אני אוהב עץ רהיטים וכלי עבודה. הבלוג הזה ידבר בהם ובעוד נושאים המעניינים מעצבים נגרים רסטורטורים וציידי מציאות; אני הוא שילוב של כולם יחדיו. אספר על הספרים שאני מכבד, קישורים לאתרים שהשכילו אותי, פורומים וחנויות בהם ניתן לרכוש ציוד, חומרי גלם וכלי עבודה. לכל מי שאוהב את החומר המרוכב הטבעי מכולם, חומר בר-קימא המתחדש כל בוקר מחדש וההופך למוצרים שאנו עושים בהם שימוש או מביטים עליהם בהנאה, מוזמן לבקר בבלוג הזה מעת לעת.
‏הצגת רשומות עם תוויות ספקי חומרי גימור הדבקה ועוד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ספקי חומרי גימור הדבקה ועוד. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 4 באפריל 2017

סהר צבעים. חנות הדבקים, חומרי הגמר והלכות שתמיד נחמד לחזור אליה.


בביקורי האחרון בארץ שבתי למחוזות בגרותי שבדרום תל אביב. כשלמדתי בטכניון ולאחר מיכן כשהתחלתי ללמד נגרות ושיפוץ רהיטים במרכז לעיצוב עצמי שבנווה צדק היתי נוהג לשוטט ולבקר במה שנהוג לקרוא ״יפו-ת״א״. אילו הרחובות הוותיקים שבין דרום ת״א לצפון יפו הנודעים גם בשם פלורנטין. בין בתי השכונה תמצאו הכל: חניות לכלי עבודה (דרור) חניות לכלי בית, לחבלים, לבדים, לפירזולים שונים. בעלי מלאכה שונים, החל ממסגרים וכלה בנגרים וכמובן את חנות הצבעים הפגמנטים והדבקים של משה סרברניק. סהר צבעים הוא מקום מיוחד שנוסד כמעט לפני מאה שנה ע״י סבא של משה. שם תמצאו חומרי גימור והדבקה שאין אפשרות למצוא בחניות תמבור רגילות. דבקי עצמות ועורות, שלק, לכה ניטרוצלולוזה, שמן פשתן טבעי ועוד ועוד. צילמתי וכתבתי על החנות בבלוג שלי בPopular Woodworking  ושם אתם מוזמנים לראות תמונות נוספות.

אגב, כמה בתים במורד רח׳ יפו ת״א מהחנות יש שני מוכרי פלפל המתחרים בינהם על מחיר המנה הזול ביותר. עבור שבעה שקלים למנה התחרות חריפה ביותר (וגם החריף שהם נותנים) ויחד אם זאת האיכות בהחלט לא רעה...


יום שני, 28 במרץ 2016

טמבוריה יוצאת דופן בגבעתיים וחנות אחת ומיוחדת בעיירה הדסון

אחת החנויות שאני דואג לפקוד בביקוריי בארץ היא חנות כלי העבודה השרברבות והצבעים של מרים וולפמן ברחוב כצנלסון 8 בגבעתיים, טלפון 03-7311072. זו חנות מיוחדת כיוון שעדיין ניתן למצוא בה כלי עבודה איכותיים ונדירים שנכחדו משאר החנויות בארץ. בחנות זו קניתי לפני שמונה עשרה שנים מקצועות סטנלי תוצרת אנגליה בעלי ידיות עץ ארוזים בקופסת קרטון כתומה, קליבות החורט, מפסלות גילוף תוצרת גרמניה, ומסור מתוצרת אקליפס. יתכן וסמיכות החנות לאיזור התעשיה הישן של נחלת יצחק שירד מגדולתו, או כיוון שבעלי החנות לא עמלו באגרסיביות יתרה לגרש מהמדפים פרטים שלא נמכרו ומתוך הרגל או אהבה החליטו לשמש להם בית, זכיתי אני להנות מהמלאי שקפא על שמריו. אם החנות פתוחה עדיין, אני בטוח שמאחורי הדלפק, על המדף העליון ביותר או זה שמתחתיו, זה שמצריך תיפוס על סולם, ימצאו המקצועות האחרונים. אילו מקצועות שיוצרו באנגליה בשנות השבעים ושאיכותם הכללית טובה מאוד.
שווה לבקר בחנות אבל קחו בחשבון ששעות הפתיחה מצומצמות. אם אינני טועה החנות נסגרת בסביבות שתיים וחצי בצהריים.
אם תחליטו לבקר בה היו ממוקדים, מרים לא סובלת שיהויים ותהיות ארוכות. ואם קניתם משהו מעניין שתפו אותי במידע ובתמונה כדי שאראה את פרי עמלכם לקוראי הבלוג.
ובעניין החנות בהדסון, ניו יורק... זו אחת מחנויות כלי העבודה והפירזול האחרונות שאינה שייכת לרשת ושבה תוכלו למצוא מכמני עבר מרהיבים. כתבתי עליה וערכתי מצגת שקופיות בבלוג שלי בPopular Woodworking


