אני אוהב עץ רהיטים וכלי עבודה. הבלוג הזה ידבר בהם ובעוד נושאים המעניינים מעצבים נגרים רסטורטורים וציידי מציאות; אני הוא שילוב של כולם יחדיו. אספר על הספרים שאני מכבד, קישורים לאתרים שהשכילו אותי, פורומים וחנויות בהם ניתן לרכוש ציוד, חומרי גלם וכלי עבודה. לכל מי שאוהב את החומר המרוכב הטבעי מכולם, חומר בר-קימא המתחדש כל בוקר מחדש וההופך למוצרים שאנו עושים בהם שימוש או מביטים עליהם בהנאה, מוזמן לבקר בבלוג הזה מעת לעת.

יום שישי, 19 באוקטובר 2012

אל תשליכיני לעת זיקנה

את אהבתי לרהיטים אינני צריך להוכיח, אתם יודעים זאת כבר מזמן. את חיבתי למציאות ברחוב ולחפצים שניתן לעשות בהם שימוש מחדש, או להפוך אותם לחלק מיצירה חדשה חשפתי בכמה וכמה רשומות עבר.
הסרטון המצורף לרשומה זאת לא יספר לכם מה עלה בגורלו הטוב של רהיט מן הרחוב, מהסיבה הפשוטה שקורותיה של שידת האלון מ Cambridge, Massachusetts שהושלכה לאשפה לא שפר עליה כל כך (וזאת בלשון המעטה).
בחרתי לתעד את מר גורלה כיוון שחשוב היה לי להדגים באופן הברור ביותר מה קורה לכל כך הרבה חפצים אצילים שמסיימים את חייהם במגרסת משאית הזבל, בהשמדה מקוממת, סתמית וחסרת תוכלת.
בכוחנו להציל לשקם ולתת חיים חדשים לכל כך הרבה רהיטים וחפצים אחרים, בידינו האפשרות לגאול אותם מכליה, אלא  שהמציאות היא שאנו לא יכולים, ואו לא רוצים לעשות זאת. כדי לשנות את "תרבות ההשלכה" יש לחנך את הציבור להעריך איכות על כמות, כבוד לוותיק (שזקוק למעט תשומת לב ואולי שיכבת לכה חדשה) על פני נהייה אחר החדש והזול. שינוי שכזה לא יעשה ביום אחד והוא מצריך שיתוף פעולה של מעצבי דעת קהל מתחום הצרכנות כמו גם תמורה באתיקה המקצועית של מעצבי מוצר ותעשיינים. איפוק צרכני הוא מפתח לשינוי. השאלה הגדולה היא האם יש סיכוי שזה יקרה?

מעצבים, יצרנים ומשווקים, מאפיינים בונים ומוכרים מוצרים המתוכננים לאבד את שמישותם אחרי זמן קצר. צרכנים התמכרו לצרוך אופנה עכשווית זמינה וזולה, והתרגלו למציאות בה אחת לכמה שנים מחלפים את המלתחה, המכונית, המשקפיים, המחשב והנייד, שלא לדבר על הנעליים  והבגדים. יש מעט מאוד מוצרים שאנשים עדיין רגילים לקנות ולהישאר נאמנים להם לשנים רבות. רהיטי איכות, תכשיטים, כלי עבודה משובחים וכלי בישול איכותיים הם אולי שארית הפליטה שליחם עדיין לא נס. מחיר הוא מרכיב מרכזי בבגידתנו באיכות ובהעדפותינו את הזבל. איכות עולה כסף ולא לכולם יש יכולת להשקיע לתווך הארוך. רובינו יודעים שעדיף לשלם יותר על מוצר שיחזיק מעמד לשנים רבות מאשר לשלם על מוצר זול שיגווע מהר. אבל מאז מהפכת התקשורת התרגלנו לראות איך הטובים והיקרים במוצרים מאבדים מערכם באופן מידי ביום שגרסה מהירה, ומשודרגת שלהם מגיעה לשוק. מכשירי טלפון נייד, מצלמות, מחשבים, טלוויזיות ומכשירי שמע לא מגיעים לגיל מופלג במקומותינו. אחרי שלש שנים בממוצע ניפטר אפילו מהטוב והאמין שבמכשירים לטובת דגם מתקדם יותר. יתכן ומציאות זו בה אנו רואים את משוש חיינו יורד מערכו בזמן קצר כל כך, היא שמבלבלת אותנו וגורמת לנו לחשוב שכל מוצר שנקנה, סופו שידון לאשפה בחלוף שנים מועטות. פסיכולוגים וודאי חוקרים את התופעה בה נישבר הקשר ההגיוני, האמתי והתדמיתי בין איכות, מחיר גבוה ושמישות רבת שנים. אני סבור שהמציאות ההיפר-טכנולוגית המוזרה הזו משליכה על  ערכם (Value)  ואורך חייהם המצופה של רבים מהמוצרים שברשותינו, לרבות רהיטים, ובה יש לתלות את מירב האשמה ל"תרבות ההשלכה" שבה אנו חיים ולא אנו מצייתים.

