אני אוהב עץ רהיטים וכלי עבודה. הבלוג הזה ידבר בהם ובעוד נושאים המעניינים מעצבים נגרים רסטורטורים וציידי מציאות; אני הוא שילוב של כולם יחדיו. אספר על הספרים שאני מכבד, קישורים לאתרים שהשכילו אותי, פורומים וחנויות בהם ניתן לרכוש ציוד, חומרי גלם וכלי עבודה. לכל מי שאוהב את החומר המרוכב הטבעי מכולם, חומר בר-קימא המתחדש כל בוקר מחדש וההופך למוצרים שאנו עושים בהם שימוש או מביטים עליהם בהנאה, מוזמן לבקר בבלוג הזה מעת לעת.

יום חמישי, 29 בדצמבר 2011

בניית בתים מעץ בשיטה היפנית: היי טק במיטבו

הסירטון הבא מציג איך מפעל מתועש אחד וכמה עובדים מצליחים להכין חלקים מוכנים מראש המשמשים לבניית בתי עץ ביפן. בתהליך מדהים מרתק וטכנולוגי בא לעולם מוצר סביבתי, חזק ועמיד ביותר לרעידות אדמה הבנוי ממשאב מתחדש (עץ). במפעל מיוצרות קורות ועמודים הנישלחים לאתר ממומספרים ומוכנים להרכבה. החיבורים הם חיבורי זנביונים (שקע תקע). לאחר שהחלקים יוצרו ונשלחו לאתר הבניה מוקם הבניין. כל בעלי המקצוע העמלים איש איש בתחומו על תכנון ובניית הבית (כולל האדריכלים ומעצבי הפנים) לוקחים חלק במלאכת ההקמה שאורכת יום אחד..
מוציינות יפנים במיטבה!
תענוג לראות את הסרטון.
לחצו כאן לצפיה בסרטון

יום רביעי, 28 בדצמבר 2011

עיצובו ובנייתו של שרפרף מדרגה - חלקים ד' וה'

בחלק ד' אני דן בנושא עיצוב השרפרף. על מנת להפוך את פרוייקט השרפרף להתנסות בונה ואפקטיבית, הן בדרכי נגרות והן בעיצוב, ביקשתי מהתלמידים לשמור על פרופורציות מבנה, מידות ותבנית חיבורים אחידה, אך יחד עם זאת עודדתי אותם לנסות ולסגנן את מעטפת השרפרף ולאפיין אותה על פי דרכם.
השרפרף הבסיסי הוא די "מרובע" אך בהתערבות קלה של מסור סרט המונחה ע"י חזון עיצובי מגובש ניתן לסגנן אותו מאוד.
הנה רישום המסביר זאת: מצד שמאל נראה גב השרפרף לפני העיבוד הצורני והסגנוני. מצד ימין דוגמא מסוגננת מאוד המזכירה צורות מהלקסיקון הברוקי. שתי הדוגמאות מהמרכז ושמאלה מזכירות עיצוב שייקרי.
לצפיה בדוגמאות נוספות ולקריאת הסברים הקליקו על  הקישור הזה.
חלק ה' מספר על תהליך ההרכבה של השרפף ועל הדרך הנכונה להתאמת חלקים לפני ההדבקה.
הנה הקישור:
חלק ה' - הדבקה


עיצובו ובנייתו של שרפרף מדרגה - חלק ג'

בחלק השלישי אני מספר על תהליך יצירת חריצי האורך והרוחב ועל התאמת החלקים לחריצים.
לקריאה ולצפיה בתמונות ולרישומים נוספים הקליקו על הקישור הזה.

יום שבת, 24 בדצמבר 2011

עיצובו ובנייתו של שרפרף מדרגה - חלק ב'


בחלק השני בסידרת הרשומות שכתבתי על עיצוב השרפרף דנתי בחשיבות הניסור הנכון ובדרכי הדבקה. כשרוצים לחבר שני חלקים יחדיו ליצירת משטח רחב מנסרים תחילה את החלקים למידות ארוכות מהדרוש. אחר כך מדביקים וכולבים אותם, ולאחר שהדבק יבש מקציעים או משייפים אותם. רק אז מנסרים את החלק הרחב שנוצר למידות הסופיות שלו.
לקריאת הרשומה ולצפיה ביותר תמונות לחצו על הקישור.

יום שישי, 23 בדצמבר 2011

עיצובו ובניותו של שרפף מדרגה

שרפרף מדרגה משמש כעזר לטיפוס לצורך הנחה והסרה של חפצים ממדפים. כניראה שהצורה הקלאסית שלו פותחה ע"י כת השייקרים וכללה מושב וגב גבוה. הגב שימש כידית נשיאה המאפשרת למשתמש להעתיק את השרפרף ממקום למקום בנוחות וללא צורך להתכופף. שרפרים שייקרים ניתלו על הקיר בגמר השימוש, בדומה לכסאות שייקרים. אני בחרתי לאמץ את השרפף הזה ולהפוך אותו לפרוייקט קורס נגרות מתחילים שאני מלמד בניו יורק. השרפרף שעיצבתי ושאותו הורתי  לתלמידים מכיל כמה מחיבורי הנגרות החזקים והפשוטים ביותר. דרכו למדו הסטודנטים לנסר במסור סרט ובמסור שולחן, לשייף, לחוקק (בעזרת מפסלת), לכרסם מסילות וחריצים, לקדוח וליצר פקקים להסתרת ראשי ברגים.
בסידרת רשומות בבלוג שלי באמריקן וודוורקט אני מספר על הקורס והפרוייקט. אחת המסימות המעניינות בקורס היתה לתת לסטודנטים לעצב את גב ורגלי השרפרף על פי דרכם. עשינו זאת מבלי לסכן את החיבורים שיצרנו.
הנה הקישור לרשומה הראשונה בסידרה..

יום חמישי, 8 בדצמבר 2011

תערוכת הרהיטים של אהוד אורן בגלריה ברוורמן, ת"א


אהוד אורן הוא אמן רב תחומי העוסק בצילום, עיצוב גרפי ובשנים האחרונות גם בעיצוב רהיטים.
תערוכת הרהיטים שהוא מציג בגלריה ברוורמן שנאצרה ע"י האדריכל והמעצב גיורא אהרוני היא אחד מאירועי הריהוט החשובים שהתרחשו בארץ בשנים האחרונות. יכולותיו של אהוד כאמן צילום וגרפיקה התגשמו ברהיטים שבנה והופכים את הצפיה בתערוכה לחוויה מרתקת. אהוד בחר לצלם נופים עירוניים -- בנייניים, חזיתות, חפצים וחומרים - ולפרוס אותם על גבי רהיטים קובייתיים הבנויים בשלל פרופרציות ודרכי העמדה. חלק מהרהיטים שלו מדמים ביניינים ממש. אחרים הם ביניינים או חזיתות בניין שעברו דקונסטרוקציה. רהיטים אחרים כמו שידת המגירות הנמוכה עלולים אף להטעות את המתבונן שיחשוב: "מה עושה כאן ארמת קרטון למיחזור?"



ההפתעה והעניין ברהיטיו של אהוד נובעת מיכולתו להזמין את החוץ אל הפנים, את חזית הבניין אל תוך חלל הפנים. להקטין את הגדול ולחברו לקטן (בניין הופך ארון) ולעשות כל זאת באלגנטיות והחלטיות. הדיאלוג בין אדריכלות לעיצוב רהיטים מתרחש זה מאות שנים. פרופורציות, מוטיבים, פרטים ואסטטיקה אדרכלית מהגרים ומשתקעים ברהיטים שאנו מכירים. אדריכלים מפורסמים שלחו ידם בעיצוב רהיטים וטביעת אצבעותיהם הארכיטקטונית ניקרת בכיסאות, בשולחנות ובארונות שבנו. אהוד פוסע באותה דרך, מחדש ומשכלל את אמצעי ההבאה הוויזואלית שהטכנולוגיה המודרנית מתירה לנו.
השיטה הטכנית עימה עבד אהוד היא לצלם ואחר כך להדפיס את הצילומים על משטחי פורמיאקה שהודבקו לחזיתות הMDF שמהם ניבנו הרהיטים.

לכל מי שאוהב עיצוב ורהיטים ממולץ לבקר בתערוכה.

הנה הפרטים:

התערוכה נפתחה ב17 בנובמר וננעלת ב22 בדצבר.
הגלריה נמצאת ברח' השרון 12ב' בתל אביב.
שעות הפתיחה הן:
ב' - ה' בין 11 בבוקר ל7 בעבר
שישי-שבת בין 11 בבוקר לשתיים בצהריים.

info@bravermangallery.com 
www.bravermangallery.com

יום רביעי, 30 בנובמבר 2011

התפתחויות בענף מקצועות האיכות חלק ב' - תוצרת הודו

פירסמתי את החלק השני בסקר שערכתי. חלק זה דן במקצועות איכותייות המיוצרות בהודו ונימכרות במערב. חלק המקצועות ניראות כחיקויים איכותיים של מקצועות לי נילסן אחרות הן שידרוג או חיקוי למקצועות דרוג (Shoulder Plane) שמיוצרים ע"י חברת קליפטון וסטנלי.
הנה הקישור למאמר באנגלית באמריקן וודוורקר


יום שבת, 26 בנובמבר 2011

התפתחויות בענף מקצועות האיכות - חלק א'


אני נגר האוהב לעבוד עם כלי עבודה ידניים. הם שקטים, מדוייקים ובטוחים יותר מאשר כילים חשמליים. כשמקציעים מחוקקים ומנסרים עץ עם כלי עבודה ידניים מרגישים הרבה יותר "נגריים" מאשר כשמעיפים נסורת לאוויר בעזרת הכילים הרעשניים ומלאי הכוח. הקצעה היא פעולת החיתוך המדוייקת ביותר שניתן לבצע בכלים ידניים, ומקצועה מדוייקת בעלת להב חד תשרה על הנגר הילת מקצוענות וסיפוק ששום כלי חשמלי לא יוכל לספק. יוצאת דופן אחת היא המחרטה החשמלית. כמובן שאפשר לחרוט עץ במחרטה המונעת בכח הרגליים או הידיים, אבל למחרטה החשמלית אין תחליף בכוח ובהתמדת התנועה הסיבובית. אם תחשבו על כך, גם בעבודה עם מחרטה חשמלית אנו עושית את פעולת הסרת החומר בעזרת כילים ידניים. מכאן שגם פעולת החריטה שאהובה עלינו כל כך נובעת משליטתינו במפסלות החריטה. מפסלות חריטה איכותייות וחדות יניבו עבודות מדוייקות ומעוצבות.
כמי שאוהב הקצעה אני מכיר בחשיבותם של מקצועות איכותיים. ברשימה שאתמול פירסמתי באמריקן וודוורקר דנתי בחידושים בתחום והתמקדתי בשיבוטים של מקצועות האיכות של Lie Nielsen החודרים לשוק כלי העבודה הידניים באירופה ובארה"ב. בחקירה קצרה שעשיתי גיליתי את המפעל הסיני המייצר את חיקויי האיכות הללו. מקצועות המיוצרות במפעל הזה ניראות דומות מאוד לאילו שפיתח טום לי-נילסן. על פי דרישת החברות השונות המוכרות את המקצועות לצרכנים, משנה המפעל פרט זה או אחר ומשווק אותם תחת שמות המותג המיוחדים לכל חברה וחברה. חברות בגרמניה שמשווקות ציוד לנגרות מוכרות את המקצועות במחיר הנמוך משמעותית מזה של לי נילסן.
לקריאת המאמר שכתבתי ולצפיה בתמונות נוספות של "שיבוטי" לי נילסן הקליקו על הקישור הבא:
שיבוטי לי נילסן תוצר סין - אמריקן וודוורקר

יום ראשון, 20 בנובמבר 2011

השעון של אמלי

אחת מתלמידותיי הקיץ בנתה שעון לתפארת. היא השתמשה באורן ובלביד דק מאוד שהודבק ומוסמר למבנה הגלי של השעון.
פירסמתי מספר תמונות בבלוג שלי באמריקן וודוורקר ואתם מוזמנים ללחוץ על הקישור ולראותם.
השעון של אמלי

יום רביעי, 16 בנובמבר 2011

אביעד מישאלי - אמן עץ

אחד האמנים הכי פוריים שהציגו באירוע הנגרות של נגריית פשוט הוא אביעד משאלי.
צביקה פלדמן שלח לי תמונות שצילמה ביתו של מולי. את התמונות פירסמתי בבלוג שלי באמריקן וודוורקר. אתם מוזמנים לבקר ברשומה ולהתרשם מעבודותיו של אביעד.

יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

כיצד לחדש שידת החתלה וותיקה על מנת שתשמש את הדור הבא של תינוקות המשפחה

עמית, הקורא את הבלוג שלי, שלח לי תמונה ושאלה: כיצד לשפץ שידה קשישה שהיתה ועודנה חלק מהמשפחה ושנכון לה עוד עתיד מזהיר. הסיפור מחמם את הלב במיוחד לאור העובדה שהוא דן בחיבה לרהיט ישן העומד בפני חידוש על מנת שיוכל לשרת בנאמנות גם את הדורות הבאים.

הנה השאלה של עמית, תמונות הרהיט והתשובה שלי:

יואב שלום!

אני אוהב מאוד את אתר חרשות העץ שלך ומעוניין להתייעץ לגבי חידוש שידת החתלה (אני מצרף את צילום שלה) משום שאנחנו מחכים לילדה בקרוב...

כפי שאתה יכול לראות, זו שידה פשוטה וישנה אבל ראיתי בה מספר יתרונות על מה שהשוק מציע היום...
ראשית, והחשוב מכל, זו שידה שאיכשהו השתמרה במשפחה.. כלומר, זו השידה שאמא שלי קנתה בשנת 1957 והיא שימשה אותה לי ולשני אחי...
שנית, השידה נראית לי שימושית, עשויה מעץ מלא (לפחות נראה לי הרבה יותר עץ מאשר רוב מוצרי ה - MDF שאני רואה בשוק...)

מה שחשבתי לעשות, ואשמח לשמוע תיקונים/ תוספות ורעיונות שונים:
1. לפרק את כל המגירות/ דלתות וכו'.
2. לישיר בשפכטל עץ את החורים והפגמים השונים
3. לבצע שיוף קל בנייר עדין (איזה אתה ממליץ?) - כאן, אני יכול להשתמש במלטשת פשוטה על בסיס משטח רועד (בתדר גבוה יחסית..)
4. לצבוע בצבע עץ של נירלט KIDS:


לפחות על פי התיאור שלו הוא נראה לי המתאים ביותר:
..."צבע אטום על בסיס מים המיועד לצביעת רהיטים וחפצים מעץ. מתאים במיוחד ליישום בחדרי ילדים ותינוקות. אינו מכיל חומרים רעילים. מתייבש במהירות, קל לרחיצה וניקוי, מאפשר להחזיר במהרה את הרהיט הצבוע לפעילות רגילה. בעל כיסוי גבוה וגימור חלק במיוחד. "...
חשבתי להשתמש בגוון שמנת שאשתי בקשה...
בכל זאת, רציתי לשמוע את דעתך לפני שאני מתחיל לחדש משום שהתרשמתי שאתה ממליץ על צבע שמן - שהוא יוצא יותר יפה... בכל זאת, הצבע "האקולוגי" של נירלט נראה מתאים, לא?
בברכה,
- עמית



הי עמית,
תודה שכתבת לי . אני אוהב לפרסם שאלות ופרוייקטים של קוראי הבלוג ושמח לענות על שאלות מעניינות.
אם הייתי בעליה של השידה היתי תחילה מחפש אפיקים לחדש אותה במתקונתה המקורית, ז"א לחדש את הגמר השקוף, לשייף ולתקן את חלקי העץ ולמרוח גמר שקוף מסוג פוליאוריטן. כיוון שעל השידה יש כתמים שונים יתכן ויהיה קשה להסירם ולכן ציפוי שקוף ללא גוון לא יוכל להסתיר אותם לחלוטין. במיקרה כזה היתי מנסה למרוח עליה גמר שקוף מגוון-כהה -- למשל בגוון וונגה או מהגוני כהה. כך תוכל לעמעם ולמזג את הכתמים במראה המחודש ששומר על התכונות "העיציות" של הרהיט. אך אם אתם פשוט רוצים לצבוע את השידה בצבע אטום היתי משתמש בצבע בבסיס שמן.
חברות מסויימות בחרו למתג צבעים מסויימים כצבעים "ידידותיים לחדרי ילדים" או "בטוחים לרהיטי ילדים" אך אם אתה שואל לדעתי -- בטענות הללו לא תמצא תועלת רבה או ערך מוסף רציני. בהכרזות ציפויי גמר מסויימים "כידידותיים לרהיטי ילדים" יש המון שיווק ומעט עובדות מדעיות. כל ציפוי רהיטים שנימכר לצרכן הפרטי חייב להיות בטוח ולעמוד בתקינה. בעבר היו מוספים עופרת כמרכיב בצבעים אטומים אבל היום הוספת עופרת אסורה בהחלט. הגורם היחיד שעליו אני יכול לחשוב ושמקנה יתרון "בריאותי" בצבעי אקרילי  (הצבעים שציינת כמתאימים לרהיטי ילדים) הוא העדר טרפנטין מינרלי. צבעי אקרילי מכילים מים ומוצקים שונים באמולסיה. המים מתנדפים והמוצקים מתמצקים לציפוי. לעומתם צבעי שמן מכילים טרפנטין מינרלי המופק מנפט. כשהטרפנטין מתנדף הצבע מתחיל להתקשות. טרפנטין הוא ממיס אורגני דליק. נשימת אדי טרפניטין אינה בריאה ולכן מומלץ לישם את הציפוי הזה בסביבה מאוווררת היטב. אך ברגע שהצבע התקשה הוא מפסיק לשחרר אדי טרפנטין והופך למעשה לציפוי פלסטי. בשורה התחתונה הן הציפוי האקרילי והן זה בבסיס שמן מתקשים לקרום פלסטי שאינו מזיק לילדים. כל עוד תדאג ליישם את ציפוי השמן בסביבה מאווורת ותדאג להרחיק את הילדים מהרהיט עד לסיום התקשות הצבע הטרי, אינני רואה מקום לחשש. מנסיוני ומנסיונם של אחרים, ציפויים אקריליים אינם עמידים בשחיקה, ובהמסרה ע"י נוזלים כציפויי שמן. לכן אני ממליץ על ציפויי שמן על פני אילו האקריליים. גמר שמן יבטיח לך ולילדים ציפוי איכותי ועמיד לשנים.

