אמנות גאומטרית בקליפי עץ.parquetry של ג׳ק מאטש

ג׳ק מאטש Jack Mauch הוא חבר טוב ונגר מחונן. לאחרונה הוא השלים פרויקט של בנית דלת הזזה שעליה מרבד של שיבוצי עץ דקים שעברו חריכה בחום. שיטת העיבוד הגרפי בחום היא שיטה עתיקה למדי. טובלים את קליף העץ בחול שחומם לטמפ׳ גבוה ומחקים עד שהעץ יחרך. את התהליך כולו תוכלו לראות בסרט הקצר שהופק ע״י ג׳סי ביצ׳ר.

Six Around One from Jesse Beecher on Vimeo.

ביקור אצל משפץ הרהיטים שי אברהמי

שי אברהמי הוא אחד מהרסטורטורים העסוקים והמוכשרים שיש לנו. בביקורי האחרון בארץ קפצתי לבקר בסדנתו שבדרום ת״א. שי מכיר ואוהב את המלאכה היטב והרהיטים שזוכים למגע ידיו ניראים נהדר. מכיוון שמלאכת שיפוץ הרהיטים היא מלאכה כירורגית, מדוייקת וייחודית לכל מקרה ומקרה, לא מפליא ששימוש בכילים ידניים ובטכניקות עיבוד מסורתיות הוא הכרח - אך כמובן גם הנאה צרופה וזכות גדולה ששי נהנה ממנה יום ביומו. הוא שולט בכל רזי האמנות, החל ממלאכת הפורניר וכלה בגילוף. וכמובן בכל נבכי הגימור.
את המשך סיפור הביקור בליווי תמונות רבות תוכלו לקרוא בבלוג שלי ב Popular Woodworking
הנה הקישור: שי אברהמי חלק א׳

סהר צבעים. חנות הדבקים, חומרי הגמר והלכות שתמיד נחמד לחזור אליה.

בביקורי האחרון בארץ שבתי למחוזות בגרותי שבדרום תל אביב. כשלמדתי בטכניון ולאחר מיכן כשהתחלתי ללמד נגרות ושיפוץ רהיטים במרכז לעיצוב עצמי שבנווה צדק היתי נוהג לשוטט ולבקר במה שנהוג לקרוא ״יפו-ת״א״. אילו הרחובות הוותיקים שבין דרום ת״א לצפון יפו הנודעים גם בשם פלורנטין. בין בתי השכונה תמצאו הכל: חניות לכלי עבודה (דרור) חניות לכלי בית, לחבלים, לבדים, לפירזולים שונים. בעלי מלאכה שונים, החל ממסגרים וכלה בנגרים וכמובן את חנות הצבעים הפגמנטים והדבקים של משה סרברניק. סהר צבעים הוא מקום מיוחד שנוסד כמעט לפני מאה שנה ע״י סבא של משה. שם תמצאו חומרי גימור והדבקה שאין אפשרות למצוא בחניות תמבור רגילות. דבקי עצמות ועורות, שלק, לכה ניטרוצלולוזה, שמן פשתן טבעי ועוד ועוד. צילמתי וכתבתי על החנות בבלוג שלי בPopular Woodworking  ושם אתם מוזמנים לראות תמונות נוספות.

אגב, כמה בתים במורד רח׳ יפו ת״א מהחנות יש שני מוכרי פלפל המתחרים בינהם על מחיר המנה הזול ביותר. עבור שבעה שקלים למנה התחרות חריפה ביותר (וגם החריף שהם נותנים) ויחד אם זאת האיכות בהחלט לא רעה...

כתבה יפהפייה על בית הספר ׳עץ לדעת׳ ועל אהבת הנגרות והעץ

בסוף השבוע התפרסמה כתבה מחמיאה, רגישה ופיוטית בעיתון כלכליסט על בית הספר של נתן ונטהוף ואורן פייגנבאום. יונת נחמי שביקרה בבית הספר חיברה מלל נהדר שבייחד עם תמונות טובות של תומי הרפז הרכיבו לנו מסמך יפהפה על הרעיונות, העקרונות והדחפים שמשפיעים אלינו - אוהבי הנגרות והעץ. על הסטודנטים שבאים ללמוד, על הערך שבבנייה בת קיימה ועל הכבוד לחומר...... שווה לקרוא.

האדנית של תומר אחרי צביעה

תומר שלח לי תמונות עדכניות של האדנית שלו. כזכור הוא שיפץ מספר ארגזי תחמושת, התקין בתחתיתם גלגים (רעיון מבריק) ולפני ששיכן בהם אדניות פלסטיק וצמחיה הוא החליט לעורר אותן משימונם העיצובי ולמתוח את פניהן בעזרת צביעה בגוון טוקיזי.

הנה התמונות. 

צביעת עדנית

את השאלה הזו שלח תומר:

יואב שלום,

הגעתי לבלוג שלך משיטוט באינטרנט, התרשמתי מהעבודות ואשמח אם תוכל לסייע לי בבחירת צבע לעץ.

קניתי שני ארגזי תחמושת ישנים (מצ"ב תמונות) ואני מעוניין להפוך אותם לאדניות. בחלק הפנימי אני אשים PVC להגנה מפני הרטיבות- אני לא יודע אם כדאי להשקיע ולצבוע גם את החלק הפנימי. מה דעתך?

לגבי הצבע החיצוני, שייפתי את הארגזים כמה שהצלחתי עם נייר ליטוש אך הצבע המקורי לא ירד לגמרי. חשבתי לצבוע אותם בורנית לעץ 508 (כחול).

http://www.tambour.co.il/UserFiles/File/Alonim/Wood%20Brochure%20165X195%20Internet%281%29.pdf

רשום שהצבע "חצי שקוף", האם הוא יספיק כדי לכסות את הירוק-זית המקורי?

האם הצבע הזה יספיק כדי יגן על העץ מרטיבות או שיש צורך בלכה נוספת?

יש לך המלצות לצבעים אחרים או כל טיפ אחר?

בתודה מראש,

תומר.

תומר,

אני חושב שתוכנית הפעולה שלך טובה.

שיוף ולאחריו גיוון בוורנית יאוששו את הגוון הירקרק של הארגזים. מריחה של שתי שכבות Yacht Varnish תוסיף מקדם הגנה חשוב כנגד קרינת שמש והרטיבות שיאיימו על גמר הוורנית.

לגבי פנים הארגז: אני מבין שאתה מתכוון להניח בארגז בטנת PVC? או ממש עדניות פלסטיק?

על מנת למנוע מהלחות שבאדמה או בתערובת השתילה מגע רציף אם חלקי העץ הפתרון של עדנית פלסטיק הוא העדיף. אך בכל מקרה היתי מורח שתי שכבות של לכה על פנים הארגז כדי להבטיח שלחות ורתיבות מגשם סורר וכו׳ לא יגרמו לרקבון העץ. 

שאלת קורא: איזה עץ (וציפוי גמר) יאה לשולחן לישת בצק

עידן הפנה שאלה:

*******

הי יואב

התרשמתי  מאד מתשובותיך  בבלוג ונראה לי שאתה האדם הנכון לענות על השאלה המורכבת שלי

אני אופה לחמים בבית לא מעט זמן ואני  רוצה לבנות שולחן עץ שעליו יהיה לי נוח יותר להתעסק עם הבצק.

איזה עץ מתאים יותר לבניית השולחן?

והאם מספיק למרוח שמן פשתן לגימור הסופי?

תודה

עידן

********

הי עידן,

הייתי בוחר בין שני מיני עץ: אשור (בוק) ואדר (מייפל). האשור יהיה זול יותר אבל משעמם. המייפל יקר ומעניין. שניהם עצים קשים בעלי נקבוביות סגורות, מה שהופך אתם קלים לניקוי. ציפוי גמר מסוג לכת שמן 8 של טמבור או הולץ לזור של יעקובי הם האידאליים להברשה. קל ליישם אותן ואין צורך לתחזק אותן. 

זכור שיש למרוח לפחות ארבע שכבות לקבלת מרקם עמיד לסוג השימוש שאתה מכוון איליו. אם יש באפשרותך להשתמש במרסס לכה שווה לבדוק שימוש בלכה דו רכיבית שעמידותה מובטחת לשנים רבות. 

כדי למנוע שחיקה של הלכה אתה מתבקש להשתמש בספוג וסבון בזמן ניקוי השולחן. קירצוף בסקוץ' ברייט או בצמר פלדה ישחוק אותה במשך הזמן.

בהצלחה,

יואב

גימור משטח שולחן אוכל מאורן - שאלה של קורא

אמיר שלח לי שאלה הבוקר:

היי יואב!

קודם כל, ברצוני לציין שהבלוג שלך מרתק, אינפורמטיבי, יצירתי ומעשיר.

ממש כיף.

אשמח אם תעזור לי בשאלה קטנה, אני מרגיש שיש אלף אנשים עם אלפיים דעות בנושא.

מהו הגימור האידיאלי עבור שולחן מטבח שעשוי עץ אורן?

זה שולחן מטבח, כלומר, הוא לא ישמש לבישול וחיתוך אבל כן יבוא במגע עם רכיבים פה ושם. לא עם חום.

מעריך מאוד את עזרתך,

אמיר.

הנה תשובתי:

הי אמיר,

תודה על השאלה. 

הגימור האידאלי תלוי בכמה גורמים ובניהם: יכולת היישום של המבצע, זמן עבודה ויבוש ודרישות הגנה למוצר. 

בו ניקח אותי למשל. אני לא יודע ולא רוצה בשלב זה להתנסות בריסוס לכה. מכאן שיש לי שתי אפשרויות ישום: הברשה או מירוק. הברשה נעשית במברשת ספוג ויכולה להיות פעולה שרמת הנסיון הנדרש להצלחתה היא בינונית ומעלה. על מנת להגן על משטח שולחן מעץ לאורך זמן יש צורך בלפחות ארבע שכבות לכה. היישום יקח ארבעה ימים מהתחלה ועד סוף התהליך. כל שיכבה מתייבשת יחסית לאט מה שמצריך הגנה על המוצר מפני מזהמים שינחתו עליו וישקעו בלכה. 

מירוק, בעזרת פקעת בד, היא פעולה קלה יותר המחייבת תנאי פתיחה וותרנים יותר מהברשה. הלכה זוכה לדילול, ומשיכת שכבות אחת על גבי השנייה מזכירה ניגוב של משטח שולחן בספוג רטוב. מכיוון שדרושות לנו שכבות רבות (עשר) התהליך יקח  מספר ימים. מכיוון שתמהיל הלכה והמדלל מתנדפים ומתמצקים מהר, אין צורך לדאוג יותר מדי להגנת הרהיט מפני מזהמים. 

חומר הגימור הם גם עניין של העדפה. הגמר צריך להיות עמיד לנוזלים (בעיקר מים), לאלכוהול (אתה שותה מדי פעם יין אני מקווה), לשחיקה (ילדים, סכו"ם, וצלחות עושים שמות ברהיטים), ובמידה מסויימת לחום (בטעות האורחים הניחו סיר חם על השולחן). כל אילו מנווטים אותנו לשתי אפשרויות ראליות: לכה בבסיס שמן ולכה בבסים מים. אני לא אוהב להשתמש בלכות אקריליות בבסיס מים. הנוסחאות הכימיות שלהן לא שוכללו די הצורך כדי שיוכלו להשתוות לתכונות הנהדרות של לכות השמן. בין לכות השמן אין הבדלים גדולים ולכן היתי ממליץ להשתמש בלכה כמו וורנית או לכה 8 של טמבור. 