אוקיי, אחרי ההגיגים הללו הנה הסרט שצילמתי ושידגים את חוסר התוכלת במעגל הקניה --שימוש -- השלכה, בו אנו חיים.


יום שבת, 13 באוקטובר 2012

ראיון מוקלט אם רובין לי, העומד בראש חברת Lee Valley

רובין לי הוא המנהל והיורש העתידי של אימפריית Lee Valley הקנדית. המפעל, החברה וההמצאות שמנפקות מעבדות החברה חדשות לבקרים שינו את ענף הנגרות מהקצה אל הקצה. ביחד עם חברת Lie Nielsen Toolworks והמגזין Fine Woodworking (שלשתם נוסדו בסוף שנות השבעים) החזירה החברה עטרה ליושנה, איכות לענף יצור כלי העבודה, והמצאות חדשות שישכללו והקלו על ביצוע עבודות נגרות איכות. לפני כמה שנים ביקרתי במפעל וניפגשתי עם רובין שהראה לי את אוסף כלי העבודה הישנים שליקט במשך השנים (האוסף המרשים עוזר למעצבים ולמהנדסים בחברה בתהליך בריאתו של כלי עבודה חדש).

אסא קריסטינה, עורך Fine Woodworking טס לקנדה לפגוש את רובין לי ולצלם כתבת ווידאו על המפעל. בראיון מספר רובין על החברה, תהליך ההמצאה של כלי חדש, כיצד מייצרים כלי עבודה בטכנולוגיות של המאה ה21, וגם על נגרות, השחזת כיילים ועוד. לאחר הראיון עם רובין ממשיך אסא לראיין את המעצב הראשי של החברה, סטיב ג'ונס, שמספר לו על הלפני ולפנים של תהליכי היצור והעיצוב.  ג'ונס משתף את אסא בידע על חומרים חדשים שהחברה משתמשת בהם וגם על תחרות פנימית בין מחלקות החברה שתורמת להפקת המוצר הטוב ביותר שניתן לברוא.
הראיון הרדיופוני פורסם אתמול. תוכלו להאזין לו אם תקישו על הקישור הבא:
ראיון עם רובין לי מחברת Lee Valley

יום שני, 8 באוקטובר 2012

הזמנה לתערוכת העבודות שלי במנהטן

בסוף השבוע פתחתי את תערוכת העבודות שלי בגלריה Casa Frela  במנהטן (רח' 119 בין השדרה החמישית לששית). התערוכה כוללת תשע עבודות: ששה רהיטים, שני פסלים, ועבודה אודיו-סטיל-ו ווידאו. קוראי היקרים, אני מבקש להזמין את כולכם לתערוכה.אנה שלחו לי אמייל או הרימי טלפון  אם אתם מזדמנים למנהטן בשלשת החודשים הקרובים, ואשמח לפגוש אתכם ולהראות לכם את העבודות. בנוסף לעבודות עצמם כללתי גם רישומים ושירטטים של תהליך התכנון כמו גם תמונות המתעדות את תהליך הבנייה שלהם.
הנה כמה תמונות מהתערוכה: