אני אוהב עץ רהיטים וכלי עבודה. הבלוג הזה ידבר בהם ובעוד נושאים המעניינים מעצבים נגרים רסטורטורים וציידי מציאות; אני הוא שילוב של כולם יחדיו. אספר על הספרים שאני מכבד, קישורים לאתרים שהשכילו אותי, פורומים וחנויות בהם ניתן לרכוש ציוד, חומרי גלם וכלי עבודה. לכל מי שאוהב את החומר המרוכב הטבעי מכולם, חומר בר-קימא המתחדש כל בוקר מחדש וההופך למוצרים שאנו עושים בהם שימוש או מביטים עליהם בהנאה, מוזמן לבקר בבלוג הזה מעת לעת.
‏הצגת רשומות עם תוויות השחזה והשאה של כלי עבודה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות השחזה והשאה של כלי עבודה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 18 בפברואר 2018

ישור שיני מסור יפני שסררו


מסורים יפניים הם כנראה הכלים הכי יעילים שפגשתי בנגרות הכלים הידניים. הם קלי משקל, דקים וחדים כתער. בעזרתם ניתן לנסר בהצלחה ובמהירות בניצב לסיבים ולאורכם. למסור מסוג ריובה יש שני מסדרי שניים לאורך שני צדי הלהב. מסדר אחד יעיל לניסור רוחבי (cross cut) ומסדר שני לניסור לאורך הסיבים (rip cut). המסורים הללו כל כך פופולריים שכבר לפני כמה עשרות שנים היצור שלהם פרץ את גבולות יפן ויצרנים סיניים, קוריאנים ומערביים כמו חברת Irwin , DeWalt וVaughan מוכרים אותם בכמויות אדירות בשווקי העולם.
לי יש מספר מסורים כאילו וכך גם בבית הספר בו אני מלמד. אך המסור עלול להוות גם ״חרב פיפיות״ למשתמש בוא. אם המשתמש אינו זהיר הוא או היא עלולים לעקם את הלהב הדק ואף לפגום או לשבור את שיניו. בנוסף, בגלל התצורה הגאומטרית המדהימה והאפקטיבית של השיניים הם בעייתיות, עד בלתי ניתנות להשחזה, ולאחר התכהותם המסור צריך להישלח למשחיז מקצועי או לקבל להב חדש. בעוד שמסורים יפניים המסורתיים והיקרים מגיעים עם ידית עץ ולהב קבוע, אילו הנמכרים ברוב החניות ודרך האינטרנט ושמחירם אינו בשמיים, מיוצרים כך שלהבם ניתן להחלפה.

כשמלמדים נגרות מבוגרים וכמובן ילדים עלולות לקורות תקלות. חלק מהתלמידים סבלניים וממושמעים אך אחרים נחפזים למלאכה ואינם נכונים במשמעת ביצוע או ביכולת הקשבה ומעקב אחר הוראות המורה. עקב כך במהלך השנים ראיתי איך שיניהם של מסורים מתעקמות או נשברות ואיך להבי המסור מתקמרים או מתעוותים עקב פעולות משיכה או דחיפה אגרסיביות מדי. 

על מנת לתקן ולשקם מסורים שהתעקמו ושיניים גדולות שהוזחו הצידה אני נעזר בסדן ובפטיש מפליז. אני מניח את אזור השיניים הזקוקות ״לטיפול אורטודנטי״ על הסדן (הסדן שלי הוא פטיש פליז כבד אותו אני אוחז בין לחיי מלחצים) ובעזרת הפטיש האחר אני מרקע את השן הסוררת חזרה למקומה. בצורה זו אני גם מצליח לרקע קימורים או תלוליות בלהב המסור.
במסורים בעלי מספר שיניים רב ליחידת אורך אני נוהג להשתמש בפין דחיפה מפליז. באם אין בנמצא פין יעודי ניתן להשחיז מפתח פליז ישן ואף להשתמש בבורג פליז שחודו קופד. אני מניח את הפין על השן הבולטת ומחובט על הפין בעזרת פטיש. הן הסדן והן הפין עשויים מתכת רכה יותר מאשר שיני מהסור ולכן אינם פוגמים בהן.
בדרך זו אני מצליח לשקם אם המסורים שלנו ומאפשר להם לחזור לשימוש מוצלח בסדנה לשנים רבות. אם אין לכם סדן פליז או פטיש פליז אתם יכולים להשתמש בלוח עץ או פלסטיק קשה.

תמונות נוספות ניתן והסברים באנגלית ניתן לראות בבלוג שלי ב Popular Woodworking 








  

יום שלישי, 24 בינואר 2017

סרטים המתעדים מלאכות עץ שאבד עליהם הכלח אך לא נס ליחם.

כיצד מנסרים בולים בתחנת מים? איך בונים דליים, כערות, ואמבטיות מעץ? איך משחיזים סכינים ומחשלים שופנים... ועוד ועוד...
בסידרת הסרטים התיעודיים הללו תמצאו את התשובות. בעלי המלאכה המצולמים הולכים ונעלמים ורק התיעוד הדיגיטלי יוכל להציל את עולמם מכליה. לנו אוהבי העץ חשוב לראות וללמוד ואולי לנסות ולשמר את העושר הזה.
מצאתי את הסרטים הללו השבוע ולא יכלתי להפסיק את הצפיה הבינג׳ית בהם. אינני יודע אם הם מתעדים בעלי מלאכה באוסטריה או בגרמניה (אולי בשוויץ?) אבל בטוח שזו גרמנית מהאיזורים הדרומיים של הסהר דובר הגרמנית באירופה.
צפיה מהנה ומהרהרת.