יום שני, 6 באוגוסט 2012

הדבקת שכבות: דבקים

מולי גרינשטיין מנהלה של נגריית פשוט שבגליל שלח לי אימייל בעיקבות הקול הקורא שפירסמתי.
מולי מפרט מספר דבקים מטיפוס PVA בעלי תכונות טובות מאוד שמשמשות את צוות הנגריה בעבודת העץ.
הוא מדווח שלדבקים הללו זמן מיצוק ארוך יחסית וגם עמידות טובה מאוד במים. המשמעות היא שהדבק לא יחלש או יתרכך אם המוצר יחשף, שלא בטובתו, למים בצורת: גשם, לחות חדר אמבטיה וכו'.


הנה מה שכתב מולי:

.....אנחנו עובדים באופן קבוע עם דבקי פי וי אי (PVA) לבנים שזמן המיצוק/עבודה שלהם ארוך כפליים מהדבקים הצהובים.
הדבקים הללו הם גם ברמה של די 3, לעומת הצהובים שהם ברמה של די 2.
הדבקים המוכרים לנו הם:

303 של חברת קליבריט - מיובא על ידי ח.ג
אל פי 8022 של חברת רקול - מיובא על ידי בירמן
ג'וואט שמיובא על ידי יעד פרזול.

אנחנו מעדיפים את הראשון ברשימה.
יום טוב,
מולי

יום שבת, 4 באוגוסט 2012

הדבקת שכבות (למינציה) -- שאלה לגבי דבק לבן וזמן מיצוק


הבוקר קיבלתי מיפה, הקוראת את הבלוג, תגובה לרשומה על הדבקת השכבות. השאלה מעניינת וחשובה ואני מבקש לדעת אם מישהו מהקוראים יוכל לעזור לנו ולשתף אותנו במידע האם ניתן לקנות בארץ (בקלות) דבק ממשפחת הPVA או הפוליאורטן בעל זמן מיצוק ארוך. 

שלום יואב,
תודה על הסרטון, אתמול דיברתי עם האחיין שלי על הכנת קשת לחיצים וחשבתי על סוגי קשתות שאפשר ליצור וגם על למינציה. הסרטון בא לי בדיוק בהמשך למחשבות :-) הטיפים לטכניקה מצוינים, יבוא להם שימוש בעתיד, גם אם את הקשת הנוכחית כנראה נכין מענף.
שאלה בעקבות מה שכתבת: כתחליף לדבק צהוב, כדי להאריך את זמן הייבוש, למה לא להשתמש בדבק נגרים לבן, כמובן באיכות גבוהה?
תודה,
יפה  

שלום יפה,
אין מניעה להשתמש בדבק לבן, ובתנאי שאת בטוחה שזמן המיצוק שלו (באנגלית: Open time) יהיה ארוך דייו.
בעקרון דבק לבן ודבק צהוב הם בני אותה משפחה -- דבקי PVA. זאת ועוד הצבע לא כל כך משנה, ולראיה ישנן חברות רציניות ליצור דבקים המייצרות דבק לנגרות שצבעו לבן. חברות אילו מיצרות דבקים מטיפוס PVA בעליי תכונות שונות ולמתרות שונות. ברוב המקרים תוכלי לקנות את הדבקים הללו רק בכמויות גדולות ואצל היבואנים הרשמיים. אני מזמין את הקוראים לספר לנו היכן ניתן, ומה שם הדבק/ים, שנמכרים בארץ והם בעלי זמן מיצוק ארוך.
 יואב

יום שישי, 3 באוגוסט 2012

טים ג'ונסון מלמד כיצד להכין קשת בהדבקת שכבות (למינציה)

טים ג'ונסון הוא מורה מעולה. הוא גם העורך שלי, האחראי למאמרים שאני מפרסם באמריקן וודוורקר.
בסרטון שבקישור תוכלו ללמוד ממנו כיצד לבנות קשת בהדבקת שכבות, או כמו שנהוג לכנות זאת בישראל: "למינציה" (בארה"ב lamination).
השיטה של טים מאוד נוחה וחכמה. הוא משתמש בדבק פוליאורטני בעל מרווח זמן הדבקה ארוך.
לצערינו בארץ הדבק הזה אינו פופולרי וקשה להשיג אותו.
רק חברה אחת או שתיים מוכרות אותו אבל במרכזי "העשה זאת בעצמך" או בטמבוריות קשה למצוא אותו.
את הדבק שלי קניתי בחברת השחל המייבאת את דבקי Bison.
אם אתם מתכוונים להדביק מספר מועט של שכבות תוכלו להשתמש בדבק נגרים צהוב, אך זכרו שחסרונו הגדול הוא זמן המיצוק הקצר שלו. המשמעות של שימוש בו היא שהדבק שנימרח על הרצועות עלול להתייבש עוד בתרם אגדתם ולחצתם את הרצועות בתבניתם. הדבקה באפוקסי היא אפשרות נוספת.

יום חמישי, 19 ביולי 2012

הגיגים על דבק המגע

פעם, רובינו ודאי זוכרים זאת, בכל בית ישראלי המכבד את עצמו היתה מגירה במטבח או במרפסת, ובה הכילים שבעל/ת הבית המצוי היה נזקק להם בעת צרה: כמה מברגים, סכין חמאה ישן, מספריים, חוט או שרוכי נעליים ישנים וגם שפופרת של דבק מגע.
מר וגברת ישראלי נדרשו לדבק המגע עבור כל מלאכת הדבקה שרק שתוכלו לדמיין: מאיחוי חרסינה שנשברה ועד להצמדה פיסות עור של חגורה שנפרמה; מהדבקת שיברי הפלסטיק בטרנזיסטור הישן ועד הגשת מזור אורתופדי לרגל שולחן שנשברה ואוחדה לה יחדיו. ואת כל עבודת ההדבקה הזו עשה,  ניחשתם נכון -- דבק מגע.
אך אצלנו בבית הדברים היו קצת שונים. אבי, שבמקצועו היה מכונאי אוניות, היה מבין אותם יודעי חן שלמדו להכיר את צפונות הדבק האפוקסי. בעוד שבישראל של שנות השישים -שבעים היה הדבק הזה מצרך נדיר למדי, בארצות הים, אירופה וארה"ב הוא כבר הפך בן בית, או לפחות בן מוסך או סדנה שליד הבית.
אבי קנה את שפופרות הדבק בארה"ב והביא אותם לביתנו. הוא לימד את אמי איך להשתמש בדבק והיא לימדה אותי ואת אחי איך לערבב, למרוח, ולהמתין עד שיתמצק. עוד כילד קטן יצא לי לעמוד על נפלאות האפוקסי על פני דבק המגע: הוא מסוגל למלא פערים, הוא מתקשה (לרוב בגוון שקוף) הוא מסוגל להדביק חומרים מחומרים שונים ללא כל  בעיות, והמוצר שהודבק בעזרתו יחזיק מעמד הרבה מאוד זמן.

ובאשר לדבק המגע? הסיפור שלו הוא קצת שונה. הוא הומצא כדי להדביק חומרים בעלי מקדם חספוס שונה, או בעלי מקדם התפשטות שונה זה מזה. הדבק הומצא גם כדי לאפשר לחומרים המודבקים, להמשיך ולשמור על האלסטיות שלהם בזמן שהמוצר "עובד" (דבקים אחרים נוטים להתקשות ולקבע את שני הצדדים המודבקים אילו לאילו). הדוגמה הטובה ביותר שתסביר זאת היא הדבקות חומרים בתעשיית ההנעלה. במיקרים רבים צריך להדביק חלקי עור לחלקי גומי, ספוגים לבד וכו'. בנוסף, המוצר המוגמר "עובד". סוליה של עור וגומי חייבת להיות גמישה, לשון נעל המורכבת מבד המודבק לפלסטיק צריכה לדעת להתקפל -- ודבק המגע מאפשר זאת. לדבק המגע יש עוד תכונה חשובה. הוא מאפשר הצמדה ואיחוי ללא המתנה עד שהדבק יתמצק וללא צורך בלחיצת מתמשכת של החלקים המודבקים. זהו יתרון חשוב כיוון שבאיזה בית נורמלי היה מצאי כליבות שתאפשרנה למדביק ללפות חלקים מחלקים שונים אחד אל השני למשך זמן? לכל היותר היו בבתים שלנו גומיות, "מקלות כביסה" או סרט הדבקה שקוף לנייר, ואיתם, תסכימו איתי, -- אין הרבה מה לעשות שצריך להדביק רגל שולחן שנשברה. הערכתי שהתכונה הזו היא שהפכה אותו לכל כך פופולרי. 

נכון שבכל בית היה מצוי גם בקבוב קטן של דבק פלסטי, ובקבוק אחר של חומר שקוף שהיינו קוראים לו "דבק נייר" אבל אילו אפשרו הדבקה יציבה אך ורק של חומרים נקבובייתים כמו נייר ועץ ובתנאי שנניח עליהם משקולת או נצמיד אותם בגומיות. דבק פלסטי לא צלח להדבקת קרמיקה (הוא מתרכך במים), וכשל בהדבקת מתכת, או פלסטיק. כך שלמרות שדבק המגע לא היה אידאלי לאף אחת מהמתרות האחרונות שצינתי הוא היה הפשרה ההגיונית ביותר.