אם תבחר בלכה מס' 8 יתכן ותרצה לדד אותה ב 10 או 20 אחוז על מנת להקל על מלאכת ההברשה.

זכור ששיוף נכון לפני היישום ובין שיכבה לשיכבה חשוב להבטחת תוצאות אופטמליות. בין שיכבה לשיכבה אני משייף עם נייר מס' 400 את השיכבה האחרונה אינני משייף אלה אם כן אני מבקש להגיע למראה מט-משי. או אז אני משתמש בצמר פלדה עדין במיוחד. 

שלח לי תמונות של התהליך ואשמח לפרסם. 

יואב

פוליטיקה ונגרות מעולם לא היו קרובים זה לזה כל כך

פתחתי את העיתון היום, טוב, למען האמת פתחתי את העיתון האלקטרוני הבוקר (יום א') והאירו עיני. ראשית שמחתי שצימצמו את מספר שרי הממשלה .. הידה יאיר! שנית, מעריב פרסם כתבה על פירוק החטוטרת השולחנית במשכן הכנסת. הכתבה גם מספרת על השוני בין השולחן החדש שפורק היום, ובין שולחנות הממשלה והח"כים שהיו במשכן מקדמת דנא (בעיצובה של דורה גד). על פי הכתבה, היה זה חוסר בפורניר מהמין שהשתמשו בו לבניית השולחנות המקוריים שהביא לפריסת עור על גבי משטחי השולחן החדש.
אני חושד שלא חוסר פורניר היה הסיבה האמיתית לפריסה העור, אלה תפיסת העור כיוקרתי יותר.
ודרך אגב, אני חותך, פורס ומדביק עור על שולחנות כתיבה כמעט כל חודש. בעתיד אכתוב על כך.
הנה הכתבה ממעריב:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/452/910.html?hp=1&cat=404&loc=3

כתבות להורדה חינמית (וחוקית) מבית היוצר של מגזין Woodcraft

כמנוי של פירסומי והודעות Woodcraft בFacebook, קיבלתי היום הודעה על אפשרות צפיה, קריאה ושמירה של מספר רב של כתבות.

הכתבות מעניינות ודנות במספר תחומים: בטיחות, חומרים, כלי עבודה, וכו'.

הנה הקישור: http://www.woodcraftmagazine.com/free_stuff.html 

קריאה מהנה...

השחזת פלדת מישע (ציקלינה) : סרטון מבית Fine Woodworking Video

הציקלינה או בשמה העברי -- פלדת-מישע -- היא כלי עבודה חשוב, חיוני במיוחד להתאמה והשוואה של משטחים מודבקים. בעבר, לפני עידן ניירות השיוף, היתה הציקלינה הכלי האחרון בו השתמשו נגרים לפני מריחת שיכבת הגמר. כיום אנו משתמשים בצקילינה במקרים בהם אנו מעבדים משטחי עץ בעלי מארג סיבים "משוגע" (עולים ויורדים) או איזורים שלא מסכימים להשתעבד ללהב המקצועה. אך כמובן שעל מנת להשתמש בציקלינה באופן מיטבי עליה להיות מושחזת כהלכה.

הגאומטריה של הכלי די פשוטה: משטח פלדה דק שנגזר לצורה מלבנית או מעוגלת ושעל פאתו הדקה נמשח חוט, או טלטל. אותו טלטל הוא שחותך ומגלף בעץ.
פלדת מישע מסוגלת להקציע איזורים בעץ ומיני עץ שהמקצועה לא תוכל להם בגלל זווית התקיפה השלילית בה פוגש הטלטל את הסיבים. כך נמנעת לחלוטין תופעת קריעת הסיבים (Tear-out) ואנו מקבלים פני שטח חלקים ומוכנים לשיכבת הלכה הראשונה.

בסרטון הבא מבית Fine Woodworker תוכלי ללמוד איך להשחיז פלדת מישע.
How to Sharpen a Card Scraper - Fine Woodworking Video

יש עתיד לנגרות בארץ: פרוייקט הגמר של יואב הרשקו

אתמול קראתי ראיון עתונאי אם איש תעשיה שהתלונן (בצדק) על התמעטותם, שלא לומר,  העלמותם של אומני המקצועות הטכניים בארץ, כמו חרטים, מסגרים, רתכים, ונגרים. המציאות שאותה ציין התעשיין היא עגומה מאוד. בתי הספר המקצועיים שדאגו ללמד מגוון רחב של מקצועות טכניים נדרשים החליטו לסגור את רוב המגמות "המעשייות", השביתו את הסדנאות ופיטרו את המורים הוותיקים והטובים לטובת מערך שיעורים עיוני ותיגבור של מגמות טכנולוגיה עילית נחשקות.
האור בקצה המנהרה הוא שהתמעטותם ונדירותם של בעלי המקצוע שהזכרתי יוצרת באופן טבעי עליית בגובה משכורתם. ובעתיד הקרוב נראה עלייה במיצוב החברתי כמו גם ברמת ההכנסה של חשמלאים, נגרים, רתכים וכו'. כבר כיום נגרים מומחים יכולים להרוויח יותר מאשר עו"ד ממוצע, וכרסמים או רתחים הנחוצים במפעלי גוש תפן מקבלים משכורות ותנאים הגבוהים מאילו של בוגרי מכללות במגמת שוווק או מנהל עסקים.
וכל זה מתקשר להישג הנאה של בוגרו הטרי של קורס הנגרות של משרד העבודה והרווחה, חברי הצעיר יואב הרשקו.

הנה הפרוייקט מפי יואב הרשקו. קראו ותהנו....

זהו ארון בגדים הניתן לפירוק והרכבה המיועד לילד. הארון בעל שמונה מדפים ואיזור תליה בגובה 100 ס"מ. באמצע הארון מחיצה. 