 בוני הגלגלים:




מכין רעפי העץ:

בונה הכערות:
הרפד:

חוטבי העצים: Der Letzte seines Standes: Der Holzrücker


נוסר הבולים:


המשחיז:


בונה הדליים:




בונה השופינים:


הסכינאי:




בונה מגלשות השלג (Der Schlittenbauer aus dem Oberland)

בונה החביות


אמן כלי הגינה מעץ:


יום שלישי, 20 באוקטובר 2015

השחזת כלי גילוף. זה לא כל כך נורא כמו שזה נשמע



השחזת כלי גילוף תמיד היתה משימה שרציתי לדחות עד כמה שניתן. הגאומטריה הספציפית של כלי הגילוף השונים, העובדה שאתה נדרש להשתמש הן במישור שטוח עבור המשחז והן בגוף קמור עבור גב המפסלת, ובנוסף לכך - הצורך לנתב את ההשחזה והההשאה ביד חופשית הגבירו את מרכיב החרדה אצלי.
אם הזמן התרגלתי ולמדתי לשלוט על פעולת השחזת המשחז (Bevel).
אני אוחז את המפסלת בזווית הנכונה ומחליק אותה ימינה ושמלה על פני אבן השחזה או על המישור שעליו מודבק נייר שיוף.
באשר לחלק הקעור (התעלה הפנימית) כאן נזקקתי לעזרי השחזה צולעים למדי. פעמים היתי עוטף חף עץ בנייר לטש, ובהזמניות אחרות היתי משתמש באבן השחזה בחתך טיפה (Slip Stone).
כל זאת עד לאחרונה.
האמצעי שהתחבב עלי לצורך השחזת החלק הקעור הוא תבנית עץ מדוגמת המתאימה בצורה מיטבית לרדיוס הפנימי של הקער.
את התבנית בניתי על מנת שתתאים לאחת המפסלות האהובות עלי אבל היא תוכל לשמש גם למפסלות אחרות בעלות אותו הרדיוס או רדיוס גדול יותר.
אני מסביר ומדגים איך לבנות אותה בבלוג שלי בPopular Woodworking
בבלוג תמצאו תמונות והסברים ואני מקווה שאחרי הצצה בו כולכם תוכלו לבנות תבנית כזו ולעשות בה שימוש רב בטחון לשנים רבות.


יום שבת, 15 במרץ 2014

שאלה מקורא הבלוג על מקצוע מתוצרת הודו

אתמול קבלתי דוא"ל - שאלה מקורא בשם דניאל.
הוא כותב:

" ראיתי את המאמרים שלך באינטרנט ונהנתי, רציתי את עזרתך אני קניתי מקצוע עץ תוצרת הודו
זה עלה לי 120 ש"ח. כתוב עליו jake plane
grip well
אינני יודע כלל נגרות ורציתי רק כמה מילים לגבי המקצוע , 
האים אפשר להרכיב לו סכין של סטנלי?
 אגב יש לי עוד שאלה: האים אני יכול להשחיז את הסכין במשחזת שולחן עגולה?
בתודה מראש דניאל"

דניאל הנה תשובתי.
המקצוע שקניתה הוא חיקוי של הדגמים האחרונים שייצרה חברת סטנלי באנגליה כשעוד התקינו למקצועות ידיות עץ. כיום סטנלי מרכיבה עליהם ידיות פלסטיק. מבחינת המראה והמנגנונים המקצוע ניראה שמיש אבל ככלי שיוצר במפעל בעל בקרת איכות לא הדוקה מספיק יתכן  - סביר מאוד - שתאלץ לישר למקצוע את הסוליה, לבדוק את כבש הלהב (הצפרדע) לישרות ואף להדק את הברגים שמהדקים אותו לסוליה. הלהב עצמו והעלה הקפיצי שמהודק עליו צריכים להבדק ולעבור ישור. כן, ממתינה לך מלאכה רבה.

לגבי שאלתך על קניית להב חדש: אני לא היתי משקיע שקל בלהב של סטנלי. היתי קונה להב עבה ובעל קושיות פלדה גבוה יותר. להבים כאילו נמכרים ע"י רון הוק וגם ע"י חברת לי וולי מקנדה.

לגבי השחזת הלהב: אני מתחיל בהשחזת החורפה בעזרת משחזת אופן ליצירת קער ואז אני משלים את ההשאה בעזרת אבן יהלום 1200 גריט, ואבן מים 5000 גריט מתוצרת נניווה.
ג'ואל מוסקוביץ' מוכר את האבנים הללו, ומישום מה הוא מחסל את מלאי האבנים של נניווה. מצאתי שאבן מס' 5000 מתאימה לי יותר מאשר מס' 6000 או 4000. בתנאי עבודה אמיתיים בהם אתה צריך להפיק חדות אפקטיבית במינימום זמן, אין טעם להיות פיינשמקר. צריך להשחיז ולחזור לעבודה. בכיתת הלימוד אני פשרן אף יותר. כשהתלמידים הצעירים זקוקים למפסלת חדה אני משתמש בנירות שיוף בעלי גב דביק שאני מניח על גבי משטח עץ. אני מתחיל בנייר 220, עובר לניר 600 ואז מניח על הנייר האחרון רצועת עור טעונה בשעוות השאה (honing compound).
זה מדהים כמה זה משפר את חדות הלהב... ומהר. כמובן שמדי פעם אני צריך לחדש את הקער בעזרת אופן השחזה. השיטה הזו עובדת היטב גם ללא אבן יהלום או אבן מים.

הנחיות כייצד לשפר מקצוע ישן או חדש נימצאות באינטרנט בשפע כולל סרטים ביו-טיוב.
הנה אחד מהם מאט חברי כריס שוורץ:


 והנה סרט ארוך וממצא שמצאתי ביו-טיוב:

יום שבת, 26 באוקטובר 2013

השחזת כלי חריטה והשימוש בהם -- סרטון מעולה מבית American Woodworker

הסירטון הבא נוצר כדי להשלים את המאמר בנושא המפרסם בימים אילו במגזין.
אלן לייסר מסביר כיצד להקנות  למפסלת החריטה גאומטרית להב נכונה וכיצד ליצור בעזרתה צורות שונות על העובד הנחרט. הסירטון ברור ומעולה. למתחילים כמו לוותיקי המחרטה והעץ מובטחת הנאה מהצפיה בו.

