אני אוהב עץ רהיטים וכלי עבודה. הבלוג הזה ידבר בהם ובעוד נושאים המעניינים מעצבים נגרים רסטורטורים וציידי מציאות; אני הוא שילוב של כולם יחדיו. אספר על הספרים שאני מכבד, קישורים לאתרים שהשכילו אותי, פורומים וחנויות בהם ניתן לרכוש ציוד, חומרי גלם וכלי עבודה. לכל מי שאוהב את החומר המרוכב הטבעי מכולם, חומר בר-קימא המתחדש כל בוקר מחדש וההופך למוצרים שאנו עושים בהם שימוש או מביטים עליהם בהנאה, מוזמן לבקר בבלוג הזה מעת לעת.

יום ראשון, 20 במאי 2012

השחזת מפסלת מסוג "V" סירטון קצר

הגלפית והמורה מרי מיי, מדגימה את התהליך שרובינו מתקשים בו. השחזת מפסלות גילוף חצי עגולות יכול להיות תהליך מורכב, אך השחזת מפסלת מסוג V עלולה להביא אותנו למפח נפש ממש.
אלא שאם תעקבו אחר הנחיותיה של מרי תגלו שגם העינוי הזה יכול להפוך לCakewalk: ביטוי באנגלית שמשמעותו קליי קלות.

יום ראשון, 13 במאי 2012

דאנקן פייף Duncan Phyfe בתערוכה רטרוספקטיבית.. וגם הקשר היהודי לסיפור


בשבוע שעבר הצטרפתי לסיור בתערוכה רטרוספקטיבית על האמן-נגר דאנקן פייף. התערוכה התקיימה (מאז כבר נסגרה) במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. פייף היה אחד מגדולי נגרי אמריקה, הוא נולד בסקוטלנד והיגר לארה"ב הצעירה בסוף המאה השמונה עשרה. בית המלאכה שלו שכן בניו-יורק ושם עבד כמעט כל חייו. הסגנון שטבע ופיתח הושפע אמנם מסיגנונות התקופה כמו: Regency, Federal, Greek and Roman revival אך פייף הוסיף שיפור ושיכלל מוטיבם צורניים חדשים שנרקמו לשפה חזותית המיוחדת אך ורק לרהיטיו. בחלק מהרהיטים המוקדמים שלו מוצאים פרטים מצוייצים, כמו עיטורים וגילופים של חיות שונות (מיטולגיות ואמיתיות) באחרים מוצאים שילוב של חומרים כמו כליף עץ (פורניר) על גבי לוחות מעץ זול יותר ואלמנטים העשויים פליז או ארד המעטרים פינות וכרכובים ברהיט. ברהיטיו המאוחרים מוצאים ניצנים של מודרניזם וניאו-קלסיציזם מאופק והדור. הרהיטים המאוחרים כללו קווים נקיים יותר, מוטיבים הנדסיים, והיו משוללי עיטורים לגמרי. מבין הרהיטים שבנה פייף, אילו האהובים עלי ביותר.

לפייף גם קשר חבוי לעם היהודי דרך רעייתו. היא היתה יהודייה ניו יורקית ממשפחה ספרדית מפוארת. במהלך הסיור שאלתי את עוצרת התערוכה האם הקשר הזה התבטא גם בבנית רהיטים עבור הקהילה היהודית, שהכילו מוטיבים עבריים או יהודיים. היא השיבה שעד כמה שידוע לה פייף לא עשה זאת אבל היא הוסיפה שני פרטים מעניינם. הראשון: מכיון שהזוג נישא בכנסיה סביר להניח שאישתו לא המשיכה לשמור על קשר עם היהדות אחרי הנישואים. הפרט השני הוא המעניין והחשוב יותר: כניראה שפייף הכיר את אישתו דרך האדם שאצלו עבד והתמחה. יצחק לוזאדה (Louzada). לדבריה, לוזאדה היה נגר יהודי שחיי ועבד בניו יורק בסוף המאה ה18. יהודייה הראשונים של ארה"ב היו יהודים מפזורת ספרד שנמלטו לעולם החדש בין היתר מהולנד וממושבות פורטוגליות וספרדיות במרכז אמריקה.
אם כן מי הוא אותו יצחק לוזאדה Isaac Louzada? זו שאלה שמעניינת אותי מאז. האם היה חלק ממסורת נחבאת של נגרים יהודיים שחייו בניו יורק? האם זהו מקרה בודד או חלק מקבוצה של נגרים יהודיים שחייו באטליה ואחד מהם היגר לארה"ב? אם חקתי תעלה תשובות לשאלות איידע אתכם. ואם למי מיכם יש רמזים או פתרונות לחידה אנא כתבו לי.

על נגרים בני דת משה
מפרט מרתק של הוראות ניסור חיתוך והרכבה מופיע בחומש בפרשות הדנות בבניית המשכן. בהמשך אנו מוצאים דקדקנות בפרטים, בחומרים, ובגדלים העוסקים בתיאור מקדש שלמה. המסורת העברית-יהודית אינה מזניחה, כמו שחושבים רבים, את החומר אל מול הרוח. היופי הגשמי זוכה להערכה ולכבוד הראוי לו בפולחן ובהלכה. נגרים יהודיים היו ידועים בעולם הקדום. המפורסמים שבהם היו כמובן יוסף וישוע מנצרת. נגרים וגלפים יהודיים ממזרח אירופה היגרו לאמריקה בסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20 ותערוכה על מורשתם התקיימה לפני מספר שנים בניו יורק. Murray Zimiles, אצר את התערוכה וכתב ספר מרתק על הגלפים והסטטים היהודיים. שם הספר: Gilded Lions and Jeweled Horses: The Synagogue to the Carrousel, Jewish carving tradition
מתברר שהגלפים והסטטים בהגיעם לעולם החדש לא הסתפקו בגילוף עיתורים לבתי כנסת וראשי מצבות ופרסו את כנפיהם גם מעל גילוף אזרחי ואדריכלי. עבודתם המפורסמת ביותר היתה אולי גילוף סוסי קרוסלה לירדים.

במשך מאות שנים, מיימי הביניים ועד מהאה ה19 הודרו יהודים מהגילדות האירופאיות ונאסר אליהם ללמוד ולעסוק בנגרות, כמו גם במלאכות אחרות שנחשבו נעלות ע"י הסביבה הנוצרית. אך מרגע שנפתחו שערי ההשכלה ורוח הנאורות החלה מנשבת מרוסיה ועד ברטניה, חירות וקידמה עודדו תמורת אזרחיות שעודדו את היהודים לחזור ולעסוק במקצועות מעשיים ואומנותיים.

הסיפור של דאנקן פייף והקשר עם מורו -- יצחק לוצאטו צריך להחקר ולהתפרסם. הוא מעניין לא רק בהיבט הנגרי והעיצובי אלא גם בהיבט של תולדות ומסורות עם ישראל בגולה, בארה"ב ובעשורים הראשונים של האמנסיפציה ושיווין הזכויות שניתן ליהודים, תחילה במסורה, אבל לאחר מיכן ביד רחבה יותר.

לסיום רשומה זו הנה קישור לאתר התערוכה, בו תוכלו לראות תמונות של רהיטי האמן.
להנאתכם אני מצרף סרטון ווידאו קצר שהופק עבור המטרופוליטן ומראה איך חרט מודרני מייצר ניצבי מיטה בסיגנון הטיפוסי לדאנקן פייף.



<p> Please enable flash to view this media. <a href="http://get.adobe.com/flashplayer/">Download the flash player.</a></p>

Please enable flash to view this media. Download the flash player.

יום שבת, 5 במאי 2012

מלאכת רגליים: נגר אתיופי נכה, הבונה בעזרת רגליו בלבד

הסרטון הבא מרגש ומרתק. נגר וחרט אתיופי שנולד עם זוג ידיים מנוונות שאינן מתפקדות כלל, פיתח יכולת מדהימה לעבוד עם כפות רגליו. הוא מנסר, מקבע מסמרים, חורט, ולמעשה עושה כל עבודה אחרת בעזרת כפות הרגליים. כשתאזינו לו תוכלו לשמוע מדי פעם את המילה או השורש "נגר" בהקשר למילים המתארות עבודה, מלאכה, עשיה. אמהרית (אני מניח שזו שפתו) היא שפה שמית, קרובת משפחה לעברית וניראה שהמילה נגר משותפת לשתי השפות - העברית והאמהרית. אם למי מכם יש מידע נוסף על שורש המילה "נגר", הוא מוזמן לכתוב לי או להוסיף הערה לרשומה הזו.
הנה הסרטון:


Stools from Mark Morgan on Vimeo.