אני אוהב עץ רהיטים וכלי עבודה. הבלוג הזה ידבר בהם ובעוד נושאים המעניינים מעצבים נגרים רסטורטורים וציידי מציאות; אני הוא שילוב של כולם יחדיו. אספר על הספרים שאני מכבד, קישורים לאתרים שהשכילו אותי, פורומים וחנויות בהם ניתן לרכוש ציוד, חומרי גלם וכלי עבודה. לכל מי שאוהב את החומר המרוכב הטבעי מכולם, חומר בר-קימא המתחדש כל בוקר מחדש וההופך למוצרים שאנו עושים בהם שימוש או מביטים עליהם בהנאה, מוזמן לבקר בבלוג הזה מעת לעת.

יום שני, 22 ביולי 2013

התקנת ידיות שקועות ופירזול נוסף בשידת מסע מעץ טיק


כידוע, עבדכם הנאמן חובש מספר כובעים: נגר, אמן, מורה, וגם ממציא לעת מצוא.
חלק נכבד של השבוע אני מקדיש לנגריה של חברת רוברט לייטון בברוקלין. רוב רהיטי החברה מיוצרים עבורנו בהודו על פי תוכניות ועיצובים שאנו מפתחים  בארה"ב. אילו רהיטים שבנויים ממיטב החומרים (טיק, מהגוני, פליז) ושמחוברים יחדיו בעזרת שיטות החיבור הקלאסיות כמו זנביונים, סין ונקב, שגמים וכו'.
חלקו הגדול של הטיק והמהגוני שמשמש לבניית הרהיטים נלקח מקורות של בתים ישנים שפורקו, חלק קטן מגיע מעצים שגודלו ביערות מתוכננים.
בנגריה זוכים הרהיטים למקצה התאמות סופי על פי צורך, לשינויים על פי דרישת הלקוחות ואף לתיקונים כאשר הרהיט ניזוק בזמן השינוע. אני מתלוצץ ואומר שהתפקיד שלי מזכיר את זה של מנתח פלסטי שעובד על רהיטים במקום על אנשים.
ברוב המקרים הרהיטים מגיעים עם פרזול אך ישנם מצבים בהם הפירזול הנדרש מורכב על ידינו בניו יורק. כך קרה גם בעניין שידת המסע שבתמונה. היא הגיע עירומה מפירזול ואנו נידרשו להתקין אליה ידיות שקועות, פינות עגולות ופינות ישרות זווית. את הידיות החלטתי להתקין בעזרת שילוב של עבודת כירסום ועבודה עם כילים ידניים. לצורך כירסום השקע עבור הידיות היה צורך ליצור שתי תדמיות שונות (שבלונות) שנתחמו ע"י מסגרת. תהליך הכנת התדמיות ושיכלול סדר הפעולות דרש דיוק ותיכנון מדוקדק, אבל בסופו יצרתי מערכת אמינה וחזרתית שאיפשרה לי לחסוך זמן ניכר שהיה מתבזבז אם היתי "תופר" לכל ידית וידית הליך של כרסום וקיבוע על פי המיתאר האישי של אותה ידית.
בבלוג שלי באמריקן וודוורקר תוכלו לראות את כל התהליך. אני בעיצומה של מלאכת פרסום שש רשומות בנושא, בינתיים פורסמו ארבע.
הנה הקישורים אליהם:

התקנת פירזול בשידת מסע רשימה מס' 1
התקנת פירזול בשידת מסע רשימה מס' 2
התקנת פירזול בשידת מסע רשימה מס' 3
התקנת פירזול בשידת מסע רשימה מס' 4

יום שישי, 19 ביולי 2013

האם אפשר בכלל לגדל עץ לבניה בישראל ואם זה בלתי אפשרי האם בניה בעץ היא כלכלית?

בהמשך לשתי הרשומות הקודמות בהם דנתי בעץ כחומר בניה מעולה נשאלתי האם ניתן לגדל בישראל יערות שתנובת העץ בהם תצדיק את קיומם כענף כלכלי.

תשובתי, בקצרה, היא שכלכליות גידול משאב מתחדש (עץ) אינה צריכה להיות תלויה אך ורק בקרבה הגאוגרפית של המטע או היער לאתר הבניה. במילים אחרות. גם אם בארץ לא כלכלי לגדל עץ לבניה (בגלל מחיר המים להשקיה והקרקע) יש צורך לעודד את השימוש בעץ שייובא ממדינות אחרות. 