יום שבת, 22 בספטמבר 2012

כיצד מיצרים מפסלת קורות גדולה: סרט מקסים

הסרטון מלמד כיצד מיוצרת מפסלת קורת גדולה (Timber Framer's Slick)
הכלי מיועד לבוני בתי עץ ובמיוחד לנגרים המפלחים ומפסלים גזעים וחיבורי קורות ועמודים. אין ספק שהנפח העומד מאחורי הפקת הסרט יודע את מלאכתו, אני מתרשם שכליי העבודה שלו הם תאווה לחיך ומן הסתם גם שיברון לב לכיס, או שיברון כיס ללב (אם אינכם יכולים להרשות לעצמכם את קניית הכלי). בכל מקרה שווה לראות איך באה מפסלת לעולם. הסרט מראה איך מחושלת מפסלת ואיך נחרטת הידית.

שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל קוראי.
תהי זו שנה של עשיה ברוכה יצירה מקורית ונגרות משובחת לכולנו.



The Birth Of A Tool. Part II. Chisel Making (by John Neeman) from John Neeman Tools on Vimeo.

יום שבת, 9 ביוני 2012

השחזת פלדת מישע (ציקלינה) : סרטון מבית Fine Woodworking Video

הציקלינה או בשמה העברי -- פלדת-מישע -- היא כלי עבודה חשוב, חיוני במיוחד להתאמה והשוואה של משטחים מודבקים. בעבר, לפני עידן ניירות השיוף, היתה הציקלינה הכלי האחרון בו השתמשו נגרים לפני מריחת שיכבת הגמר. כיום אנו משתמשים בצקילינה במקרים בהם אנו מעבדים משטחי עץ בעלי מארג סיבים "משוגע" (עולים ויורדים) או איזורים שלא מסכימים להשתעבד ללהב המקצועה. אך כמובן שעל מנת להשתמש בציקלינה באופן מיטבי עליה להיות מושחזת כהלכה.

הגאומטריה של הכלי די פשוטה: משטח פלדה דק שנגזר לצורה מלבנית או מעוגלת ושעל פאתו הדקה נמשח חוט, או טלטל. אותו טלטל הוא שחותך ומגלף בעץ.
פלדת מישע מסוגלת להקציע איזורים בעץ ומיני עץ שהמקצועה לא תוכל להם בגלל זווית התקיפה השלילית בה פוגש הטלטל את הסיבים. כך נמנעת לחלוטין תופעת קריעת הסיבים (Tear-out) ואנו מקבלים פני שטח חלקים ומוכנים לשיכבת הלכה הראשונה.

בסרטון הבא מבית Fine Woodworker תוכלי ללמוד איך להשחיז פלדת מישע.
How to Sharpen a Card Scraper - Fine Woodworking Video

יום ראשון, 20 במאי 2012

השחזת מפסלת מסוג "V" סירטון קצר

הגלפית והמורה מרי מיי, מדגימה את התהליך שרובינו מתקשים בו. השחזת מפסלות גילוף חצי עגולות יכול להיות תהליך מורכב, אך השחזת מפסלת מסוג V עלולה להביא אותנו למפח נפש ממש.
אלא שאם תעקבו אחר הנחיותיה של מרי תגלו שגם העינוי הזה יכול להפוך לCakewalk: ביטוי באנגלית שמשמעותו קליי קלות.

יום שלישי, 17 באפריל 2012

כיצד ליישר את גב סכין המקצועה או המפסלת בעזרת נייר לטש: שלב א' בהשחזת כליים ידניים

ברשימה הקודמת כתבתי על השחזה והשאה. ספרתי שכלי עבודה חד חייב לכלול שני מישורים חלקים וישרים הנפגשים בחורפה. מישור אחד הוא גב הכלי והמישור השני הוא המשחז. ההפעולה הראשונה שעלינו לעשות היא ליישר ולהשיא (ללטש) את גב המפסלת או את גב סכין המקצועה. פעולה זו דורשת אמנם זמן רב, אבל לשמחתינו איננו חוזרים עליה בכל פעם שאנו משיאים את הלהב, כיוון שתחזוקת הלהב מתרכזת בעיקר בהשחזה או בהשאת המשחז . ישור הגב יכול להעשות על גבי אבן יהלום, אבן מים, או משטח אחר שעליו גרגירי ליטוש והשחזה. רבים סוברים שהשיטה היעילה והמהירה ביותר היא בעזרת נייר שיוף על גבי משטח ישר כמו לוח זכוכית או טבלת שחם (גרניט). הסרטון הבא מסביר זאת היטב....

יום שבת, 14 באפריל 2012

השחזה ראשונית בעזרת אופני השחזה --- סירטון ווידאו מבית Fine Woodworking

אל מנת להגיע לרמת דיוק גבוה ביצור מוצרי עץ מורכבים יש לדעת איך להשתמש בכלי עבודה ידניים. ועל מנת שכלי העבודה יהיו כשרים לתפקד יש לדעת איך לחדד אותם כנדרש. כלי עבודה כמפסלות ומקצועת הם "סכין המנתחים" של הנגר ועליהם להיות חדים כתער. תהליך חידודם הוא דו שלבי: בשלב הראשון גורעים מתכת מהלהב ומקנים לו גאומטרית משחז נכונה (המשחז הוא השיפוע הקצר בקצה הכלי) - זוהי פעולת ההשחזה. בשלב השני אנו משאים (מלטשים) את המישורים שהושחזו ודואגים שפני השטח במפגש החורפה (החוד) יהיו חלקים מאוד. הן השחזה והן השאה יכולים להעשות על גבי משטחי לטש שונים כגון אבני השחזה או משטח זכוכית שעליו נייר שיוף. אך השחזה מהירה תושג רק אם נשתנמש באופני השחזה (משחזת חשמלית בעלת אופן סובב). הסרטון הבא מדגים איך להשחזיר מפסלת בעזרת אופנים סובבים בשיטה שפיתח ג'ואל מוסקוביץ' ושפורסמה במגזין Fine Woodworking . אסא כריסטינה הפיק את הוודאו ובו הוא מדגים את הדרך האפקטיבית להשחזה. זיכרו שלאחר ההשחזה באה ההשאה. תהליך ההשאה אינו מוסבר בסירטון הזה. אני אשתדל למצוא סרטון המסביר השאה ולפרסם אותו כאן בקרוב. לחצו כאן כדי לצפות בסרטון של אסא

יום שבת, 22 באוקטובר 2011

רעיונות ודרכים חכמות להשחזה של כלי נגרות -- מאמר מ American Woodworker

המאמר הזה פשוט מצויין!
תמונות ברורות והסברים מדוייקים. לטום קספר, כותב המאמר ועורך מגזין Woodwork, יש כמה רעיונות וקיצורי דרך מרתקים שהופכים את תהליך ההשחזה וההשאה למהיר ומדוייק יותר. אהבתי במיוחד את הפטנט שלו לשימוש ברצועת (חגורת) שיוף, מתיחתה והפיכתה למשטח ישור לגב המפסלות וסכיני המקצועה שלנו.



הנה הלינק:
המאמר של טום קספר על השחזה

יום חמישי, 15 בספטמבר 2011

השחזה של סכין סימון marking knife

סכין הסימון הוא כלי חשוב מאוד להתוויה ותחימה של פעולות חיקוק ופיחות.
לעיתים אני משתמש בסכין חיתוך כזו שמשתמשים בה בעלי מיקצוע לחיתוך לינולאום ופלסטיק (Utility Knife) לפעמים אני משתמש בסכין X-acto קטנה (אני משתמש בה בעיקר לסימון זנביונים כאשר מרווח התמרון שלי קטן ונדרשת סכין צרה וארוכה). אבל הסכין האהובה עלי ביותר היא זו של Veritas, בעלת שני משחזים הניפגשים בתצורת חרתום מצידו האחד של הסכין. Dave Jeske מייצר סכיני סימון מעולות. הסכין שלו גם דקה וגם קשיחה. בסירטון הזה הוא מדגים איך להשחיז אותה. שווה צפיה.


יום ראשון, 17 ביולי 2011

כיצד להשחיז מפסלת וגם התרומה העקיפה שלי לכל הסיפור..

יהודה לוי, מנהל פורום תפוז נגרות, פירסם את הקישור לסרט שחברת Highland Woodworoking הפיקה ובו מדגימים בצורה פשוטה וברורה איך להשחיז מפסלות. למיפסלות בסרטון יש סיפור מעניין שלי יש חלק מסויים בו.

המפסלות שעליהם הוא מדגים הם הדגם החדש של חברת Narex הצ'כית. את רעיון ידיות העץ וקולר הפליז לליין הידיות החדש הם קיבלו ממני לפני שנה וחצי כשביקרתי במפעל. פיליפ סטאנק אירח אותי שם לביקור של כמה שעות. פיליפ, שהוא היחיד שמדבר אנגלית בחברה, סיפר לי שהם רוצים להוציא לשוק דגם של מפסלות בעלות שיפועי צד מלוכסנים, בדומה למפסלות החדשות של סורבי ולי נילסן.
כמה דקות לפני כן ראיתי באחת מהוויטרינות שלהם קטלוג כילים ישן של המפעל שקדם לNarex , בו יצרו בשנות השלושים כלי עבודה מקסימים בשלל דגמים וצורות.



כשראיתי את אוסף המפסלות, הנקרים, ושאר הכיילים, גם הבחנתי בפרטים היפים של ידיות העץ החרוטות שהותקנו עליהם. אילו היו ידיות מעצים קשים וחזקים כמו Hornbeam, ובוקציה (צילמתי כמה מהדפים וכללתי אותם באלבום הביקור במפעל שנימצא בין אלבומי הפיקסה שלי).
ואז עלה במוחי הרעיון לנסות לשכנע את פיליפ להשיב עתרה ליושנה, ולקומם מחדש את אחד מדגמי הידיות הישנים כדי שיותקן על המפסלת החדשה. המלצתי על דגם בו הידית חרוטה במתקונת אלגנטית וחגורה בקולר פליז. הם קיבלו את ההמלצה אבל לצערי לא הלכו איתה עד הסוף. שיקולי יצור ועליות גרמו לידית החדשה להראות פשוטה מידיי (לטעמי) והקולר העבה שעליו המלצתי הפך למן כובע מפח פליז. הפלדה במפסלת החדשה ורמת ההקשיה שלה זהות למפסלות הוותיקות שמייצרת החברה. עדיין לא ניסית את המפסלת אבל צורת האגס של הידית החדשה תקל על החזקתה במצבים בהם עבודת החיקוק והחיתוך דורשת שימת לב לפרטים.

יום שישי, 3 בדצמבר 2010

האם לנסות להשחיז באבן שמן?

