השבוע ביקרתי בתערוכת רהיטים עתיקים במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. התערוכה מציגה את רהיטיהם ועבודתם של אב ובנו, אברהם ודויד למשפחת ראנטגן. האב, והבן היו ללא עוררנין היצירתיים והמשוכללים מבין בוני הרהיטים במאה ה18. עבודותיהם הוזמנו על ידי שועים ורוזנים, מלכים ודוכסים. הסגנון שבחרו היה טיפוסי לתקופה. רוקוקו תחילה, וניאו קלאסיקה באחריתה. הרבה ציעצוע: גילופים, עיטורים, צבע, וחומרים מחומרים שונים. כליפי עץ המודבקים זה ליד זה לכדי תמונה או תפאורה, שריונות צב, עור, לבד, פנינה ושנהב, זהב, נחושת קלל ועוד ועוד. ללא ספק הרכיב היחיד והמיוחד ביותר ברהיטיהם היה שילובם של מנגנונים מכאנים נסתרים ששולטים על אלמנטים והפעלתם שהוחבאו בתוך הרהיט.
בלחיצת כפתור מתרוממת מראה, נשלף אשכול מגירות, או מתרוממם מכסה החושף מערך תאים מוצפנים. הרמת את חופת שולחן הכתיבה ובאותו הזמן ממש נשלף משטח עץ ועור.
הרהיטים תוכננו לעשות כל זאת בעזרת מערך קפיצים ומשקלות שמוקמו בקרביי הרהיט, לרוב בגבו.
בתערוכה, וגם באתר התערוכה, ניתן לצפות בסרטוני ווידאו המדגימים כיצד פועלים יצירות הפאר הללו על שלל רכיביהם.
כשישים עבודות בתערוכה שאמורה להסתיים ב27 בינואר.
הניו יורק טיימס כיבד את התערוכה בכתבה מעולה. שווה לקרוא אותה.
הנה הקישור לה: http://www.nytimes.com/2012/11/02/arts/design/extravagant-inventions-roentgen-furniture-at-the-met.html?pagewanted=all&_r=0
אתר התערוכה:
http:/www.metmuseum.org/exhibitions/listings/2012/roentgen
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה