקטלוגית, מבית היוצר של חברת ברוסו המעולה.


הסגנון הכללי של הרהיט ניקרא במחוזותינו Danish Modern. רהיטים שניבנו בסגנון זה זכו לקווים פשוטים, מבנה קובייתי, מראה כהה וחם, ולעיתים רבות רגליים היורדות לריצפה בזוית מתונה ותוך כדי הצרה (Tapered Leg).

שרון שלח גם שרטוט SketchUp של הצעתו לרגליים והוסיף כמה שאלות; אני השבתי לו. הדיאלוג ביננו מופיע כאן כמעט במלאו.

(השאלות של שרון)
1. באיזה עץ להשתמש. ההימור שלי הוא עץ טיק אבל אשמח לחוות דעתך המקצועית.
2. יש מקום שאתה ממליץ עליו לרכישת עץ מסוג זה או אחר באיזור המרכז?
3. כל תחום זיהוי סוג העץ מרתק אותי אך לצערי איני מבין בו כלום: איך לזהות את סוג העץ? איך לזהות אם מדובר בפורניר או עץ מלא?

זו פעם ראשונה שאני מתכוון לנסות לבנות רגליים שאינן ישרות בצורתן והאמת זו פעם ראשונה שאני משתמש בעץ שאינו אורן (שידוע ברכותו).
חשבתי לצייר את קווים ישרים על העץ, לנסר עם ג'יגסו, להקציע ולשייף.
אשמח לטיפים ובכלל לכל שביב מידע שתוכלו לתרום בנושא,

תודה מראש,
שרון

התשובות שלי:
אני חושב שהרהיט הוא סנדוויץ או סיבית איכותית מצופה פרוניר. פאות הדלתות והשידה מוגנות בלייסטים של עץ מלא. יתכן והרהיט צופה בפורניר טיק כמו שאתה חושב, יתכן וזה פוליסנדר (Rosewood) או עץ טרופי כהה אחר כמו מהגוני.
נסה לגלות אם היצרן הוא "הזורע" או שמא הרהיט הוא תוצרת חוץ. חפש חותמת חום או מדבקה מתחת או בגב הרהיט.
פתרון הרגליים שהצעת ניראה אלגנטי ותואם לסגנון הDanish Modern 
היתי מרחיב את בסיס הרגליים המוצעות או במלים אחרות מעבה אותם כדי שלא יגיעו לרצפה כל כך דקות. יתכן והיתי מקצר אותם מעט.
ממתין להתפתחיות וכיף לראות את הפרויקטים שלך.
אפרסם את התהליך בבלוג השבוע.
כל טוב
יואב

שרון שלח לי אימייל אחרי כמה ימים עם תיקוני עיצוב. הוא הצר את הרגליים וקיצר אותם.
כך ניראה התכנון כרגע:
אני ממתין לבאות, להמשך ביצוע הפרוייקט.

יום חמישי, 8 בספטמבר 2011

למי שרוצה להתענג על סירטון קצר ומעניין על עיצוב בעץ

דניאלה אוהד היא הסטוריונית של עיצוב (וגם חברה) המתגוררת בניו יורק. הוולוגים (ווידאו-בלוג) שלה תופסים תאוצה ויהפכו כך אני מקווה לסידרת טלוויזיה. דניאלה מצליחה ל"החזיק אותם קצר" ז"א שכל וולוג אינו אורך יותר מאשר חמש דקות. זה יתרון גדול, במיוחד בתרבות צריכת המידע העכשיוית המכתיבה פרקי זמן קצובים וקצרים בהם אנו יכולים להתפנות ולהחשף למידע חדש.
הוולוג שאני ממליץ לכם לצפות בו הוא על ג'ורג' נקשימה: חדשנותו, רהיטיו והיוצרים החדשים שמפרשים אותו ומצטטים אותו.
אלו חמש דקות נהדרות בהן תיראו ותלמדו על עץ ועיצוב מפי מומחית היודעת איך להעביר את הידע באפקטיביות ובאלגנטיות רבה.