את התשובה הזו כתבתי לחבר בפורום נגרות בתפוז ששאל את דעת החברים אם כדאי לקנות אבן שמן של גמל שריד לצורך השחזה של כלי נגרות....
הנה מה שעניתי לו....
כשהתחלתי להתעניין בנגרות (לפני עשרים ואחת שנים) קניתי את האבן הדו צדדית הראשונה שלי. זו היתה אבן שמן (India Stone) של חברת נורטון האמריקנית; קניתי אותה אצל זלמן לובלינסקי בת"א. האבן היתה ישרה להפליא וחשבתי שתעשה פלאות במפסלות ולהב המקצועה שקניתי. אבן השמן (קרבורונדום בלשון בעלי המקצוע והמקצועה) נקנתה כיוון שכל הספרות הדנה בנגרות שהצלחתי להשיג בסטמצקי (בעיקר ספרים של הוצאת SUNSET)  הזכירה רק את אבני השמן כאמצעי להשחזה והשאה. הספרים גם הזכירו את אבני הארקנסו הטבעיות, אבל אילו היו מאוד יקרות. הספרות לא מנתה כל אפשרויות נוספות: אבני מים יפניות, אבנים קרמיות, וניירות מים על גבי משטח זכוכית. לכן נסיוני להביא להב לחדות נדרשת לא צלח, למרות שפעלתי על פי ההנחיות. על אף מאמצי להשתמש במוביל השחזה, תחילה במוביל שבנה חבר, ואחר כך במוביל שקניתי בת"א, לא הצלחתי להביא את החורפה לחדות מקסימלית. רק אחרי שנים וקריאה נוספת -- הפעם במגזינים כגון American Woodworker וFine Woodworking שקניתי בחנות המגזינים בנמל ת"א הישן, הבנתי שאני צריך לקנות אבנים יפניות או ארקנסו קשות מאוד, ושאבני השמן הסינטטיות פשוט גסות מדי להשחזה איכותית. העובדה שאבני שמן קיימות בשוק היא חידה בעייני: יתכן שהם משמשות להשחזה גסה של כלי חקלאות, אולי נגרי בניין מסתפקים בהם, אבל נגרות איכותית לא יכולה להסמך עליהן, כיוון שמלאכה זו דורשת כילים המשחזים ומשאים בגרגיר הרבה יותר עדין מאשר אילו המרכיבים את אבני השמן הסינטטיות. זאת ועוד, אם בארזים נפלה שלהבת.. ז"א אם אבן של נורטון האמריקנית או קרבורונדום האנגלית אינה עדינה דיה לעניינינו, אז וודאי שאבן מיצור סיני, עקומה והטרוגנית (מבחינת הרכב הגרגים)  תזיק הרבה יותר לכילים שלנו. סביר להניח שהאבנים שגמל שריד קונים ומוכרים תחת שם המותג שלהם, מיוצרות במזרח. לא הבחנתי על האריזה שלהם במידע על גודל הגרגיר, ואין לדעת אם הם ישרות. בעיה נוספת של אבני שמן דווקא תשמע לכם כיתרון, אבל לא כך הדבר. אני מדבר על קשיותם היחסית. אבני שמן איכותיות הם מאוד קשות; הם נאפות בתנורים מיוחדים. בקשיות יש יתרון וגם חסרון גדול. היתרון הוא שהם נשחקות באטיות -- שלא כמו אבני מים. החסרון הוא, שכאשר הן מתקערות (ומשטח האבן ישחק באופן בלתי אחיד) יהיה הרבה יותר קשה לישר אותם. אבנים יפניות מיושרות אחת כנגד אחותה; על גבי נייר מים; על גבי משטח יהלום, או על משטח מיוחד. נסו לישר אבן שמן שהתקערה וניראה כמה זמן יקח לכם אד שתישברו. אני ניסיתי והאמינו לי .... זה היה תענוג מפוקפק. אבני שמן זולות וגרועות עשויות באופן כל כך עלוב, שלא רק שהם גסות מדי, אלא שהן גם מתפוררות ממש בידיים. התוצאה: כלי עבודה שלא רק שלא הושחז אלא שאף איבד את זווית המשחז המקורית שלו לטובת איזה גאומטריה מוזרה ולא ברורה.

לסיכום
המלצתי היא להשחיז באבני מים; אבני יהלום + אבני מים; או על ניירות שיוף המודבקים למשטח זכוכית שטוח. מי שברשותו אבן ארקנסו, אבן בלגית טבעיות או אבן גרמנית ונדירה... מוזמן לנסות גם אותם. במקרים בהם החורפה נפגמה או מסוכסת מאוד, אני מתחיל את התהליך באבן יהלום (גרגיר 220 או 360) ואז באבן יהלום (600 בינונית). אז אני עובר לאבן מים של 1000 ולבסוף משיאה על אבן מים עדינה מס' גרגיר 6000.  חברי רון, שיעביר את ההדרכה על השחזה (לחברי הפורום) משתמש בשיטה דומה.

יום רביעי, 21 ביולי 2010

ביקור אצל לי נילסן במיין

בסוף השבוע הוזמנתי ע"י לי נילסן להדגים עבודה בעץ ועיצוב רהיט מחומרים שמצאתי ברחוב. 

זה היה במסגרת היום הפתוח המתקיים אצלהם פעם בשנה ואליו מוזמנים כעשרה אורחים להראות מה הם עושים (בעלי חברות כלי עבודה מיוחדות, נציגי מוסדות לימוד לעץ, ואמני עץ) . אם חושבים על זה זה די מדהים. באחד מהאיזורים במפעל הציורי ניפרסו להם כמה שולחנות עבודה -- אני קיבלתי את אחד מהם, פרופסורית לפילוסופיה מקולג' בניו יורק שהיא הגלפית הכי טובה שפגשתי, מוקמה על שולחן אחר,
בית הספר של עמק קונטיקט על שולחן שלישי,
קווין דרייק מ"גלן דרייק Toolwork" 
באיזור אחר וכן הלא והלאה. בחלק אחר במפעל הדגימו אנשים נוספים. מישל אוריו יצרן השיפינים המהולל מצרפת,
גלף אמן של רהיטים מתקופת המלכה אן, 
Peter Follansbee נגר מסורתי מפילמוט' פלנטיישן (כפר מוזיאון במסאצ'וסטס שבו מראים מלמדים ומדגימים איך חיו המתיישבים הראשונים שנחתו באמריקה במאה ה17) . ואלדד מגבעתיים שלח לי את הלינק לבלוג של פיטר: http://pfollansbee.wordpress.com
ביקרנו בקו היצור, 
וגם דיברתי עם מהנדס מכונות שעובד עם טום  (לי נילסן) והיתה לנו שיחה ארוכה על השחזה. ג'רמי לא ממליץ להשחיז על אופני השחזה אלה אם הם מקוררי מים. הוא תוען שפלדת כילים מתחילה לאבד את חיסומה וקושייה בטמפ' של 170 מעלות עוד לפני שהיא מתחילה לשנות צבע. הוא עוד מספר, ויש בזה הגיון רב, שמשחיזים האוחזים בכלי במרחק בטוח מהחורפה ומצפים לחוש בהתחממות כדי לעצור לרגע ולטבול את הכלי במים לקררו, לא ירגישו בחום המתגבר ממש בקצא הלהב (חורפה) ויחשבו לתומם שהכל כשורה. אבל למעשה בקצה ממש הטמפ' עלתה כבר מעל ה170 מעלות. אמרתי לו שאני לא משחיז Hollow Grind עד לחורפה אלה כחצי מילימטר לפניה, ובכך אני מנסה להגן עליה מפני התחממות יתר. וגם הארתי את עיניו ואמרתי שאם משחיזים בעזרת אופן טובל מים אין בעית התחממות . אני משאיר לכם להחליט האם להשתמש באבן טובלת מים, באבן כחולה, אדומה, או לבנה. בשום אופן לא היתי משתמש באבן אפורה: אתם פשוט תזיקו לכלי ותרפו אותו.
לצפיה בכל התמונות מהאירוע:
אגב, עדיין לא גמרתי לעבוד על הפרוייקט וכשאסיים אכתוב על כך...