לגבי התהליך: מה שציינת הוא התהליך הנכון. היתי משייף תחילה בנייר מס' 180 ואחר כך 220. בשלב הזה מיישם את שיכבת הצבע או הלכה הראשונה. בין שיכבה לשיכבה משייף בנייר 400 או צמר פלדה 0000.

יום שני, 7 בנובמבר 2011

הפנינג הנגרות בתובל - רשומה שניה באמריקן וודוורקר

פרסמתי רשומה שניה בבלוג שלי באמריקן וודוורקר על אירועי הנגרות אצל מולי מנגריית פשוט. הפעם הראתי איך רון חניק וחברים אחרים מציגים את יכולתם בנגרות.
לחצו על הקישור כאן.

יום ראשון, 30 באוקטובר 2011

הפנינג הנגרות השני בקיבוץ תובל

נגריית "פשוט" של מולי מקיבוץ תובל' וכמה חברים נוספים -- נגרים,חרטי עץ וגלפים, אירגנו הפנינג של נגרות ועץ בגליל. זה היה ההפנינג השני, וכבשנה שעברה האירוע היה מוצלח ומעניין. חברי צביקה פיבלמן שלח לי תמונות שאותן פירסמתי בבלוג שלי באמריקן וודוורקר.

אני שמח לפרסם עבודות של חברים מהארץ בבלוג האמריקני שלי. שילחו לי תמונות טובות של פרוייקטים שבניתם -- כולל תהליך הבניה --  ואשמח לתת לכם במה בבלוגים שלי.



יום שבת, 29 באוקטובר 2011

מכושפות בטורנוטו

זה עתה פירסמתי בבלוג שלי באמריקן וודוורק סיפור חביב על אביזר הכרחי שבניתי עבור הבנות של חבר הגר בטורונטו קנדה. בעוד יומיים נחגג כאן ברוב לחש וקסם חג כל הקדושים והבנות שאמורות להתחפש למכשפות היו חסרות רק חפץ אחד - מקל קסמים.


יום חמישי, 27 באוקטובר 2011

תערוכה על ראשית תנועת ה Studio בארה"ב

בשבוע שעבר ביקרתי בפתיחת תערוכה במוזיאון לאמנות ועיצוב במנהטן Museum of Art and Design
התערוכה סקרה את ראשית תנועת הסטודיו בארה"ב, החל מסוף שנות הארבעים ועד סוף שנות השישים. בתקופה זו, מיד לאחר תום מלחמת העולם השניה, חוזרים חיילים משוחררים לארה"ב מכל רחבי העולם. חיילים וחיילות אילו שראו עולם והיו חשופים לתרבויות אחרות מתקבלים לאוניברסיטאות וגודשים את מחלקות הכנדסה, עיצוב המוצר, כאמנות וגם המלאכה. ארה"ב משנה כיוון תעשיייתי: מיצור צבאי אינטנסיבי -- לבניית פרברים וחברה צרכנית.
תחום עיצוב המוצר זוכה להכרה כדיסיפלינה אקדמית ויחד עם זאת מתחוללת גם תופעה של חזרה לפשוט ולאינטואטיבי. מספר אמנים ובעלי מלאכה מתחילים בנסיון לחרוג משיגרת היצירה הטיפוסי לתחומם. הם סטו מתפיסת העיצוב השליטות ולא חששו מלנסות וולאתגר את קנון העיצוב הסטנדרטי של מודרניזם ותיעוש מחד גיסא, או חזרתיות על דוגמאות ומוטיבם מהעבר הרחוק מאידח גיסא. עבודותיהם משופעות בצורות וצבעים טבעיים. הם בנו אותם תוך שימוש בטכנולוגיות יצור ידנייות ובניית מוצרים יחידניים או בסדרות קטנות. מגע היד האנושי הקנה לעבודות מראה מובדל -- גם אם הם נעשו בנול (אריגה) או באובניים (קרמיקה) הם נושאים סימני יחוד של טביעת אצבע או יד האומן תרתי משמע.

לתערוכה נבחרו כ200 עבודות מהתחומים הללו: זכוכית, עץ ורהיטים, קרמיקה, מתכת, תכשיטים, אריגה, עיצוב גרפי.
בחרתי לצרף תמונה של רהיט יוצא דופן שנכלל בתעורכה. לצפיה בתמונות נוספות בקרו ברשומה שפירסמתי באמריקן וורוורקר. התערוכה ננעלת ב15 בינואר.

בתמונה כיסה מגזרי ברוש שניבנה ב1968 ע"י J.B. Blunk


J.B. Blunk (1926–2002)
Scrap Chair, 1968
Cypress




יום שלישי, 25 באוקטובר 2011

שלאק, (שלק) והכימיה של התגבשותו הלא רצויה בזמן אחסנה

יואל (ג'ואל) מוסקוביץ' מTools For Working Wood בברוקלין, ניו-יורק, מספר בבלוג האחרון שלו שהוא מצא את הסיבה האמיתית מדוע פתיתי שלאק נתול-שעווה (שלאק טהור שקוף ואיכותי ביותר) נוטה להתגבש ולהתמצק באחסנה. ההתגבשות גורמת להרס הפתיתים ונובעת משתי סיבות: חום וחמצן.  החמצן הוא ההרסני מבין השניים. החמצן חודר לפתיתים ומחמצן אותם, דבר שמקשה ואף עלול למנוע את המסתם באלכוהול. שלאק מחומצן לא יתמוסס ואינו יכול לשמש כחומר ציפוי לרהיטים. חום מרכך את הפתיתים ומדביק אותם אחד לשני.
ההמלצה של ג'ואל היא לשמור שלאק נתול-שעווה במיכלים אטומים לחמצן בתא הקירור במקרר.
פתיתי שלאק המכיל שעווה מוגנים הרבה יותר מפני תופעת החמצון. החמצן מתקשה לחדור את השעווה המגינה על השלאק. אך שימוש בשלאק המכיל שעווה אינו אידיאלי. השלאק כהה יותר ואם אנו מעוניינים לישם על שלאק זה שיכבת לכה אחרת ניתקל בבעיה: השעווה שבשלאק תפגום ביכולת שיכבת הלכה מלהאחז בה.
הנה הלינק למאמר של ג'ואל באנגלית

יום שבת, 22 באוקטובר 2011

רעיונות ודרכים חכמות להשחזה של כלי נגרות -- מאמר מ American Woodworker

המאמר הזה פשוט מצויין!
תמונות ברורות והסברים מדוייקים. לטום קספר, כותב המאמר ועורך מגזין Woodwork, יש כמה רעיונות וקיצורי דרך מרתקים שהופכים את תהליך ההשחזה וההשאה למהיר ומדוייק יותר. אהבתי במיוחד את הפטנט שלו לשימוש ברצועת (חגורת) שיוף, מתיחתה והפיכתה למשטח ישור לגב המפסלות וסכיני המקצועה שלנו.



הנה הלינק:
המאמר של טום קספר על השחזה

יום שני, 17 באוקטובר 2011

אסטרטגיות לחיבור חלקים שהתנתקו כחלק מתהליך השיפוץ של רהיטים ישנים

מועדים לשמחה,

לפני כמה שבועות כתבתי על שיפוץ השידה של שרון עמרם. בשבוע שעבר פירסמתי את הגירסה האנגלית בבלוג שלי באמריקן וודוורקר. לגרסה האנגלית הוספתי כמה אייורים המתארים את השיטות השונות לחיבור חלקים שפעם היו מחוברים והיום התנתקו. במקרים בהם לא ניתן או לא רצוי לפרק את הרהיט המשופץ לגורמים (על מנת להדביקם מחדש בצורה אופטימלית) חייבים לנקוט בדרך ביניים. להחדיר דבק למרווחים שנפערו בין החלקים וללחוץ את החלקים מחדש עד למיצוק הדבק. הוספת ברגים לחיבור הרעוע תשפר את עמידותו לאורח ימים.
לצפיה בשאר האייורים ובגירסה האנגלית הקליקו כאן.


יום שבת, 15 באוקטובר 2011

עוד סידרת סירטוני הסבר על בניית פרוייקט בעץ מבית FineWoodworking


אני מקווה שהסירטונים האילו יענינו אתכם, כי אותי הם מרתקים. אתה/את יושב בניחותה ורואה איך לוח עץ הופך לרהיט מקסים. מזכיר קצת תוכנית בישול (כבר השתמשתי באנלוגיה הזו פעם) שמהצפיה בה אנו נהנים ללא קשר אם אנו מתכוונים לחזור על המתכון במדוייק. מספיק רק שנלמד דבר אחד או שניים ושאולי נאמץ חלק מהידע שרכשנו לביצוע הפרוייקט הבא שלנו, וכבר הרווחנו בגדול.

אני מקווה שהלינק יפתח ותוכלו לצפות ללא הרשמה כמנויים. מינוי למהדורה האלקטרונית של המגזין אינו יקר אבל אני חושב שצפיה בסדרות הווידאו הלימודיות שלהם אינה מחייבת מינוי למגזין?
אנא כיתבו לי אם הלינק לא עובד.
גארט האק בונה שולחן מקסים

יום שני, 10 באוקטובר 2011

"השולחן של תרצה", עבודה של גיל ארד

גיל ארד הוא נגר ישראלי שעובד בעץ גושני. בשבוע שעבר הוא שלח לי תמונות של שולחן אוכל גדול שבנה. השולחן ניראה מאוד מעניין.
חלק גדול מהמחברים חשופים, ומציגים לראווה את איכות הביצוע הטובה של גיל. אל מנת לרתום בחוזקה את מחברי קושרת האורך התחתונה שבין הרגליים, השתמש גיל במחבר סין ונקב טרוז. הסין אמנם נכנס לנקב באפיצות (מרווח תנועה) מנימלי - כראוי, אבל כדי לחזק את אחיזתו בנקב אנו משקעים בו שני טריזים (יתדות) שמרחיבים אותו ומהדקים אותו היטב לדפנות הסין. הוספות הטריזים אף מוסיפה הידור למחבר. החדרת יתדות בעלות גוון המנוגד לגוון הסין (ראו תמונה) משדרגת את הפתרון ההנדסי הנכון, והופכת אותו למוקד של עניין ותשומת לב וויזואלית.