מבנה הארון הוא מסגרת ומילואה. חיבורי סין ונקב מחוזקים בברגים המאפשרים ניתוק החלקים לצורך שינוע.

החומרים

שלד הארון: אלון מבוקע (רגליים, קושרות ומסגרות הדלתות).

מילואות: מסנדויץ' בציפוי פורניר אלון, כמו גם המחיצה והמדפים, בתוספת סרגלי אלון בדפנות.

פירזול: מצאתי צירים "פומל" יפים וצנועים בציפוי פליז ולכה אצל האחים ביטר. 

הגימור: הוא שכבה אחת של לכה דור מט (דו רכיבית). בחרתי ליישם שיכבה אחת כדי שיישאר המרקם הטבעי והמחוספס של האלון (לאחר שתי שכבות ויותר הגמר הופך למשטח חלק ופלסטי) אחרי השיכבה הראשונה בצעתי ליטוש עדין ביותר עם גב נייר הלטש (הצד של הוולקרו) ואז עברתי שוב עם הלכה לתיקונים קלים בלבד. לאחר שהרכבתי את הארון בבית הלקוח, עברתי מבחוץ בלבד- עם שעווה, שהפכה את הגימור למשי מעורפל ורך, כמו צמר גפן..

מידות:

רוחב 100

עומק 60 

גובה 200 

הנה תוכניות הארון ושלבי הבניה הראשוניים, שימו לב לשימוש במחברי סין ונקב בין החלקים המבניים בדלתות ובקורות האופקיות, כמו גם בדלתות המילואה.

הארון מוכל לגמר:

וכאן הארון אחרי ציפוי גמר:

פרטי פירזול:

כל הכבוד ליואב הרשקו ובהצלחה רבה במקצוע המדהים שניקרא נגרות...

גימור מוצרי עץ המשמשים להכנת מזון

במהלך השנים בהם אני מלמד, מייעץ, כותב ומרצה על נגרות ועיצוב אני נדרש מדי פעם לענות על שאלה אחת חשובה: מהם (מהו) הציפוי הנכון למוצרי עץ הבאים במגע או משמשים להכנת מזון.
בעבר סיכמתי את הנושא הזה ברשומה שפרסמתי כאן לפני שנתיים. אבל שאלה מעניינית שהופנתה אלי השבוע גרמה לי לרצות לשתף אתכם הקוראים בנושא זה מחדש. השואלת ביקשה לדעת האם "שמן פשתן" שרכשה לציפוי משטח חיתוך לעץ, הוא אכן שמן הפשתן שאני ממליץ עליו למזון.
לבקשת השואלת לא אפרסם את פרטיה או שם החברה שלה.

הנה השאלה:

יואב שלום,

קראתי את הפוסט שלך לגימור מוצרי עץ המשמשים למזון בבלוג "woodworking in Israel", ורציתי לדעת אם אפשר להתייעץ איתך בנושא.

אני צורפת, ויחד עם שותפתי יש לנו מותג לכלים לבית ולמטבח. אנחנו עובדות בעיקר בטקסטיל ומתכות, אבל לאחרונה עיצבנו מוצרי במבוק למטבח, ביניהם גם קרש חיתוך. הקרש עשוי במבוק תלת שכבתי (מאד נוקשה), ואנחנו מתלבטות כיצד לשמן אותו. אחרי מחקר לא קטן, וכמובן שיש הרבה דעות, החלטנו לשמן אותו עם שמן פשתן. הלכתי לחנות טמבור בת"א שאמורה להבין בדברים האלה, והמוכר נתן לי בקבוק שמן פשתן בצבע כהה. נראה לי שהוא המתועש שאתה מדבר עליו בכתבה אבל אני לא בטוחה. במידה והוא מבושל, האם לא בטיחותי להשתמש בו? 

האם אתה יכול להפנות אותי למקום בו אפשר לרכוש שמן פשתן לא מבושל בכמויות (בערך 5 ליטרים)? חנויות הטבע לא ערוכות לכמויות כאלה, והן מאד יקרות.

אשמח מאד לתשובה,

תודה ויום טוב,

הנה תשובתי (ערוכה מחדש):

הי 

תודה שכתבת לי ואני שמח לענות.

דבר ראשון, לגבי הבמבוק: האם בדקתם אותו בתנאי רטיבות לאורך זמן? במבוק יכול להיות קרש חיתוך מעולה אבל הדבק המדביק את השכבות חייב להיות עמיד מים. 

רוב הדבקים התעשייתיים הם אמידי מים במידה מסוימת, פשוט צריך לבדוק זאת ע"י טבילה של הקרש במים ליום יומים ואז לראות אם יש התנקות של החלקים או שמא הכל כשורה.

לגבי הציפוי: ההערכה שלך שהמוכר לא ממש מבין מה הוא מכר לכם אכן נכונה. הוא מכר לכם מין נוזל עכור ורעיל שלא היתי משתמש בו גם על גבי רהיטים, שלא לדבר על מוצרי מזון. שמן פשתן טבעי למזון הוא אותו השמן שמוכרים בחניות טבע. כל תחליף אחר עלול להכיל חומרים שיזיקו למשתמש. 

לגבי הכמיות: היתי יוצר קשר עם יבואן של שמן פשתן (אך יתכן והוא מופק בארץ) ומבקש כמות בהנחה.

לפני הכל היתי קונה בקבוק בחנות טבע ומנסה את השמן על הבמבוק. מורח בכמות נדיבה, מלטש בנייר 400 וסופג את היתרה לאחר עשר דקות.

תנו לשמן להקשות כמה ימים ואם התוצאה מוצאת חן בעיינכם יישמו את השמן הזה על המוצרים שלכם.

להתראות,

יואב

לאחר יומיים קבלתי אימייל תשובה מהשואלת בו היא מספרת לי בשמחה שמצאה מקור טוב לרכישת שמן פשתן אמיתי, שהן ערכו מבחן טבילה לקרשים ושהן תשלחנה בעתיד צילומים של קרשי החיתוך.

הנה התשובה (ערוכה מחדש):

היי יואב,

תודה על התשובה המהירה.

מצאתי די מהר חברה שמפיקה בארץ שמנים בכבישה קרה, והאמת שזו אותה העלות כמו השמן המבושל... 

אתה יכול בשמחה לפרסם את השאלה..... הבמבוק שייך לחברת "טרגרן" האמריקאית, הוא עמיד ביותר, ועבר בהצלחה את מבחן הטבילה.

כרגע אנחנו מוציאות דוגמאות חדשות, אשלח תמונות כשיהיו לי.

המון תודה על העזרה,

כיצד לחדש שידת החתלה וותיקה על מנת שתשמש את הדור הבא של תינוקות המשפחה

עמית, הקורא את הבלוג שלי, שלח לי תמונה ושאלה: כיצד לשפץ שידה קשישה שהיתה ועודנה חלק מהמשפחה ושנכון לה עוד עתיד מזהיר. הסיפור מחמם את הלב במיוחד לאור העובדה שהוא דן בחיבה לרהיט ישן העומד בפני חידוש על מנת שיוכל לשרת בנאמנות גם את הדורות הבאים.

הנה השאלה של עמית, תמונות הרהיט והתשובה שלי:

יואב שלום!

אני אוהב מאוד את אתר חרשות העץ שלך ומעוניין להתייעץ לגבי חידוש שידת החתלה (אני מצרף את צילום שלה) משום שאנחנו מחכים לילדה בקרוב...

כפי שאתה יכול לראות, זו שידה פשוטה וישנה אבל ראיתי בה מספר יתרונות על מה שהשוק מציע היום...

ראשית, והחשוב מכל, זו שידה שאיכשהו השתמרה במשפחה.. כלומר, זו השידה שאמא שלי קנתה בשנת 1957 והיא שימשה אותה לי ולשני אחי...

שנית, השידה נראית לי שימושית, עשויה מעץ מלא (לפחות נראה לי הרבה יותר עץ מאשר רוב מוצרי ה - MDF שאני רואה בשוק...)

מה שחשבתי לעשות, ואשמח לשמוע תיקונים/ תוספות ורעיונות שונים:

1. לפרק את כל המגירות/ דלתות וכו'.

2. לישיר בשפכטל עץ את החורים והפגמים השונים

3. לבצע שיוף קל בנייר עדין (איזה אתה ממליץ?) - כאן, אני יכול להשתמש במלטשת פשוטה על בסיס משטח רועד (בתדר גבוה יחסית..)

4. לצבוע בצבע עץ של נירלט KIDS:

http://www.nirlat.com/product.asp?num=346&cat_id=122

והמפרט הטכני: http://www.nirlat.com/pdf2/Zeva_lrehitey_Etz.pdf 

לפחות על פי התיאור שלו הוא נראה לי המתאים ביותר:

..."צבע אטום על בסיס מים המיועד לצביעת רהיטים וחפצים מעץ. מתאים במיוחד ליישום בחדרי ילדים ותינוקות. אינו מכיל חומרים רעילים. מתייבש במהירות, קל לרחיצה וניקוי, מאפשר להחזיר במהרה את הרהיט הצבוע לפעילות רגילה. בעל כיסוי גבוה וגימור חלק במיוחד. "...

חשבתי להשתמש בגוון שמנת שאשתי בקשה...

בכל זאת, רציתי לשמוע את דעתך לפני שאני מתחיל לחדש משום שהתרשמתי שאתה ממליץ על צבע שמן - שהוא יוצא יותר יפה... בכל זאת, הצבע "האקולוגי" של נירלט נראה מתאים, לא?

בברכה,

- עמית

הי עמית,

תודה שכתבת לי . אני אוהב לפרסם שאלות ופרוייקטים של קוראי הבלוג ושמח לענות על שאלות מעניינות.

אם הייתי בעליה של השידה היתי תחילה מחפש אפיקים לחדש אותה במתקונתה המקורית, ז"א לחדש את הגמר השקוף, לשייף ולתקן את חלקי העץ ולמרוח גמר שקוף מסוג פוליאוריטן. כיוון שעל השידה יש כתמים שונים יתכן ויהיה קשה להסירם ולכן ציפוי שקוף ללא גוון לא יוכל להסתיר אותם לחלוטין. במיקרה כזה היתי מנסה למרוח עליה גמר שקוף מגוון-כהה -- למשל בגוון וונגה או מהגוני כהה. כך תוכל לעמעם ולמזג את הכתמים במראה המחודש ששומר על התכונות "העיציות" של הרהיט. אך אם אתם פשוט רוצים לצבוע את השידה בצבע אטום היתי משתמש בצבע בבסיס שמן.
חברות מסויימות בחרו למתג צבעים מסויימים כצבעים "ידידותיים לחדרי ילדים" או "בטוחים לרהיטי ילדים" אך אם אתה שואל לדעתי -- בטענות הללו לא תמצא תועלת רבה או ערך מוסף רציני. בהכרזות ציפויי גמר מסויימים "כידידותיים לרהיטי ילדים" יש המון שיווק ומעט עובדות מדעיות. כל ציפוי רהיטים שנימכר לצרכן הפרטי חייב להיות בטוח ולעמוד בתקינה. בעבר היו מוספים עופרת כמרכיב בצבעים אטומים אבל היום הוספת עופרת אסורה בהחלט. הגורם היחיד שעליו אני יכול לחשוב ושמקנה יתרון "בריאותי" בצבעי אקרילי  (הצבעים שציינת כמתאימים לרהיטי ילדים) הוא העדר טרפנטין מינרלי. צבעי אקרילי מכילים מים ומוצקים שונים באמולסיה. המים מתנדפים והמוצקים מתמצקים לציפוי. לעומתם צבעי שמן מכילים טרפנטין מינרלי המופק מנפט. כשהטרפנטין מתנדף הצבע מתחיל להתקשות. טרפנטין הוא ממיס אורגני דליק. נשימת אדי טרפניטין אינה בריאה ולכן מומלץ לישם את הציפוי הזה בסביבה מאוווררת היטב. אך ברגע שהצבע התקשה הוא מפסיק לשחרר אדי טרפנטין והופך למעשה לציפוי פלסטי. בשורה התחתונה הן הציפוי האקרילי והן זה בבסיס שמן מתקשים לקרום פלסטי שאינו מזיק לילדים. כל עוד תדאג ליישם את ציפוי השמן בסביבה מאווורת ותדאג להרחיק את הילדים מהרהיט עד לסיום התקשות הצבע הטרי, אינני רואה מקום לחשש. מנסיוני ומנסיונם של אחרים, ציפויים אקריליים אינם עמידים בשחיקה, ובהמסרה ע"י נוזלים כציפויי שמן. לכן אני ממליץ על ציפויי שמן על פני אילו האקריליים. גמר שמן יבטיח לך ולילדים ציפוי איכותי ועמיד לשנים.

לגבי התהליך: מה שציינת הוא התהליך הנכון. היתי משייף תחילה בנייר מס' 180 ואחר כך 220. בשלב הזה מיישם את שיכבת הצבע או הלכה הראשונה. בין שיכבה לשיכבה משייף בנייר 400 או צמר פלדה 0000.

שלאק, (שלק) והכימיה של התגבשותו הלא רצויה בזמן אחסנה

יואל (ג'ואל) מוסקוביץ' מTools For Working Wood בברוקלין, ניו-יורק, מספר בבלוג האחרון שלו שהוא מצא את הסיבה האמיתית מדוע פתיתי שלאק נתול-שעווה (שלאק טהור שקוף ואיכותי ביותר) נוטה להתגבש ולהתמצק באחסנה. ההתגבשות גורמת להרס הפתיתים ונובעת משתי סיבות: חום וחמצן.  החמצן הוא ההרסני מבין השניים. החמצן חודר לפתיתים ומחמצן אותם, דבר שמקשה ואף עלול למנוע את המסתם באלכוהול. שלאק מחומצן לא יתמוסס ואינו יכול לשמש כחומר ציפוי לרהיטים. חום מרכך את הפתיתים ומדביק אותם אחד לשני.
ההמלצה של ג'ואל היא לשמור שלאק נתול-שעווה במיכלים אטומים לחמצן בתא הקירור במקרר.
פתיתי שלאק המכיל שעווה מוגנים הרבה יותר מפני תופעת החמצון. החמצן מתקשה לחדור את השעווה המגינה על השלאק. אך שימוש בשלאק המכיל שעווה אינו אידיאלי. השלאק כהה יותר ואם אנו מעוניינים לישם על שלאק זה שיכבת לכה אחרת ניתקל בבעיה: השעווה שבשלאק תפגום ביכולת שיכבת הלכה מלהאחז בה.
הנה הלינק למאמר של ג'ואל באנגלית

"היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?" - שינוי צבע לרהיט מכהה לבהיר.

את משפט הכותרת אמר הנביא ירמיהו. שינוי צבע הוא תהליך שכיח מאוד בצביעת קירות וגם בריהוט. הצלחתו תלויה במספר גורמים שבהם אדון כאן.
אחת מקוראות הבלוג שלחה לי שאלה: האם אפשר לשנות את צבע שניים מרהיטיה מעץ כהה ללבן אטום. היא צרפה תמונות של שני הרהיטים הכהים שאותם היא רוצה ללבן ותמונה של מגירות שאת צבעם הלבן היא אוהבת.

התשובה מעט מורכבת. כן, אפשר לצבוע לבן על כהה ואפשר להצליח בכך אבל דרושה מיומנות, סבלנות והתמדה. למי שאינו מנוסה בצביעה או בישום גמר על ריהוט אני ממליץ לנסות תחילה את השיטה הזו על רהיט פחות חשוב. עם הנסיון עלה יפה המשיכו לרהיט החשוב יותר. אם החלטתם שאתם "הולכים על זה", בחרו בצבע שמן על פני צבע אקרילי. צבעי השמן מתייבשים לאט יותר אבל הם עמידים יותר ונותים להראות טוב יותר.
לפני התחלת שינוי הגמר פרקו דלתות והוציאו מגירות ממסילותיהם. חובה לעבוד על החלקים כאשר הם אינם מותקנים על השידה, אחרת הם עלולים "להדבק" אליה בכוחו של הצבע המתייבש.

1. בעזרת טרפנטין מינרלי או כהל (ספירט) יש לנקות את הרהיטים משיירי שומן וליכלוך.
2. משייפים את פני השטח בנייר לטש עדין מס' 280 או 320.
3. מורחים את הצבע הלבן ונותנים לו להתייבש. יש שיעדיפו למרוח שיכבת צבע יסוד קודם למריחת הצבע העליון. אך אני סבור שדיינו בחיספוס וניקוי השטח. פעולות אילו יאפשרו לצבע העליון להצמד בחוזקה אל שיכבת הלכה או הצבע המקורית.
4. משייפים את האבק ששקע על הצבע ומחליקים תלמי מברשת סוררים בעזרת נייר מס' 400 או צמר פלדה (0000) ומישמים את השיכבה השניה.
5. מישמים שיכבה שלישית לפי הצורך כמו שהוסבר קודם. לאחר שהשכבה האחרונה התייבשה (תנו לה שבוע לפחות) הסתיים התהליך, אלא אם אתם מבקשים להשיג מראה מט-משי או מט. במקרה זה ללטשו את הצבע בצמר פלדה (0000) או בנייר שיוף 600 או 800.
כמו שכתבתי בעבר, צמר הפלדה שנמכר בארץ תחת ההגדרה של (0000) אינו עדין דיו. צמר פלדה עדין יש להזמין מחו"ל. ניירות שיוף עדינים ניתן לקנות בחנויות לצרכי תכשיטנים. על מנת להקל על פעולת השיוף העדין (400 ומעלה) השתמשו בנייר שייוף "מים" והעזרו במים או בטרפנטין לסיכוך פעולת הליטוש.

חידוש המזנון של שרון פרק 4

שרון עמרם שלח לי כמה תמונות של המזנון בעת תיקונו, תחת לחץ הקורות ורצועות המתיחה. תמונות נוספות ששלח הם של המזנון לאחר ישום גמר הלכה.
תסכימו איתי שהמזנון ניראה מדהים!

כאמור הוא דילל לכת ייכט וורניש ומרח אותה על המזנון בעזרת מטלית. לייכט וורניש זמן מיצוק ארוך יותר מאשר ללכה פוליאוריטנית רגילה. שאלתי אותו איך היה להשתמש בלכה מדוללת והוא סיפר לי שפיתח מיישם (פקעת), ואני חייב לספר לכם עליה.
הנה מה שכתב:

היי,
היישום של הלכה היה קל ביותר.
השתמשתי בחתיכת ספוג עטופה בבד כותנה מחולצת טי שירט ישנה. כאשר ליפפתי כמה גומיות סביב שארית הבד כדי שיהיה נוח להחזיק.
כמו שהצעת בערך 40-50 אחוז מדולל עם טרפנטין - 3 שכבות עם יותר מ24 שעות בין שכבה לשכבה.
עשה לי חשק לעוד.

שרון

חידוש המזנון של שרון פרק 2

שרון שלח לי מספר תמונות נוספות של המזנון. בכמה מהן נראה ניתוק של אחת או שתיים ממחיצות האמצע מהמכסה או מתיקרת הרהיט. שרון חשב שהסיבה לכך היא שקיעת המכסה. יתכן, אבל סביר יותר שהגורם הוא עומס יתר על מבנה הבסיס (מחפצים שהונחו בתוך השידה). התחתית העמיסה על הבסיס ושניהם שקעו ומשכו איתם את מחיצות האמצע. הניתוק התרחש כיוון שהמחיצות נעו למטה, ביחד עם משטח התחתית, וחיבורי החפים (דיבלים) בראש המחיצות איבדו את אחיזתם בתיקרה. את החפים שיצאו מחוריהם ניתן לראות בשתיים מהתמונות וברישום הבא.

בשלב זה הוספת קורת בסיס לכל האורך תבטיח שהשקיעה לא תחריף אבל לא בטוח שתחזיר את כל המישורים האופקיים לישרות. כיצד ניתן לחבר או לרתום מחדש את גג השידה למחיצות האמצע? ניתן להחדיר מחדש דבק לחורי החפים ולכלוב את המזנון מלמטה למעלה. אפשרות שניה, ופחות אסטטית היא לחבר לכל מחיצה בעזרת ברגים, שני פסי אורך בחלקה העליון ואז להבריג ברגים מפסי האורך אל תיקרת המיזנון. אם הפסים יוצרו מעץ נאה וזכו לקבל מוטיב דקורטיבי לאורך שפתם הם לא יראו כל כך חריגים, מה עוד שניראה אותם רק כשנתכופף להכניס או להוציא משהו מהמזנון. אפשרות שלישית היא להבריג ברגים מלמעלה למטה - ממשטח התיקרה למחיצות ולהסתיר את ראשי הברגים בפקקי עץ. ואפשרות רביעית היא להדק את המחיצה לתיקרה בעזרת ברגים העוברים בחורים אלכסוניים.
הנה הרישומים שעשיתי ושמדגימים את השיטות השונות.

שרון הבטיח שישלח תמונות נוספות של השיפוץ בהמשך.

חידוש המזנון של שרון

שרון, אחד מקוראי הבלוג, שלח לי שאלה ותמונה. השאלה תעניין את אילו המתכננים על חידוש מראה רהיט ישן בעזרת שיכבת לכה חדשה. שרון הבטיח לשלוח תמונות נוספות בהמשך ואני (ובטוחני שגם אתם) תירצו לראות את המזנון תוך כדי ואחרי תהליך החידוש.
אז ללא דיחוי הנה השאלה, הצילום ששלח, והתשובה שלי.

שלום,

שוטטתי בבלוג שלך והיה נראה לי שאולי תוכל לייעץ לי.
הגיע אליי הרהיט שבתמונה המצורפת - התמונה לא באיכות מדהימה וקשה קצת לראות אבל הגימור של הרהיט קצת "עצוב". אני לא משוכנע אם הגימור המקורי נעשה ע"י שלאק אבל נראה לי שכן.
השאלה היא: האם אפשר ליישם את "גמר מבוסס וורניש בבסיס שמן, וורנית - שמן למשל." מהבלוג שלך, או שזה עלול לפגוע ברהיט אם היה עליו שלק לפני?
מהי המלצתך?

שרון

התשובה שלי:

שלום שרון,
הרהיט שניראה בתמונות ניראה כרהיט שבסיסו עץ מלא, כאשר הארגזת והדלתות עשויים לוחות נגרים מצופי פורניר. סגנונו מושפע במוטיבים שאנו רואים ברהיטי "לואי/בידנמאייר/המלכה אן". השיוך הפרטני לסגנון יקבע בתלות בארץ בו יוצר וברקע של הנגר המודרני שיצר אותו (כי כניראה יוצר במאה ה20). יתכן ויוצר גם בארץ אבל אני מעריך שהוא ממרכז אירופה (גרמניה, צ'כיה, פולין) הדלתות מצופות, כך ניראה, פורניר אגוז -- מה שיכול להעיד על צרפתיותו. לדודתי יש סט רהיטים שאחד מהם, שידה דומה מאוד לזו שלך, יוצרה בירושלים בשנות השלושים ע"י נגר שעלה מפולין או גרמניה.