אך לשימוש אחד היה דבק המגע אידאלי, וזה הבטיח את מקומו בפנתאון הדבקים הישראלי לדור ודור. המדובר בהדבקה פורמייקה שנפרדה מבסיסה: פינות פורמייקה, משטחי, ורצועות פורמייקה שהתרוממו ברבות הימים ונפרדו מבסיס הסנדוויץ' או השבבית שעליו היו מודבקים. כי זאת נזכור: הצרכן הישראלי של שנות השישים-שבעים ושמונים ולמעשה גם בימנו אנו, היה מכור לפורמייקה -- ובגדול. פורמייקה על ארונות המטבח, על ארונות הקיר, על שולחן הכתיבה, על מגירות הנעליים, על המסגרת של מראת הכניסה וכו' וכו'.
מגיפת הפורמייקה היתה כה חריפה שרבים נפלו לפתחה. טובי מעצבי הארץ וטובי נגריה נפלו חלל במערכה הזו. ומכיוון שהדבק היחיד ששימש (ועדיין משמש) להדבקת פורמייקה הינו דבק המגע, הפך הוא לבן-בית בארמונות הפורמייקה הישראליים. אין זה משנה מתי נהגה הפורמייקה לבגוד בבעליה ולהתנתק ממצעה, אם היה זה בקיץ החם והלח או בחורף היבש, תמיד היה בהיכון דבק המגע שחש לעזרה, כי לפחות בהדבקת פורמייקה הוא ידע להצטיין.

כיום, בראשית המאה ה21 ירד דבק המגע מגדולתו ואותו החליף באון הדבק המהיר. את רוב פעולות ההדבקה הוא יודע לעשות טוב יותר. הוא עמיד במים, הוא אינו דורש זמן מיצוק ארוך, למעשה כמה שניות וזהו, הוא אינו דורש מערך לחיצה מתמיד -- אלה לחץ אצבעות של בערך רגע או מעט יותר, והוא יודע לאחות חומרים מחומרים שונים בצורה לא רעה ולפעמים מצוינת (הדבקת חומרים נקבוביים או מחוספסים).
תור הזהב של דבק המגע תם. נס ליחו (וגם ריחו האצטוני .... זוכרים) אבל זכרו ישאר איתנו לשנים רבות מאוד.

יום שני, 23 בינואר 2012

גימור מוצרי עץ המשמשים להכנת מזון

במהלך השנים בהם אני מלמד, מייעץ, כותב ומרצה על נגרות ועיצוב אני נדרש מדי פעם לענות על שאלה אחת חשובה: מהם (מהו) הציפוי הנכון למוצרי עץ הבאים במגע או משמשים להכנת מזון.
בעבר סיכמתי את הנושא הזה ברשומה שפרסמתי כאן לפני שנתיים. אבל שאלה מעניינית שהופנתה אלי השבוע גרמה לי לרצות לשתף אתכם הקוראים בנושא זה מחדש. השואלת ביקשה לדעת האם "שמן פשתן" שרכשה לציפוי משטח חיתוך לעץ, הוא אכן שמן הפשתן שאני ממליץ עליו למזון.
לבקשת השואלת לא אפרסם את פרטיה או שם החברה שלה.

הנה השאלה:

יואב שלום,

קראתי את הפוסט שלך לגימור מוצרי עץ המשמשים למזון בבלוג "woodworking in Israel", ורציתי לדעת אם אפשר להתייעץ איתך בנושא.
אני צורפת, ויחד עם שותפתי יש לנו מותג לכלים לבית ולמטבח. אנחנו עובדות בעיקר בטקסטיל ומתכות, אבל לאחרונה עיצבנו מוצרי במבוק למטבח, ביניהם גם קרש חיתוך. הקרש עשוי במבוק תלת שכבתי (מאד נוקשה), ואנחנו מתלבטות כיצד לשמן אותו. אחרי מחקר לא קטן, וכמובן שיש הרבה דעות, החלטנו לשמן אותו עם שמן פשתן. הלכתי לחנות טמבור בת"א שאמורה להבין בדברים האלה, והמוכר נתן לי בקבוק שמן פשתן בצבע כהה. נראה לי שהוא המתועש שאתה מדבר עליו בכתבה אבל אני לא בטוחה. במידה והוא מבושל, האם לא בטיחותי להשתמש בו? 
האם אתה יכול להפנות אותי למקום בו אפשר לרכוש שמן פשתן לא מבושל בכמויות (בערך 5 ליטרים)? חנויות הטבע לא ערוכות לכמויות כאלה, והן מאד יקרות.

אשמח מאד לתשובה,

תודה ויום טוב,

הנה תשובתי (ערוכה מחדש):

הי 
תודה שכתבת לי ואני שמח לענות.
דבר ראשון, לגבי הבמבוק: האם בדקתם אותו בתנאי רטיבות לאורך זמן? במבוק יכול להיות קרש חיתוך מעולה אבל הדבק המדביק את השכבות חייב להיות עמיד מים. 
רוב הדבקים התעשייתיים הם אמידי מים במידה מסוימת, פשוט צריך לבדוק זאת ע"י טבילה של הקרש במים ליום יומים ואז לראות אם יש התנקות של החלקים או שמא הכל כשורה.
לגבי הציפוי: ההערכה שלך שהמוכר לא ממש מבין מה הוא מכר לכם אכן נכונה. הוא מכר לכם מין נוזל עכור ורעיל שלא היתי משתמש בו גם על גבי רהיטים, שלא לדבר על מוצרי מזון. שמן פשתן טבעי למזון הוא אותו השמן שמוכרים בחניות טבע. כל תחליף אחר עלול להכיל חומרים שיזיקו למשתמש. 
לגבי הכמיות: היתי יוצר קשר עם יבואן של שמן פשתן (אך יתכן והוא מופק בארץ) ומבקש כמות בהנחה.
לפני הכל היתי קונה בקבוק בחנות טבע ומנסה את השמן על הבמבוק. מורח בכמות נדיבה, מלטש בנייר 400 וסופג את היתרה לאחר עשר דקות.
תנו לשמן להקשות כמה ימים ואם התוצאה מוצאת חן בעיינכם יישמו את השמן הזה על המוצרים שלכם.

להתראות,
יואב

לאחר יומיים קבלתי אימייל תשובה מהשואלת בו היא מספרת לי בשמחה שמצאה מקור טוב לרכישת שמן פשתן אמיתי, שהן ערכו מבחן טבילה לקרשים ושהן תשלחנה בעתיד צילומים של קרשי החיתוך.

הנה התשובה (ערוכה מחדש):



היי יואב,

תודה על התשובה המהירה.
מצאתי די מהר חברה שמפיקה בארץ שמנים בכבישה קרה, והאמת שזו אותה העלות כמו השמן המבושל... 
אתה יכול בשמחה לפרסם את השאלה..... הבמבוק שייך לחברת "טרגרן" האמריקאית, הוא עמיד ביותר, ועבר בהצלחה את מבחן הטבילה.
כרגע אנחנו מוציאות דוגמאות חדשות, אשלח תמונות כשיהיו לי.

המון תודה על העזרה,

יום שני, 8 באוגוסט 2011

כליבת רצועה, כליבת סרט מתיחה, Band Clamps

לימור ברוך, מעצבת מוצר ואמנית שמיצרת גופי תאורה מדהימים, http://www.amelimlighting.com
פנתה אלי בשאלה טכנית שיכולה לעניין רבים: היכן קונים כליבות רצועה?
לימור גם הוסיפה תרשים לשאלה שלה - מה שתמיד עוזר.....
אני שמח שמפנים אליי שאלות ושמח עוד יותר אם התשובות שלי עוזרות לשואלים. במקרים בהם אתם רוצים לשאול שאלות הקשורות בטכנלוגית בניה, עיצוב וכו' וגם יש לכם זמן לשרבט איור פשוט אנה שלחו אותם לאימייל שלי ואשתדל לענות. ברשות השואלים גם אפרסם את שאלתם ותשובתי בבלוג -- כי זה יכול לעזור לכולנו.

הנה השאלה של לימור ולאחריה התשובה שלי

שלום
נתקלתי בבלוג שלך שהוא מאוד מעניין, כשחיפשתי כליבה מסויימת.
חשבתי לעצמי שאולי תוכל לעזור לי למצאה או לפחות לכוון אותי איפה לחפש.
אני מחפשת כליבה שהיא בעצם 4 זויות מחוברות ביניהן בסרט בצורה מעגלית, ויש לה נעילה עם אבזם היכול להקטין את הקיף הסרט וללחוץ את החפץ שנכלב. הכליבה מיועדת לכלוב צורה מלבנית. מצ"ב שרטוט.
איפה קונים כלי עבודה כזה?

