אני אוהב עץ רהיטים וכלי עבודה. הבלוג הזה ידבר בהם ובעוד נושאים המעניינים מעצבים נגרים רסטורטורים וציידי מציאות; אני הוא שילוב של כולם יחדיו. אספר על הספרים שאני מכבד, קישורים לאתרים שהשכילו אותי, פורומים וחנויות בהם ניתן לרכוש ציוד, חומרי גלם וכלי עבודה. לכל מי שאוהב את החומר המרוכב הטבעי מכולם, חומר בר-קימא המתחדש כל בוקר מחדש וההופך למוצרים שאנו עושים בהם שימוש או מביטים עליהם בהנאה, מוזמן לבקר בבלוג הזה מעת לעת.

יום שישי, 28 בדצמבר 2012

פישפשים ונגרים

השבוע ביקרתי בשוק הפישפשים שביפו ולא תיארתי לעצמי שאהנה כל כך. ראשית המקום השתנה פלאים: כל הרחובות עברו שיפוץ וחידוש, המכירה הפתוחה הוסדרה וקימרונים מיצלים מעל איזור הצא'צקס מאצ'קס, מה שהופך את חווית השיטוט לנעימה יותר מתמיד. בנוסף ניפתחו בשוק חנויות ומסעדות "היפסטריות" שאפילו ברוקלין הגדולה יכולה להתקנה בהן.
אבל החוויה המשמחת ביותר היתה הביקור בחנות כלי העבודה וטכנולוגיות-עבר בשם פלשתינה (א"י) שפתח אמוץ יעקובי לפני כעשרים שנה.

ההפתעה הראשונה שהבחנתי בה, בואכה דלת הכניסה, היה שלט מאולתר המקדם את הבאים ומכריז בגאון: כאן לא מתמקחים!
בחנות תמצאו מבחר מהמם של חפצים מתקופת פלשתינה (א"י) שיפיל את המבקר על הקרשים: ציוד מעבדות, רפואה, צבא, ביגוד, כלי בית, כלי עבודה, ועוד ועוד. לכל ניחוח צבע ומראה מתקופת המנדט, פלוס מינוס כמה שנים. פלדה, פליז, עץ,קש, פח, בדים עבים, בקליט (אולי הפלסטיק הראשון שהפך שכיח בתעשיה), זכוכית ועוד הם כמה מהחומרים האצילים שמהם עשויים החפצים שאוצרת החנות.

עבורינו, חובבי הנגרות, יכולה החנות להוות מוקד משיכה, בעיקר עקב מבחר כלי העבודה והפרזול האין-סופי שבה. מסורים, מקדחות יד, כלי סימן ומדידה וכליבות רבות הם רק חלק ממה שראיתי שם.
ריתקו אותי במיוחד כליבות בשרניות, ועם זאת אלגנטיות, שמי יודע.... אולי נוצרו בארץ בעשורים הראשונים של המאה שעברה.

אחת מהן היא כליבה מסוג "C" בעלת מנגנון פתיחה מהירה; כמותה לא ראיתי מעולם.








פלשתינה (א"י), עולי ציון 8, שוק הפשפשים בת"א-יפו, 03-6812581
שוטטות נעימה...

יום שני, 10 בדצמבר 2012

תערוכה ששווה לראות בניו יורק


השבוע ביקרתי בתערוכת רהיטים עתיקים במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. התערוכה מציגה את רהיטיהם ועבודתם של אב ובנו, אברהם ודויד למשפחת ראנטגן. האב, והבן היו ללא עוררנין היצירתיים והמשוכללים מבין בוני הרהיטים במאה ה18. עבודותיהם הוזמנו על ידי שועים ורוזנים, מלכים ודוכסים. הסגנון שבחרו היה טיפוסי לתקופה. רוקוקו תחילה, וניאו קלאסיקה באחריתה. הרבה ציעצוע: גילופים, עיטורים, צבע, וחומרים מחומרים שונים. כליפי עץ המודבקים זה ליד זה לכדי תמונה או תפאורה, שריונות צב, עור, לבד, פנינה ושנהב, זהב, נחושת קלל ועוד ועוד. ללא ספק הרכיב היחיד והמיוחד ביותר ברהיטיהם היה שילובם של מנגנונים מכאנים נסתרים ששולטים על אלמנטים והפעלתם שהוחבאו בתוך הרהיט.
בלחיצת כפתור מתרוממת מראה, נשלף אשכול מגירות, או מתרוממם מכסה החושף מערך תאים מוצפנים. הרמת את חופת שולחן הכתיבה ובאותו הזמן ממש נשלף משטח עץ ועור.

הרהיטים תוכננו לעשות כל זאת בעזרת מערך קפיצים ומשקלות שמוקמו בקרביי הרהיט, לרוב בגבו.
בתערוכה, וגם באתר התערוכה, ניתן לצפות בסרטוני ווידאו המדגימים כיצד פועלים יצירות הפאר הללו על שלל רכיביהם.
כשישים עבודות בתערוכה שאמורה להסתיים ב27 בינואר.

הניו יורק טיימס כיבד את התערוכה בכתבה מעולה. שווה לקרוא אותה.
הנה הקישור לה: http://www.nytimes.com/2012/11/02/arts/design/extravagant-inventions-roentgen-furniture-at-the-met.html?pagewanted=all&_r=0

אתר התערוכה:
http:/www.metmuseum.org/exhibitions/listings/2012/roentgen