והנה תמונה של הסדנה של גיל





יום חמישי, 6 באוקטובר 2011

טיפים נהדרים למשפצי רהיטים -- חובבים כמקצוענים




מאמר הדן בשיפוץ רהיטים פורסם באמריקן וודוורקר ואני ממליץ לכל המתעניינים לקרוא ולשמור.
במאמר תמצאו שיטות שונות לחיזוק מבנה ומחברים של רהיטים רעועים, ישנים ופגומים.
לחצו על הקישור הזה

יום שישי, 30 בספטמבר 2011

מדף שבנה אחד מתלמידי בארה"ב

אחד מתלמידי הקייץ ביקש לבנות מדף בדומה למדף שראה בבית סבא, ורצה להעניק את המדף לאביו.
את המדף בנה מאורן. הוא ניסר ושייף את כל החלקים. בעזרת  ארבע ברגים הוא חיבר את הזויתנים למשטח המדף. החלתנו שכדאי ליפות את המדף ולהוסיף לו מעקה ממהגוני. את המעקה הוא גילף ביד אומן ממש ואז חיבר אותו למשטח בעזרת ניצבים שקניתי עבורו בחנות Rockler המקומית.


יום חמישי, 29 בספטמבר 2011

אופניים מבמבוק

אחד המוצרים המעניינים שראיתי ביריד היה אופניים בעלי שילדה מבמבוק. הבמבוק הוא צמח מרתק. הוא חזק, בעל קצב צמיחה מדהים, אינו בררן ושמח לגדול כמעט בכל מקום ובאקלים משתנה -- כל עוד יקבל את תצרוכת המים הדרושה לו.
ביריד ראיתי קבוצה של צעירים הבונים אופניים מבמבוק. במקום הצינורות הרגילים והמוכרים לנו הם בונים את רוב השילדה מצינורות במבוק. צינורות הבמבוק מתחברים למנגנוני האופניים העשויים מתכת בעזרת חיזוקי חומר מרוכב (סיבי פחמן ושרף).
Click here to read the English version of this posting 




יום שישי, 23 בספטמבר 2011

ביקור ביריד טכנולוגיה עילית (ותחתית) בניו יורק

בסוף השבוע שעבר ביקרתי ביריד מעניין ומוזר מה, שמתרחש פעם בשנה ברובע קווינס בניו יורק. Maker Fair הוא קיבוץ של ממציאים חברות פיתוח ותוכנה, כמו גם ייצרנים זעירים של מוצרים שונים שחלקם איזוטריים. רבים מהמוצרים והמיכשור שהוצגו עוזרים ביצור אבות טיפוס וחפצים קטנים. ראיתי מבחר אדיר של מדפסות תלת מימדיות, כרסמות ומחרטות מפוקדות מחשב ומוצרי רובוטיקה שונים.  אך גם ראיתי רהיטים. רהיטים שתוכננו ע"י תוכנות מחשב ויוצרו ע"י רובוט CNC או בחיתוך לייזר. מיעוט מהמציגים מייצרים חפצים בשיטות ידניות ונהדרות: בחור צעיר שמייצר תותבות הוליוודיות (ופנקיסטיות) מסיליקון עבור אנשים שכל אבריהם בידייהם, כובעני עור, רצעני חגורות ובונה קליידוסקופ היו חלק מהאמנים הפרימיטביים שפרסו את מרכולתם וזכו לכבוד הראוי להם. אחד מאותם אמנים עמל ללא לאות בחיבור כרטיסי תחבורה ציבורת לכדי מחלצות מוזרות. צילמתי אותו מציג את היצירה בגאון:
 כתבתי בהרחבה והצגתי תמונות נוספות של המצגים והמוצרים שקשורים בעץ ובריהוט בבלוג שלי באמריקן וודוורקר. היתי שמח לתרגם ולפרוס את אותו מידע כאן אבל זה המון עבודה. אז למרות שזו קצת טירחה לקרוא באנגלית אני בטוח ומקווה שתוכלו לעמוד במעמסה.
הנה הקישור:
ביקור בייריד Maker Fair פרק א'
ביקור בייריד פרק ב'
ולמי שאין זמן הנה סירטון שמציג את היריד:

יום רביעי, 21 בספטמבר 2011

נו טוב. בלי קצת פוליטיקה אי אפשר....

ראיתי את התמונה הזו היום (תצלום A.P) אפשר להתווכח על התוחלת שבאקט הפלשתיני, לאהוב או לסלוד ממנו. אבל אי אפשר להשאר אדיש לכיסא הזה. מישהו ברמאלה חשב שהוא מעצב דגול, בנה ותיכנן את "כיסא פלשתין 194".
אז בו נגיד את האמת - העיצוב לא משהו, אבל שימו לב למפה. בהרכיבי את משקפי מבקר העיצוב אני תוהה מדוע פלשתין 194 כוללת את מדינת ישראל כולה? האם זה כי ללא הנגב הכיסא היה קורס אחור? או שמא ללא הכללת הגליל במדינה החדשה היא היתה הופכת למשענת קנה רצוץ, ולגב היושב עליה לא היה סעד ותמיכה.

יום שני, 19 בספטמבר 2011

"היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?" - שינוי צבע לרהיט מכהה לבהיר.

את משפט הכותרת אמר הנביא ירמיהו. שינוי צבע הוא תהליך שכיח מאוד בצביעת קירות וגם בריהוט. הצלחתו תלויה במספר גורמים שבהם אדון כאן.
אחת מקוראות הבלוג שלחה לי שאלה: האם אפשר לשנות את צבע שניים מרהיטיה מעץ כהה ללבן אטום. היא צרפה תמונות של שני הרהיטים הכהים שאותם היא רוצה ללבן ותמונה של מגירות שאת צבעם הלבן היא אוהבת.

התשובה מעט מורכבת. כן, אפשר לצבוע לבן על כהה ואפשר להצליח בכך אבל דרושה מיומנות, סבלנות והתמדה. למי שאינו מנוסה בצביעה או בישום גמר על ריהוט אני ממליץ לנסות תחילה את השיטה הזו על רהיט פחות חשוב. עם הנסיון עלה יפה המשיכו לרהיט החשוב יותר. אם החלטתם שאתם "הולכים על זה", בחרו בצבע שמן על פני צבע אקרילי. צבעי השמן מתייבשים לאט יותר אבל הם עמידים יותר ונותים להראות טוב יותר.
לפני התחלת שינוי הגמר פרקו דלתות והוציאו מגירות ממסילותיהם. חובה לעבוד על החלקים כאשר הם אינם מותקנים על השידה, אחרת הם עלולים "להדבק" אליה בכוחו של הצבע המתייבש.

1. בעזרת טרפנטין מינרלי או כהל (ספירט) יש לנקות את הרהיטים משיירי שומן וליכלוך.
2. משייפים את פני השטח בנייר לטש עדין מס' 280 או 320.
3. מורחים את הצבע הלבן ונותנים לו להתייבש. יש שיעדיפו למרוח שיכבת צבע יסוד קודם למריחת הצבע העליון. אך אני סבור שדיינו בחיספוס וניקוי השטח. פעולות אילו יאפשרו לצבע העליון להצמד בחוזקה אל שיכבת הלכה או הצבע המקורית.
4. משייפים את האבק ששקע על הצבע ומחליקים תלמי מברשת סוררים בעזרת נייר מס' 400 או צמר פלדה (0000) ומישמים את השיכבה השניה.
5. מישמים שיכבה שלישית לפי הצורך כמו שהוסבר קודם. לאחר שהשכבה האחרונה התייבשה (תנו לה שבוע לפחות) הסתיים התהליך, אלא אם אתם מבקשים להשיג מראה מט-משי או מט. במקרה זה ללטשו את הצבע בצמר פלדה (0000) או בנייר שיוף 600 או 800.
כמו שכתבתי בעבר, צמר הפלדה שנמכר בארץ תחת ההגדרה של (0000) אינו עדין דיו. צמר פלדה עדין יש להזמין מחו"ל. ניירות שיוף עדינים ניתן לקנות בחנויות לצרכי תכשיטנים. על מנת להקל על פעולת השיוף העדין (400 ומעלה) השתמשו בנייר שייוף "מים" והעזרו במים או בטרפנטין לסיכוך פעולת הליטוש.

יום חמישי, 15 בספטמבר 2011

קליעת שרפרף

אני זוכר שרפרף שכזה אצל סבתא וסבא. עד היום מייצרים כאלו שרפרפים בשומרון וביהודה וגם בגליל. שיטת הקליעה לא השתנתה זה אלפי שנים. שרפרפים קלועים נמצאו אצל המצרים הקדמונים, היוונים וגם בארץ ישראל.
הסרטון הבא מראה לנו איך לבנות שרפרף כזה ואיך לקלוע את המושב.

השחזה של סכין סימון marking knife

סכין הסימון הוא כלי חשוב מאוד להתוויה ותחימה של פעולות חיקוק ופיחות.
לעיתים אני משתמש בסכין חיתוך כזו שמשתמשים בה בעלי מיקצוע לחיתוך לינולאום ופלסטיק (Utility Knife) לפעמים אני משתמש בסכין X-acto קטנה (אני משתמש בה בעיקר לסימון זנביונים כאשר מרווח התמרון שלי קטן ונדרשת סכין צרה וארוכה). אבל הסכין האהובה עלי ביותר היא זו של Veritas, בעלת שני משחזים הניפגשים בתצורת חרתום מצידו האחד של הסכין. Dave Jeske מייצר סכיני סימון מעולות. הסכין שלו גם דקה וגם קשיחה. בסירטון הזה הוא מדגים איך להשחיז אותה. שווה צפיה.


יום שני, 12 בספטמבר 2011

כיצד בונים קופסה - סידרת סרטונים באתר של FineWoodworking

באתר של FineWoodworking ניתן לראות הדגמות של ביצוע פעולות נגרות ובניית פרוייקטים שונים. הצפיה אינה כרוכה בתשלום ואינה מחייבת רכישת מנוי.
סידרת הסרטים הזו דנה בבניית קופסאות. נשמע פשוט, אבל לא ממש. אם רוצים לבנות קופסה איכותית צריך להקדיש לזה זמן ותשומת לב. דרושים כילים מתאימים וחייבים לתת דגש על עיצוב, דיוק בביצוע וגמר ראוי.
כמי שבונה קופסאות אתרוג ואחרות אני יכול להעיד על המורכבות של פרויקט כזה.
אני מקווה שתיצפו בסרטים. אמנם הנושא הוא חפץ קטן יחסית אבל הערך המוסף של צפייה בהדגמות הוא למידת נגרות, חיבורים, תהליכים וכו'. וחוץ מיזה, זה כיף סתם כך לראות מישהו שיודע את מלאכה ומסוגל להדגים אותה בכזו בקיאות. זה מזכיר את העונג שלצפות בסידרת בישול. כי גם אם לא נחזור במדוייק על המתכון או אף לא נבשל כלל, לראות את השף או השפית מלהטטים במטבח זו נהדר.
הקליקו כאן לצפיה בסידרה ולסרט הראשון

את קופסת האתרוג הזו בניתי לפני שש שנים. הריפוד הוא כרית משי מיוחדת שבנתה חברה שהיא אמנית מתכת וטקסטיל.