תודה
לימור
www.amelimlighting.com

הנה התשובה (ערוכה מחדש) :

הי לימור,
הכליבה שאת מדברת עליה ניקראת כליבת רצועה או כליבת רצועת מתיחה, באנגלית: (Band clamp) יש המון דגמים המיוצרים עבור ציבור הנגרים ובוני המיסגרות למינהם אבל רק מעט מהמוצרים מגיע לארץ. אחת החברות שמייצרות כליבות כאילו היא חברת Wolfcraft. היבואן שלהם הוא יהודה וורשבסקי (אם אינני טועה). חברה אחרת שמייצרת אותן ושמוצריה יובאו (אולי עדיין מיובאים?) לארץ היא Pony. בישראל ניתן לקנות רצועות מתיחה פשוטת וזולות להידוק והרמת משא. את הרצועות הללו ניתן להתאים בקלות להידוק מוצרי עץ מסגרת וכו' (בהמשך אני כולל תרשים כיצד לשפר את דרך הידוקם). רצעות אילו, הניקראות ראצ'ט, או כמו שנהוג לשבש את שמם בישראל ולקרוא להם: רצ'ר.. ניתן לקנות בחניות כלי עבודה, מחנאות ורכב. 
קניית רצעות מתיחה לנגרות דרך יצרן או ספק מחו"ל אינה בהכרח יקרה יותר מאשר קניה של מוצר "פשרה" בארץ. המשלוח לשתי רצועות יכול להיות סביר  ($15  או $20). רבים ממכרי וחברי הנגרים רוכשים מוצרים בחו"ל בחו"ל ומקבלים אותם בתוך שבועיים. לעיתים רבות מחיר המוצר + המשלוח משתווה או אף נמוך ממחיר אותו המוצר או מוצר נחות ממנו בארץ.  חברת Rockler שאת המוצר שלהם אי מראה בתמונה כאן, שולחת לארץ ועלות המשלוח סבירה.
הנה כמה תמונות של כליבות  רצועה של wolfcraft ולאחריהם קישורים לכליבות נוספות.
כליבה נוספת של Wolfcraft שנמכרת בארה"ב בחנות של רוקלר היא:
יש לי שתי כליבות כאילו והם די מדהימות.

הפתרון הזול והזמין
אם תחליטי לקנות רצועת מתיחה פשוטה, "ראצ'ט", באנגלית הם גם נקראות Ratchet Tie Down תוכלי לבנות לה פינות מתיחה מעץ.

פינות להעברת כוח המתיחה יעזרו מאוד בהידוק
על מנת להעביר את כוח מתיחת הרצועה לפינות החפץ או המבנה שאת מדביקה בצורה מיטבית כדי להלביש על פינות החפץ מתאמי הידוק או "פינות/זוויות הידוק". ניתן לקנות או לייצר אותן לבד. הנה איור כיצד לבנות פינה פשוטת מעץ.. 

חברת  Lee Valley מוכרת פינות הידוק משוכללות המסוגלות גם להיות מורכבות על פינות בעלות זויות הקטנות או הגדלות מ90 מעלות. כשמהדקים מסגרות משושות או משולשות פינות אילו יעזרו מאוד.


הכליבה הקלאסית
חברת ג'ורגנסן האמרקאית פיתחה כליבת רצועה פשוטה ואמינה תחת המותג Pony
http://www.amazon.com/Adjustable-Clamp-1215-Band-Web/dp/B0007GIN1U/ref=sr_1_2?ie=UTF8&qid=1312546152&sr=8-2
פעם אפשר היה לקנות אותה אצל דרור כלי עבודה בתל-אביב. אין לי מושג אם הם מחזיקים אותה במלאי כיום. יתכן וחברת צלח מאור יהודה מחזיקה במלאי רצועות כאילו.

פיתוח חדש של חברת Rockler המבוסס על פטנט ישן של Pony
לאחרונה התחילה Rockler לייצר כליבת מתיחה בסיסית והוסיפה לה שיפורים שונים כגון ידית ארוכה וגם אפשרות לרכוש בנפרד זוויות פלסטיק גבוהות וחכמות המקלות על עבודת ההידוק.
http://www.rockler.com/product.cfm?page=27100&source=googleps&utm_source=GoogleBase&utm_medium=organic&utm_campaign=Google

רצועת פלדה לכליבת מתיחה
אחת הכליבות שעבדתי איתה והייתי מרוצה מאוד מביצועיה היא כליבת רצועה, שבשונה מקודמותיה רצועתה נמשכה מפלדת קפיצים. כליבה זו נוחה לשימוש ומסוגלת להפעיל כוח הידוק יוצא מגדר הרגיל.


http://www.mlcswoodworking.com/shopsite_sc/store/ec110524.html

יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

שיפוץ של כיסא Windsor חלק שלישי ואחרון

בחלק השלישי אני מראה איך ניראה הכיסא אחרי השיפוץ ומסביר על הדרך בה חיזקתי את החיבורים שלא פורקו. השתמשתי במזרק ובדבק פרוטאין מן החי (דבק עצמות) שהוזרק בין הסינים לנקבים.

יום רביעי, 1 בדצמבר 2010

הרשומה האחרונה על בניית הראש האפריקני וצבע חלב


צבע חלב (Milk Paint) הוא אחד מציפויי הגמר האהובים עלי. החומר המגיע כאבקה שאותה מערבבים במים על פי הצורך. הוספת כמות גדולה של מים והצבע שתקבל יהיה דליל ויהווה שיכבת WASH שתשמש כתמריק גיוון. עירבוב כמות קטנה של מים באבקה, ליצירת תערובת סמיכה (צפיפות המזכירה יוגורט דליל לשתיה  או מילק-שייק) תניב צבע אטום שיכסה כליל את מרקם פני השטח והסיבים. צבעי חלב הם אחד ממני הצבעים הוותיקים בעולם. הם מוכרים לנו עוד מימי קדם. מסורת צביעה של בתים, אסמים וריהוט פנים וחוץ בעזרת צבעי חלב היתה ועודנה קיימת בניו אינגלנד. לאחרונה זוכים צבעי החלב לעדנה בין בוני רהיטים מודרניים המשלבים אותם בגילוף, חריטה, הבלטה ופעולות טקסטורליות אחרות שנעשות על פני משטחי העץ.

הצבע מורכב מחומר מלכד, חלבון המופק מחלב או מפולי סויה הניקרא קזאין (casein), סיד, או גיר, ומפגמנטים שונים. מתכונים שונים קיימים לצבע חלב. בחלק מהמתכונים מוחלף הקזאין (casein) באבקת חלב נטול שומן. את הסיד, אבקת גיר, בורקס ואבקות פיגמט ניתנים לקנות בחנויות צבעים רציניות - כמו החנות של סהר צבעים בדרך יפו-ת"א. אינני רוקח את הצבע בעצמי. אני קונה את התערובת מחברת Old Fashion Milk Paint; חברי הנגר נתן וונטהוף מקיבוץ בית העמק מיבא את הצבעים של חברה זו לארץ. בארה"ב עולה שקית כ10 דולרים.
לקריאה נוספת לחצו על הקישור הבא: מידע על צבע חלב ומתכוני צבע חלב.
והנה קישור למתכון שניתן להכין בבית ומכיל בורקס: http://www.earthpigments.com/casein/casein-borax-paint.cfm
ובחזרה לפסל האפריקאי..... כדי לצבוע את הראש והצוואר של הלוחם התמיר השתמשתי בצבע חלב שחור שאותו ערבבתי עם צבע חום. בקרו בבלוג שלי בAmerican Woodworker לראות יותר תמונות ולקרוא את תאור כל השלבים האחרונים בשלמותם.

יום ראשון, 27 ביוני 2010

חיים המשחיז

לכל וועידה מקצועית באמריקה מוזמנים נציגי חברות על שלל דוכניהם להראות את חידושי חברתם. בוועידה השנתית של הFS ראתי נציגויות של חבורת המציעות לשווק את האמנים ברשת, חברות המוכרות ציוד וחברות המוכרות חומרי גלם לתעשיית העץ. הדוכן של רוקלר נתן בחינם את "עוגיות רוקלר"
הדוכן של Norton חילק ספוגי שיוף וניירות לטש.

דוכן אחד היה מעניין במיוחד: אבני ההשחזה וההשאה של Howard (חיים) B. Schechter
הוא הציג כל מני אבנים שטוחות להשחזה והשאה. המרתקות מבניהן היו אבני מים בלגיות. אילו אבנים טבעיות הנחצבות בארץ השפלה. הם רכות יותר מאבן ארקנסו ונהוג לסכך אותם במים באת ההשאה. שאלתי אותו מי קונה אותם? הוא אמר שהם נחשקות ע"י שוחטים ומוהלים. מדוע? כיוון שאסור לערב שמן בתהליך ההשאה של סכין שחיטה (המקפידים לא ישתמשו בשמן כי אין לדעת אם עורבו בו חומרים לא כשרים) ומכיוון שאבני מים בלגיות הם טבעיות (אז כמובן שאין חשש שבתהליך יצורם הוכנס להם גם כן חומר טמא) והסיכוך שלהם הוא במים, הם הלהיט אצל מוהלים ושוחטים... עדין.
התמונה מעל: מאתר www.madaspenhome.com
לחיים יש גם אבני מים בלגיות דו צדיות באופן טבעי לגמרי.. זה די מרתק. מתברר שהמחצבה מצאה סלעים שבאמצעם יש קו חיבור בין שני לוחות בעלי קשיות שונה וצבע שונה; צד אחד קשה והשני רך. להבהיר את הנקודה. האבנים הללו טבעיות לגמרי ואין מדובר בשני אבנים מודבקות במפעל.  מי עוד קונה אותם? גלבים ומתגלחי-רטרו. מסתבר שיש עליה במספר האנשים החוזרים להתגלח בתער: כן זה גם יותר רומנטי וגם יותר סביבתי. אני בטוח שחברת ג'ילט ותאגיד פרוקטר וגמבל לא יוהבו את זה.
חיים מוכר גם את אבני המים התעשיות של חבר שפטון היפנית. הם אולי הכי נחשבות בשוק. הוא משווק את אבני היהלום של DMT  וממליץ על האבנים בעלי המשטח הרציף ולא על אילו אם נקודות היהלום ורשת הפלסטיק. חיים סיפר שעשה חשבון וגילה שעל אבן רציפה יש 60% יותר יהלומים.
הוא גם מוכר ושולח בזול לארץ, כך אמר.
האתר שלו:
http://www.theperfectedge.com

יום שבת, 5 ביוני 2010

ביקור במרכז ההדרכה של עץ ועצה בצומת ביל"ו

היום ביקרתי ביחד עם סיגל לוי במרכז ההדרכה ומחסן המכירות של חברת עץ ועצה בצומת ביל"ו.
ל"עץ ועצה" יש שלשה מרכזי מכירות בארץ אבל החדש והגדול מכולם שוכן במרחק מה מרחובות וראשון לציון. קיבלו אותנו במשקה ועוגיות לבוקר עיון ומידע על עץ ובניה בחומרים ידידותיים לסביבה. החברה מארגנת מפעם לפעם הדרכות לאזרחים מהשורה, הרוצים ללמוד על יתרונות ושימושי העץ כחומר בניה חיפוי וריצוף. במקום דוגמאות רבות של חיפויי קיר, פרקטים, דקים וגגות רעפים.
ההסברים שקיבלנו מאנשי החברה היו משכילים ומעניינים. צפיה ובחינה של מבנים שונים מעץ שהוקמו במקום ועשויים מיני עצי מחט שונים מאפשרת הבנה וחוויה טובה יותר של העץ כחומר מבני ודקורטיבי לחוץ ולפנים. הליכה על סוגי דקים שונים ומדרכי פרקט מעץ גושני, שיכבתי וסינטטי יכולה לעזור למי שצריך להחליט איזה חומר הוא או היא רוצים לראות בבית אותו הם בונים או מתכננים.
 למדנו שמבנים נושאי עומס הבנויים מעץ יכולים להיות מיוצרים גם מעץ שכבתי הבנוי מרצועות אורן או אשוח המדבקות אחת על השניה. מעץ שכבתי ניתן ליצר ולבנות קורות ועמודים יציבים וחזקים יותר מאשר היו בנויים מעץ גושני שנוסר ישירות מהבול. אך למוצרים אילו יש גם חסרון: הם פחות יפים ומראם ניראה פחות טבעי. ראיני מבנים מאשוח, מארז, מדגלס פיר ומהמלוק; קורות ההמלוק הקנדי הרשימו אותנו מאוד.
למדנו שלארץ מיובאים כמה מינים של עץ המכונה "איפאה" או "איפא" Ipe אבל רק איפא טבקו הוא המתאים ביותר לריצוף סיפונים או דקים. במצגת הסבר שראינו הוקרנו בפנינו שקופיות בהם עשרות פרוייקטי בניה בעץ שהוקמו בישראל בשנים האחרונות. ברבים מהם נבנה הסיפון מאורן "זול". שימוש באורן יכול להיות פתרון מצויין לדק. כל עוד מתכננים את הסיפון נכון ודואגים לניקוז מים טוב, האורן יחזיק מעמד שנים רבות. בסיום הביקור, וכמסורת ישראל סבא, ניגשנו למכולת הפסולת וסיגל דלתה מממנה שלל סרגלי איפא מעניינים....


יום רביעי, 31 במרץ 2010

חנות הצבעים והלכות של "סהר", שמעון ‎ סרבניק ובנו בת"א

יש מעט מאוד חנויות מרתקות שניראות ומריחות כמו משהו נוסטלגי משנים עברו. החנות של משפחת סרבניק ברח' דרך יפו תל-אביב, ליד כיכר המושבות היא אחת מהן. חנות שהוקמה בשנות העשרים ולא השתנתה. אותם מדפי עץ, אותה ריצפה וגם אותם מיכלים לפיגמנטים, סיד, דבק ולכות. כאן אפשר למצוא פתיתי שלק, דבק חלבון מן החי או בשמו היותר פופולרי: דבק חיות, עצמות או ארנבות. משה סרבניק יסביר ויעזור לכם למצוא את ציפוי הגמר המתאים ביותר לפרוייקט שלכם. החברה מסבירי פנים, וגם אתר אינטרנט מעניין יש להם...
http://www.pigmentim.co.il