בכדי להסביר את הקביעה הזו אני רוצה שנבחן תחילה עת ענף הבניה בארץ. אנו נותים לחשוב שטכנולוגיות הבניה בארץ התפתחו באופן אורגני ממצאי החומרים המתחדשים (עץ, קש, סיבים) והמחצבים (סלעים שונים, אדמה וחול) הקיימים בטבע הארץ ישראלי. יתכן ובעבר זו היתה המציאות, כאשר הבית המקומי הוקם מחומרים מקומיים בלבד. אך מה שנכון היה לבניה הארץ ישראלית לפני מאות ואלפי שנים, לא יכול לספק את צרכי ואילוצי הבניה כיום. טכנולוגיית הבניה בארץ בימינו רחוקה מאוד מהרומנטיקה של הבניה "הטבעית" המשויכת לתקופות קדומות והיא למעשה תולדה של אילוצים, אופנות ואדיאולוגיות כמו גם של גחמותיהם של מתכננים צרי אופק הפועלים בימנו אנו. רובינו תופסים בניין כיחידה המיוצרת מבטון בלוקים וטיח, שהם - על פי מה שאמרו לנו - חומרים מקומיים. אך לאמיתו של דבר קיומם הפיסי של הבתים שלנו תלוי ועומד על יבוא של חומרים שונים (פלדה, אלומיניום ופלסטיק).
זאת ועוד, חומרי הבניה "הטבעיים" שלנו זמינים לנו כתוצאה מכריה וחציבה מסיבית של נוף הארץ הסלעי והדיונות שליד הים. כך שלמעשה הבניה בארץ תורמת להכחדת הנוף בישראל.

בנוסף, על מנת לייצר למשל בלוק בטון, צריך לחצוב ולרסק סלע, ואז לחבר את האבנים יחדיו בעזרת צמנט (מלט) וחול. איך מכינים צמנט? ... גם כאן יש צור בתחינת סלעים ושריפתם בטמפ' גבוהות מאוד. הדלק שמשמש לשריפת הסלעים לא "גדל" בארץ ואנו נאלצים ליבא אותו, והפחמן הדו חמצני שמשתחרר בתהליך השריפה מזהם את האטמוספירה ותורם להגברת אפקט החממה. 
גם הפלדה, המרכיב השני בחשיבותו בבניינים שלנו, זה שנותן לקורות ועמודי הבטון את חוזקם לכפיפה ומתיחה, אינה נחצבת בארץ ויש ליבאה מחו"ל. מכאן שמרכבים ראשיים "במתכון" הכנת הבית בארץ חייבים להיות מיובאים ממדינות זרות והשימוש בחומרים השכיחים בבניה בארץ הוא: או לא סביבתי או בכלל לא "מקומי".

אך הטרגדיה של השימוש בחומרים אילו אינה מסתיימת אך ורק עם תום בנית הבניין. שכן ביגלל סלעיותם ומוצקותם של חומרי הבניה בארץ, קשה מאוד להיפתר מהם לאחר שהבניין סיים את חייו או לאחר שהחלטנו לערוך שיפוצים בו. רוב פסולת הבניה הישראלית אינה ניתנת למיחזור אקולוגי וכמעט מאה אחוזים ממה לא תוכל לעבור תהליכים טבעיים של פירוק בטבע. לראיה, אנו עדים להתמלאות הארץ בתלוליות אפורות ומכוערות של פסולת בלוקים, קורות בטון וחומרי מליטה אחרים שמנקדים את הנוף כתוצאה משפיכה פירטית של פסולת בנין.
  
אני מאמין גדול בחשיבות ה"מקומיות" Localisem כאידיאולגיה שצריכה להשפיע על  ההחלטות הקשורות בבניה, בצריכה, בגידול מזון ובתחבורה. אבל אני חושב שאנו צריכים להזהר מפני קנאות יתר בנוגע ל"מקומיות". יחסי סחר, יבוא ויצוא היו ועודם הבסיס לציביליזצי, לעומתם הסתגרות וקנאות מקומית לא תעזורנה לנו להתמודד אם אתגרי העתיד. לכן אני, כמו מייקל גרין, מאמין ששימוש בעץ, גם עץ מיובא, יכול להוות מרכיב מרכזי ביצירת מודל עתידי, טוב וסביבתי יותר עבור ענף הבניה בארץ ובעולם.

לסיום, בעתיד הנראה לעין ומפאת משטר המשקעים הדל בארץ, לא כלכלי לגדל בישראל יערות לצורך הפקת עץ לבניה. זהו גם המצב במדינות אגן הים התיכון האחרות. אך בארץ כן כדאי לגדל יערות ומטעים לצרכים חקלאיים: כמו גידול זיתים, אבוקדו, תמרים, ומני פירות נוספים שעציהם אינם דורשים יתר השקיה. אילו הם ענפי חקלאות שלא ניתנים לגידול במדינות בעלות אקלים קר וגשום. יתכן ודונם של גידולי עץ ישראליים (זית למשל) יוכל להניב תנובה שוות ערך לדונם של מטע עץ אורן לבניה שגדל בפינלנד או ברוסיה למשל. ובאותה אוניה שתייצא שמן זית מהיער בגליל ניתן יהיה להחזיר כמות של עץ שתשמש לבניית שכונה חדשה. אך כדי שכל זה יצליח צריך להתניע את התהליך. היכן להתחיל? אצל הקבלנים, הצרכנים, האדריכלים או קובעי מדיניות הבניה והמימון? את השאלה הזו אני משאיר פתוחה ומזמין את הקוראים להגיב ולהאיר את עינינו.

בסרטון הבא תוכלו לראות איך מקימים בית בין שתי קומות העשוי עץ בשיטה יפנית חדישה.

בסרטון הזה תוכלו ללמוד על תוכנית לפיתוח מני עץ בעלי קצב גדילה מסחרר שיאפשרו להאיץ את מחזור הנטיעה, גידול, והכריתה על מנת להפוך את העץ לזול וזמין יותר.
 

יום שני, 15 ביולי 2013

האם עץ יכול לשמש כחומר גלם לבנית בתים באקלים הישראלי?

בהמשך לרשומה הקודמת שדנה בשימוש בעץ כחומר לבניית בתים, כתב לי אחד הקוראים ושאל אותי : "לא ברור האם זה מתאים גם לאקלים הישראלי?" 

תשובתי היא: כן בוודאי! עץ מבודד מחום וקור טוב יותר מבטון ופלדה, חוזק העץ ביחס למשקלו הסגולי גבוה יותר מאשר של שני החומרים שהזכרתי. בארה"ב ובמדינות רבות אחרות בונים בעץ בכל אחד ואחד מאזורי האקלים השונים ומבנים אילו מחזיקים מעמד מאות שנים. לדוגמה ניקח את העיר ניו-יורק ממנה אני כותב אליכם. יש כאן המון בתים מעץ ששורדים בחורף הקר ובקייץ הלח. הלחות בניו-יורק משתווה ואף עולה על זו של ת"א בקייץ, והחורף כאן, בו הטמפרטורות יורדת מתחת לאפס הרבה יותר קיצוני מזה שבישראל. לכן אני אומר בביטחה שהאקלים בארץ לא יהיה אבן נגף להצלחתם של מבני עץ. אני רוצה להדגיש שבניה בעץ חייבת להיות בניה חכמה שבה השימוש בעץ יהיה: לבניית שלד המבנה, המחיצות ופרטי הפנים. מתי אנו צריכים להעדיף חומר אחר? למשל בחלקי המבנה הבאים במגע עם הקרקע (מרתפים ומסדים) או במעטפת המבנה שבאה במגע עם גשם וקרינת השמש. למרות שיש מיני עץ שיוכלו להסתדר עם האתגרים הללו בצורה נהדרת (טיק, מהגוני, ארז וכו') השימוש בהם יהיה יקר ולא סביבתי. בית עץ חכם יהיה בנוי מ: מרתף או מסד מבטון מזוין, שלד ומבנה פנימי מעץ או עץ מתועש, ומעטפת חיצונית מזכוכית, אלומיניום, או מחיפוי העשוי פלסטיק ממוחזר שהושבח בחומרים עמידים לקרינה על סגולית.

שילוב של עץ וחומרים אחרים הוא שילוב מנצח. האתגר הכי גדול הוא לשכנע את המתכננים, הבנאים, הקבלנים... והכי חשוב את הציבור, שבית המורכב מ 80 אחוז עץ טוב ונכון יותר מבית בלוקים ובטון. 

עץ כחומר גלם לבניית בתי קומות ואף גורדי שחקים

את הרצאות TED אני מניח שרובכם מכירים. אני מקדיש להן זמן מפעם לפעם ואף דאגתי שאקבל אימייל תזכורת על שיחות חדשות שצולמו והוקרנו. השבוע ראיתי את אחת ההרצאות המרתקות מעולם.
מייקל גרין הוא אדריכל מצליח ובעל חברה לתיכנון מבנים. במשך 12 דקות הוא פרס לפני הצופים מסכת משכנעת ומלהיבה על עתידו של העץ באדריכלות. גרין מציג עובדות שאי אפשר להתכחש להם: עץ הוא החומר המתחדש היחיד שניתן לבנות ממנו מבנים גדולים. שימוש יתר בבטון ופלדה אחראי לאחוז ניכר מפליטת גזי החממה לאטמוספירה. עץ הוא קולטן הCO2 היעיל ביותר, ומה יותר חכם מאשר ללכוד את הפחמן הדו חמצני הרע ברקמות העץ שהופכות לחומר בניה. גרין גם מסביר מדוע אין לחשוש משימוש בעץ בבניה (פחד משריפה וחשש שגוי מהכחדת היערות).
אני ממש ממליץ לכם לפנות כמה דקות ולצפות בהרצאה.

יום שני, 8 ביולי 2013

נגר מתחיל בן שנה ועשרה חודשים

עומר הוא אחת התוספות החדשות למשפחת ליברמן המורחבת. לפעוט שתי אמהות מקסימות שאחת מהן היא בת דודי (גם היא נגרית..). ל"בחור" יש ידי זהב שנוצצות כבר בגיל כה צעיר ואחרי שפגשתי אותו לאחרונה אני יכול להעיד שהוא יהיה אחד מהליברמנים שאוריינותם הכיילית ראויה לציון. אחרי הכל הסבא רבא של עומר היה חרש מתכת. חלק גדול מילדיו (דודיי) עסקו במסגרות וחרטות, שנים מהנכדים נפחים ושניים אחרים(כולל אנוכי) נגרים.
את הווידאו הבא אתם חייבים לראות. עדיין לא פירסמתי אותו בבלוג האמריקני מסיבות שרק באמריקה יודעים לעולל. (הפעוט לא לבוש כהלכה....).