יום ראשון, 27 ביוני 2010

חיים המשחיז

לכל וועידה מקצועית באמריקה מוזמנים נציגי חברות על שלל דוכניהם להראות את חידושי חברתם. בוועידה השנתית של הFS ראתי נציגויות של חבורת המציעות לשווק את האמנים ברשת, חברות המוכרות ציוד וחברות המוכרות חומרי גלם לתעשיית העץ. הדוכן של רוקלר נתן בחינם את "עוגיות רוקלר"
הדוכן של Norton חילק ספוגי שיוף וניירות לטש.

דוכן אחד היה מעניין במיוחד: אבני ההשחזה וההשאה של Howard (חיים) B. Schechter
הוא הציג כל מני אבנים שטוחות להשחזה והשאה. המרתקות מבניהן היו אבני מים בלגיות. אילו אבנים טבעיות הנחצבות בארץ השפלה. הם רכות יותר מאבן ארקנסו ונהוג לסכך אותם במים באת ההשאה. שאלתי אותו מי קונה אותם? הוא אמר שהם נחשקות ע"י שוחטים ומוהלים. מדוע? כיוון שאסור לערב שמן בתהליך ההשאה של סכין שחיטה (המקפידים לא ישתמשו בשמן כי אין לדעת אם עורבו בו חומרים לא כשרים) ומכיוון שאבני מים בלגיות הם טבעיות (אז כמובן שאין חשש שבתהליך יצורם הוכנס להם גם כן חומר טמא) והסיכוך שלהם הוא במים, הם הלהיט אצל מוהלים ושוחטים... עדין.
התמונה מעל: מאתר www.madaspenhome.com
לחיים יש גם אבני מים בלגיות דו צדיות באופן טבעי לגמרי.. זה די מרתק. מתברר שהמחצבה מצאה סלעים שבאמצעם יש קו חיבור בין שני לוחות בעלי קשיות שונה וצבע שונה; צד אחד קשה והשני רך. להבהיר את הנקודה. האבנים הללו טבעיות לגמרי ואין מדובר בשני אבנים מודבקות במפעל.  מי עוד קונה אותם? גלבים ומתגלחי-רטרו. מסתבר שיש עליה במספר האנשים החוזרים להתגלח בתער: כן זה גם יותר רומנטי וגם יותר סביבתי. אני בטוח שחברת ג'ילט ותאגיד פרוקטר וגמבל לא יוהבו את זה.
חיים מוכר גם את אבני המים התעשיות של חבר שפטון היפנית. הם אולי הכי נחשבות בשוק. הוא משווק את אבני היהלום של DMT  וממליץ על האבנים בעלי המשטח הרציף ולא על אילו אם נקודות היהלום ורשת הפלסטיק. חיים סיפר שעשה חשבון וגילה שעל אבן רציפה יש 60% יותר יהלומים.
הוא גם מוכר ושולח בזול לארץ, כך אמר.
האתר שלו:
http://www.theperfectedge.com

יום ראשון, 30 במאי 2010

מקרה מבחן להתפתחות תחום כלי העבודה הידניים בשני העשורים האחרונים: מוביל השחזה

מקובל לאמר שכלי העבודה הידניים לנגרות שיוצרו לפני מלחמת העולם השניה היו הטובים ביותר, המשוכללים ביותר, ובעלי מבחר הדגמים המגווון ביותר. אותה גישה גורסת שמייד לאחר תום המלחמה, ובעיקבות שינויים שחלו בשוק העבודה והפנאי, כמו גם עלייתם של כלים חשמליים לקידמת הבמה, התרחש שינוי מרכזי במגמות היצור והשיווק של כלי עבודה -- דבר שזירז את ההדרדרות בטיב ובמגוון של מבחר הכילים הידניים. מכאן שהחל מתחילת שנות ה50 הופכים הכילים הידניים לפשוטים, נחותים ושמישים פחות.
התאוריה הזו נכונה בחלקה, אמנם חלה הדרדרות בתחום אבל היא נבלמה ואף שינתה מגמה. כיום מיוצרים יותר ויותר כילים ידניים איכותיים וחברות שנטו להזניח את בקרת האיכות וטיב מוצריהם מתעשתות ומחזירות עטרה ליושנה. בשנה האחרונה ראינו גם את חברת סטנלי הגדולה מפיקה סידרה חדשה של מקצועי בוטיק יקרים ומדוייקים. אם כן, החל מסוף שנות השמונים אנו עדים להתפתחויות מפתיעות: יותר ויותר יצרנים בוחרים לחזור ולפתח כלי עבודה מיוחדים ואיכותיים לנגרות; ויותר ויותר חובבים כמו גם נגרי אמן ונגרי איכות, מוכנים לשלם עליהם. הסיבות לתחיה בתחום מגוונות אבל יתכן והחשובות מבינהם הם:
  • התפתחות עומקית ורוחבית בידע על נגרות דרך כתבי עט, סרטים, ספרים, אתרים, בלוגים וצ'טים,
  • נוסטלגיה לאיכות.
  • זמן לפנאי, וכסף זמין יותר אצל חובבים שמעוניינים לפתח את התחביב שלהם ולהביא אותו לרמת ביצוע ומורכבות שקשה למצוא אצל נגרים המתפרנסים ממשלוח ידם.
לצורך ההסבר אביא את מוביל ההשחזה כדוגמה לשינויים שהשוק חובה בשנים האחרונות. דוגמה זו תציג בצורה ברורה את הרנסנס ששוק כלי העבודה האיכותיים לנגרות חווה.
המוביל בתמונה מעל הוא אחד הראשונים שיוצר (סטנלי מודל 200). מוביל זה נמכר באתר מכירות פומביות של כלי עבודה ומחירו המוצע הוא $295 דולר אוסטרלי. אתר המכירות האוסטרלי ממנו נשאלה התמונה.

מובילי השחזה באו לעולם עם התגברות העניין בנגרות אצל חובבים. נגרים מקצועיים עברו הכשרה מדוקדקת כיצד לפתח אחזקה נכונה ושליטה מירבית בכלי העבודה, כך שבעת ההשחזה וההשאה "זכרון השרירים" שלהם ייצב את הכלי בזוית משחז מדוייקת. חובבים, מקובל היה לחשוב, יזדקקו לעזרים כדי ליצב את כלי העבודה שלהם -- וכך נולדו להם מובילי ההשחזה. אם בשנות השישים היו נפוצים שני מודלים של מובילי השחזה אזי כיום יש קרוב לעשרה דגמים נפוצים. בין המובילים הראשונים היו של Record ושל חברת Millers Falls.
בתמונה: המוביל של Record אנגליה. הכלי מכיל מיסב כדורי בודד בתחתיתו, ומנסיון הוא לא מוצלח במיוחד התמונה מהאתר http://www.recordhandplanes.com/restoration.html
המוביל של Millers Falls (למעלה) ולידו המוביל מודרני שפותח ע"י Veritas בקנדה בסוף שנות השמונים.
חברת General היתה בין הראשונות שפיתחו מובלי השחזה לחובבים. המוביל שלהם (בתמונה למטה) היה מסורבל לפעלה ולא פעל היטב על אבני השחזה שאיבדו את מקבילותם. מנגנון היחוס של המוביל דרש להציב את גלגלי המוביל על שולחן העבודה כאשר הלהב נע על פני האבן. שיטה זו אינה מוצלחת, במיוחד כאשר משטח השולחן או האבן אינם מישוריים או מקבלים. 
אחד המובילים הפופולריים ביותר שיוצר ועדיין מיוצר בכמיות גדולות היה המוביל של Stanley הוא מאפשר לאחוז בו להבים קצרים כמו גם ארוכים ומכיל מדיד אינטגרלי לקיבוע זיות המשחז.

המוביל הפופולרי ביותר בשוק התחיל את חייו בחברת אקליפס האנגלית. עם פקיעת הפטנט עליו החל להיות מיוצר בטיוואן ומאז נרכש ומותג ע"י חברות רבות. הוא מאפשר כליבת להב הכלי בניצבות לדפנות ומבטיח השחזה והשאה מדוייקת של חורפה הנמצאת בזיוות של 90 מעלות לפאת הלהב (תמונות של המוביל הזה על שלל הצבעים בו הוא נמכר בתמונות למטה).

התמונה העליונה מראה איך מרכיבים מפסלת על המוביל ואיך בעזרת נייר מים על גבי משטח זכוכית ישר וחלק ניתן משאים את המשחז. התמונה לקוחה ממאמר באתר של Reader's Digest  על השימוש במפסלת How To Use a Wood Chisel ממאמר נוסף הכתוב היטב מלמד על השימוש במקצוע יד קטן וכיצד להשחיז את להבו. Step-by-Step Instructions and Pictures of How to Use a Block Plane

התמונה התחתונה היא של אותו מוביל אקליפס משובט שנמכר באנגליה בשש ליש"ט.https://www.macbuildingproducts.com/product_info.php?products_id=7491

מובלי "טכנולוגיה עילית" מהשנים האחרונות
עם התפתחות תחום ההשחזה וההשאה וחדירת אבני יהלום, אבני מים יפניות, ומצעי השחזה נוספים גברה הדרישה גם למובילים שיהיו רבי פעלים ותושייה. מעצבים וחברות רבות מוציאים לשוק מוצרים בקצב מעורר השתאות. ניראה שתחום מובילי ההשחזה אינו נח לרגע. ברשימה למטה אסקור את המובילים שניכסו לשוק בשנים הארחרונות.
המוביל של Trend (למטה) וטבלת האלומניום המדורגת המקלה עלינו את תהליך קיבוע הכלי במוביל לצורך השחזת זווית משחז מבוקשת.

סרט You Tube המסביר כיצד משחיזים בעזרת המוביל של Trend
מוביל פופולרי נוסף הוא של Veritas המיוצר בקנדה ונימכר בשתי גרסות: בסיסית ומשוכללת. המוביל של Veritas (למטה) הוא אחד הפופולריים ביותר בין הנגרים. הוא מאפשר כיוונון וצידוד של הלהב בצורה מדוייקת מאוד. הוא כולל מדיד נילווה לקיבוע זוית המשחז.
בתמונות למעלה רואים את המוביל המשוכלל של Veritas והמדיד לקביעת הזיות שמורכב עליו (צבע כסף) לאחר הבלטת הלהב לאורך הרצוי והידוק הגשר מנתקים את מדיד הזוית ומתחילים להשחיז.
סרט You tube המסביר איך להשחיז בעזרת המוביל של Veritas

המוביל של ריצ'רד קל
זהו מוביל שמיוצר באנגליה ע"י איש מתכת בסדנתו הקטנה ובקפדה מעוררת הערצה וקינאה לדיוק ואסטטיקה של הדנסה ועיצוב מוצר.
המוביל של SharpSkate
זהו מוביל יוצא דופן כיוון שהוא מתוכנן להסעת הלהב הצידה (מזכיר במשהו איך שסרטן הולך)
 
במאמר סקירה על מובילי השחזה חדשים לפני שנתיים מסבירים העורכים של Woodworking על מוביל זה ואחרים...Understand Honing Guides

HG-1 של Bridge City
יתכן והמוביל המעניין ביותר שפותח בשנים האחרונות הוא של חברת Bridge City. כמו שאר יצירות החברה גם הוא מתוכנן כקולג' מרהיב של מנגנונים מכאניים, מתכות אצילות ומחיר בעננים.


יום שני, 12 באפריל 2010

עוד על מובילי השחזה

את המוביל הראשון שלי קניתי בACE ישראל בסוף שנות התשעים. כשאייס ניכנסה לישראל הם הביאו איתם מלאי מדהים של כלי עבודה שנידמו כחוצנים לנגרים ולחובבים הישראלים: מלחצי שולחן של Jorgensen ברגי עץ מחוסמים בעלי נקב מרובע, פתישי תפסנים של Eastman ועד ועוד. אגב, מי שלא עבד עם ברגים אמריקנים/קנדים לא יבין תענוג מהו; כי אלו - וגם ברגי Torx - הם הברגים המדהימים והנוחים בעולם! ה"ביט" או המברג אף פעם לא מחליק והכריכות של הבורג כמו גם חוזקו מאפשרים החדרה לעץ באופן מהיר ויעיל. בכל מקרה, הרבה ציוד שכב בחנויות הרשת כאבן שאין לה הופכין ואז החליטו להפטר מהם ובמחירים מגוחחים שהיו לעיתים זולים בעשרות אחוזים מהמחירים בארה"ב. בין העבמי"ם שהרשת ניפטרה מהם היה גם מוביל ההשחזה של General. את המוביל השני בנה חברי ניר סופר בדיוק בשיטה שאלכס סיפר אליה בפורום בתפוז: גוש עץ מלוכסן. גשר הידוק, וגלגלי פליז של טריסים מלמטה.
אם היתי צריך להחליט אל מוביל אחד אותו ארכוש, היתי שוקל לקנות את המוביל של סטנלי. הוא שילוב של מחיר זול וגמישות בשימוש. לצערי המוביל של סטנלי לא יוכל לאחוז בנקר, שהיא מפסלת לחיקוק נקבים עמוקים. מוביל זה הוא גם היחיד שמכיל מדיד לקביעת הזוית.
המוביל של אקליפס הוא נחמד וטוב אבל אינו מאפשר לצודד את הלהב -- למשל בהשחזה בה רוצים לגרום לחורופה לסתות מניצבות לדופן הלהב (לפעמים צריך לבצע זאת).  המוביל של אקליפס גם לא יתמוך בהשחזת מפסלות קצרות מדי -- יפניות למשל. המוביל של Veritas הוא רב תושיה מגוון ואיכותי אבל גפ היקר מכולם.

הנחיות להשחזת מפסלות גילוף חצי עגולות

הנה ווידאו מעולה המסביר איך להשחיז ולהשיא מפסלת גילוף עגולות.
בהשחזה שכזו מתחלקים המשחיזים לשתי אסכולות: אילו שדוחפים את הכלי והמשחז קדימה ואילו המושכים את הכלי אחורה או מתלתלים אותו מצד לצד ב"הסבה לימין ולשמאל". השחזת מפסלות גילוף נעשית ברוב המקרים ביד חופשית ומכיוון שכך טעות קטנה עלולה לגרום לנעיצת המפסלת באבן. לכן יש המעדיפים להשתמש באבנים בעלי פני שטח קשים מאוד שלא יתנו למפסלת סיכוי להנעץ ולהזיק לעצמה ולאבן. אי לכך שימוש באבני יהלום, אבני ארקנסו או אינדייה הוא השכיח יותר אצל המשחיזים הדוחפים את המפסלת קדימה או מצד לצד. לעומת זאת המשחיזים באבני מים יפניות נוהגים למשוך את הכלי אליהם או לתלתל אותו מצד לצד. בגמר הההשאה העדינה מושכים את הכלי לאחור על פני פיסת עור המודבקת ללוח עץ והטעונה משחת ליטוש. פעולה זאת תבטיח משחז מלוטש ומבריק. אך בכך לא תמו כל תלאותינו - כי עכשיו צריך לוודא את הסרת השבב שנוצר בפעולת ההשחזה ושממוקם מצידו הפנימי של הכלי, בחלק הקעור.
הסרת הBurr, או שבב המתכת המיקרוסקופי שנוצר בתהליך ההשחזה:
כאמור הסרת השבב חיונית להבטחת גילוף איכותי. את השבב הזה, או ה"גרד" מסירים בעזרת אבן אינדייה; מוט עץ שעליו מלופף נייר לטש עדין, ולבסוף גם בעזרת פיסת או רצועת עור הטעונה במישחת ליטוש. אוחזים המפסלת ביד חופשית או במלחציים, מחזיקים את רצועת העור, או נייר הלטש העדין המלופף סביב גליל העץ ומחליקים אותה אחורה - מפנים הקער אל עבר קצהו. חשוב לא להתבלבל: אין מקדמים את נייר הלטש או העור על החורפה. הקפידו להחליק את אמצעי ההשחזה מפנים הקער והחוצה כדי למנוע היתחפרות החורפה החדה בנייר או בעור והריסת חדותה.
המהדרים יקנחו בליטוש אחרון של המשחז אל רצועת העור השטוחה המודבקת ללוח עץ.
http://www.finewoodworking.com/SkillsAndTechniques/SkillsAndTechniquesArticle.aspx?id=30227

יום שני, 5 באפריל 2010

מובילי השחזה Honing Guides

ברשומה הארוכה שבה סיפרתי על השחזה ואבני מים יפניות, הזכרתי את חשיבותם של מובילי ההשחזה להבטחת תהליך השאה מוצלח.
הנה תמונה של ארבעה מבין שישה או שבעה מובילים שאספתי עם השנים. המובילים האהובים עלי הם של החברות: Veritas, Stanley וכן המוביל הגנרי של Eclipse שמרגע פקיעת הפטנט עליו הפך למוביל השכיח ביותר בשוק, והוא מיוצר במזרח הרחוק בסין ובטיוואן בכמיות גדולות. המוביל של סטנלי מכיל גם מדיד מובנה לקביעת זוית ההשחזה ועולה כ$12 . זה של "אקליפס"  $7 עד $12 (תלוי היכן קונים) וזה של ווריטס עולה כ$45 וכולל גם מדיד עזר לקביעת זווית ההשחזה (המדיד לא מופיע בתמונה). המוביל של ריצ'ארד קל הוא תכשיט יפה שיכול לעזור בהשאת כלים קצרים. הוא מלאכת מחשבת של מכניקה עדינה ויפה. 

 
בתמונה: קבוצה של ארבעה מובילי השחזה שונים הניתנים לרכישה דרך הדואר בחו"ל. המוביל של veritas (ימני עליון) אוחז סכין של מקצועה, אבל כמובן שהוא יכול לאחוז גם מפסלות וכלי חיתוך נוספים. המוביל של אקליפס (שמאל עליון) מדגים כיצד אוחזים מפסלת להשאה. המוביל בעל החרטום הכתום הוא של Stenley והמוביל השמאלי תחתון הוא של Richard Kell