בעניין הגמר
יתכן והגמר המקורי הוא שלאק, אבל סביר יותר שהוא ניטרו-צלולוזה בבסיס טינר/אצטון. תוכל לבדוק אם הלכה המקורית היא שלק ע"י שיפשוף פני השטח במטלית ספוגה אלכוהול (כהל, או ספירט) בריכוז 90 אחוזים ומעלה. שפשף איזור סמוי או את צידי ברהיט. אם הציפוי לא הגיב ולא הפך דביק למגע, סימן שלא שלק הוא אלא משהו אחר. נסה שנית, אלא שהפעם הרטב את המטלית באצטון. אם הציפוי הגיב לאצטון סימן שהוא ניטרו צלולוזה.

האינטואיציה שלך לגבי חידוש בלכה פוליאוריטנית הוא במקום, אבל אני צריך לסייג ולאמר שאם הרהיט הוא בעל ערך היסטורי, חייבים לחדש אותו באותו חומר ציפי גמר בו צופה בפעם במקור. שלאק על שלאק, ניטרוצלולוזה על ניטרוצלולוזה, שמן פשטן על שמן פשטן וכו'. אם הרהיט אינו יקר ערך ואתה מבקש להגן עליו ולחדש את מראהו, ניתן ליישם על רהיט שצופה בשלאק לכה בבסיס שמן. החשש היחיד שלנו במקרה כזה הוא: יכולת האחיזה של השיכבה החדשה על פני שיכבת השלאק הוותיקה. שלאק מכיל אחוזים קטנים של דונג. ובמיקרה כזה אנו חוששים שהדונג לא יאפשר לשיכבת הגמר להצמד לפני השטח. כיום אנו ממליצים, לאילו שמעדיפים שלאק, להשתמש בתמריק נתול דונג, אבל אין לנו אפשרות לדעת (בכילים פשוטים) האם השלאק על רהיט עתיק הוא כזה. הדרך הטובה ביותר לעזור לשיכבת הלכה החדשה להאחז בציפוי הגמר הישן -- בלא תלות בהמצאות דונג בשיכבת השלאק -- היא לחספס בעדינות את פני השטח. שימוש בצמר פלדה עדין יכול לעשות את המלאכה.

מדוע אני ממליץ לחדש בלכת שמן רהיט שאינו בעל ערך מוזיאלי? קודם כל ביגגל שלכות בבסיס שמן עמידות יותר למים, לחום ולאלכוהול מתמריקי שלאק או ניטרוצלולוזה. אבל ישנה סיבה נוספת. חידוש בשלק או בניטרוצלולוזה, כזה שיראה טוב, עלול להיות מסובך מדי, שכן הוא מחייב מיומנות ונסיון רב. זאת כיוון שהחומר הנדיף (אלכוהול במקרה של שלק, טינר או אצטון במקרה של ניטרוצלולוזה) מתנדפים מהר וכתוצאה מכך הציפוי מתקשה מהר, לכן אנו חייבים לעבוד בזריזות רבה. הנדיפות הרבה אינה משאירה לנו מרחב רב לטעויות ועלולה - במקרים של שיהוי בישום, או חזרתיות בהברשה - להשאיר על פני השטח תלמי מברשת או סימני משיכה של פקעת ישום. מכאן שהגמר הפשוט יותר לישום (לכה בבסיס שמן) הוא שיבטיח לנו תוצאות טובות יותר. זמן המיצוק (יבוש) של לכה בבסיס שמן ארוך יותר ומכן שהיא מאפשרת התמעה והשוואה של איזורי ההברשה אחד עם השני בצורה טובה.

הרהיט שבתמונה אינו ניראה עתיק מאוד ולכן אני משאיר לך את ההחלטה איך לחדש אותו. במקרה שתחליט לחדש בפוליאורטן זכור שחשוב לנקות את פני השטח היטב ולהסיר מהם כל שייר של לכלוך או דונג רהיטים (Wax) לפני ישום השכבה הראשונה. רצוי ללטש את פני השטח בצמר פלדה עדין מאוד (0000) הטבול בטרפנטין, לאחר מכן להספיג מטלית בטרפנטין ולנקות את פני השטח משיירי הקיצוף. חזור על הניקוי במטלית לחה פעם נוספת ואז סלק כל אבקתייות שאולי תישאר מתהליכי הקירצוף, בעזרת מטלית יבשה. עכשיו ניתן לישם את ציפוי הפוליאורטן כמו שאני מסביר ברשומה על ציפויים. הייתי ממליץ על ציפוי פוליאוריטן מדולל ב40 אחוז טרפנטין -- מוברש או מיושם בפקעת כותנה.

מילה אחרונה
נראה שמבנה השידה סובל משקיעה במרכזו. זו תופעה ידועה בשידות מסוג זה, שלא זכו לקבל בסיס איתן מקורות שידרית חזקות. היתי שוקל לחבר (בצורה סמויה) קורת אלון לאורך השידה ולרתום אותה לארגזת מאחורי סינור החזית. סינור החזית הוא החלק המעותר המקשר בין רגל לרגל.
מקווה שההסבר עזר.

כל טוב,
יואב

שיפוץ של כיסא Windsor חלק שלישי ואחרון

בחלק השלישי אני מראה איך ניראה הכיסא אחרי השיפוץ ומסביר על הדרך בה חיזקתי את החיבורים שלא פורקו. השתמשתי במזרק ובדבק פרוטאין מן החי (דבק עצמות) שהוזרק בין הסינים לנקבים.