ביקור אצל לי נילסן במיין

בסוף השבוע הוזמנתי ע"י לי נילסן להדגים עבודה בעץ ועיצוב רהיט מחומרים שמצאתי ברחוב. 

זה היה במסגרת היום הפתוח המתקיים אצלהם פעם בשנה ואליו מוזמנים כעשרה אורחים להראות מה הם עושים (בעלי חברות כלי עבודה מיוחדות, נציגי מוסדות לימוד לעץ, ואמני עץ) . אם חושבים על זה זה די מדהים. באחד מהאיזורים במפעל הציורי ניפרסו להם כמה שולחנות עבודה -- אני קיבלתי את אחד מהם, פרופסורית לפילוסופיה מקולג' בניו יורק שהיא הגלפית הכי טובה שפגשתי, מוקמה על שולחן אחר,

בית הספר של עמק קונטיקט על שולחן שלישי,

קווין דרייק מ"גלן דרייק Toolwork" 

באיזור אחר וכן הלא והלאה. בחלק אחר במפעל הדגימו אנשים נוספים. מישל אוריו יצרן השיפינים המהולל מצרפת,

גלף אמן של רהיטים מתקופת המלכה אן, 

Peter Follansbee נגר מסורתי מפילמוט' פלנטיישן (כפר מוזיאון במסאצ'וסטס שבו מראים מלמדים ומדגימים איך חיו המתיישבים הראשונים שנחתו באמריקה במאה ה17) . ואלדד מגבעתיים שלח לי את הלינק לבלוג של פיטר: http://pfollansbee.wordpress.com

ביקרנו בקו היצור, 

וגם דיברתי עם מהנדס מכונות שעובד עם טום  (לי נילסן) והיתה לנו שיחה ארוכה על השחזה. ג'רמי לא ממליץ להשחיז על אופני השחזה אלה אם הם מקוררי מים. הוא תוען שפלדת כילים מתחילה לאבד את חיסומה וקושייה בטמפ' של 170 מעלות עוד לפני שהיא מתחילה לשנות צבע. הוא עוד מספר, ויש בזה הגיון רב, שמשחיזים האוחזים בכלי במרחק בטוח מהחורפה ומצפים לחוש בהתחממות כדי לעצור לרגע ולטבול את הכלי במים לקררו, לא ירגישו בחום המתגבר ממש בקצא הלהב (חורפה) ויחשבו לתומם שהכל כשורה. אבל למעשה בקצה ממש הטמפ' עלתה כבר מעל ה170 מעלות. אמרתי לו שאני לא משחיז Hollow Grind עד לחורפה אלה כחצי מילימטר לפניה, ובכך אני מנסה להגן עליה מפני התחממות יתר. וגם הארתי את עיניו ואמרתי שאם משחיזים בעזרת אופן טובל מים אין בעית התחממות . אני משאיר לכם להחליט האם להשתמש באבן טובלת מים, באבן כחולה, אדומה, או לבנה. בשום אופן לא היתי משתמש באבן אפורה: אתם פשוט תזיקו לכלי ותרפו אותו.
לצפיה בכל התמונות מהאירוע:
אגב, עדיין לא גמרתי לעבוד על הפרוייקט וכשאסיים אכתוב על כך...