יום שבת, 10 בספטמבר 2011

חיקוק ופיחות, או כיצד ליצר חיבור סין ונקב (שקע תקע)

חיקוק היא פעולת חפירה בעץ, למשל כדי ליצר נקב (נקב בקצה רגל רהיט). פיחות היא פעולת ניסור והחסרה של עץ, לדוגמא מקצוות קורשת, על מנת ליצר סין (בליטה) שתיכנס לנקב שהכנו.
אני מציין את המינוחים הללו כיון ששרון שוקל לייצר את החיבור הזה במפגש הרגליים והקושרות. חיבור סין ונקב הוא חיבור "העץ-לעץ" החזק ביותר מבין המוכרים לנו. הוא חזק יותר מחיבור חפים (דיבלים) וחזק יותר מחיבור סין וגרז.
שרון שאל אותי על מקורות לדליית מידע  איך לבצע את החיבור. הפנתי אותו לYoutube, אך כמובן שהסתקרתי בעצמי ועשיתי חיפוש מהיר. גיליתי סרטון טוב מאוד בו פעולת החיקוק נעשית ללא קידוח מקדים לחילוץ עץ ממרכז הנקב; המדגים משתמש אך ורק במפסלת.
המורה הוא John Bullar שכתב ספר נאה על נגרות. באתר הזה תוכלו לראות סרטוני הדגמה נוספים.



http://www.furnituremaking.org

יום שישי, 9 בספטמבר 2011

השידה השניה של שרון עמרם: תוספת חדשה ומעניינת לרהיט ישן ומכובד

שרון ממשיך לעמול במרץ ולהנפיק לנו פרוייקטים ראויים ומעניינים.
השבוע שלח לי סקיצות וצילומים של המשימה החדשה שלו: להרים מעל פני הריצפה שידה שקיבל מחבר ושהיתה חלק ממזנון ישן שפורק. "הארגז" הזה הוא רהיט שהיה חלק מסט של שלשה חלקים שחוברו במקור זה לזה. ניראה שהרהיט מצופה בפורניר טיק או מהגוני. רק לחדש ואחר כך להניח את השידה על הריצפה זה ממש לא בה בחשבון. לכן החליט שרון להרים אותה ולבנות לה ארבע רגליים וקושרות.
הנה השידה במצבה העכשיו.

מהצילומים ניראה שזו שידה נהדרת. בנוסף לפורניר הכהה היא זכתה גם לידיות עץ שקועות ולצירי דלת הבנוים היטב - איך אני יודע? שימו לב לבליטות בצידי הדלת. אילו למעשה הצירים המקובלים על בוני רהיטי איכות בבואם לחבר דלתות מזנונים וארוניות, במיוחד בשנות השישים. ציר כזה (Straight Pivot Cabinet Hinges) יש לשקע בנקב וחיבורו מצריך מיומנות.
הנה הציר במתקונתו הקטלוגית, מבית היוצר של חברת ברוסו המעולה.


הסגנון הכללי של הרהיט ניקרא במחוזותינו Danish Modern. רהיטים שניבנו בסגנון זה זכו לקווים פשוטים, מבנה קובייתי, מראה כהה וחם, ולעיתים רבות רגליים היורדות לריצפה בזוית מתונה ותוך כדי הצרה (Tapered Leg).

שרון שלח גם שרטוט SketchUp של הצעתו לרגליים והוסיף כמה שאלות; אני השבתי לו. הדיאלוג ביננו מופיע כאן כמעט במלאו.

(השאלות של שרון)
1. באיזה עץ להשתמש. ההימור שלי הוא עץ טיק אבל אשמח לחוות דעתך המקצועית.
2. יש מקום שאתה ממליץ עליו לרכישת עץ מסוג זה או אחר באיזור המרכז?
3. כל תחום זיהוי סוג העץ מרתק אותי אך לצערי איני מבין בו כלום: איך לזהות את סוג העץ? איך לזהות אם מדובר בפורניר או עץ מלא?

זו פעם ראשונה שאני מתכוון לנסות לבנות רגליים שאינן ישרות בצורתן והאמת זו פעם ראשונה שאני משתמש בעץ שאינו אורן (שידוע ברכותו).
חשבתי לצייר את קווים ישרים על העץ, לנסר עם ג'יגסו, להקציע ולשייף.
אשמח לטיפים ובכלל לכל שביב מידע שתוכלו לתרום בנושא,

תודה מראש,
שרון

התשובות שלי:
אני חושב שהרהיט הוא סנדוויץ או סיבית איכותית מצופה פרוניר. פאות הדלתות והשידה מוגנות בלייסטים של עץ מלא. יתכן והרהיט צופה בפורניר טיק כמו שאתה חושב, יתכן וזה פוליסנדר (Rosewood) או עץ טרופי כהה אחר כמו מהגוני.
נסה לגלות אם היצרן הוא "הזורע" או שמא הרהיט הוא תוצרת חוץ. חפש חותמת חום או מדבקה מתחת או בגב הרהיט.
פתרון הרגליים שהצעת ניראה אלגנטי ותואם לסגנון הDanish Modern 
היתי מרחיב את בסיס הרגליים המוצעות או במלים אחרות מעבה אותם כדי שלא יגיעו לרצפה כל כך דקות. יתכן והיתי מקצר אותם מעט.
ממתין להתפתחיות וכיף לראות את הפרויקטים שלך.
אפרסם את התהליך בבלוג השבוע.
כל טוב
יואב

שרון שלח לי אימייל אחרי כמה ימים עם תיקוני עיצוב. הוא הצר את הרגליים וקיצר אותם.
כך ניראה התכנון כרגע:
אני ממתין לבאות, להמשך ביצוע הפרוייקט.

יום חמישי, 8 בספטמבר 2011

למי שרוצה להתענג על סירטון קצר ומעניין על עיצוב בעץ

דניאלה אוהד היא הסטוריונית של עיצוב (וגם חברה) המתגוררת בניו יורק. הוולוגים (ווידאו-בלוג) שלה תופסים תאוצה ויהפכו כך אני מקווה לסידרת טלוויזיה. דניאלה מצליחה ל"החזיק אותם קצר" ז"א שכל וולוג אינו אורך יותר מאשר חמש דקות. זה יתרון גדול, במיוחד בתרבות צריכת המידע העכשיוית המכתיבה פרקי זמן קצובים וקצרים בהם אנו יכולים להתפנות ולהחשף למידע חדש.
הוולוג שאני ממליץ לכם לצפות בו הוא על ג'ורג' נקשימה: חדשנותו, רהיטיו והיוצרים החדשים שמפרשים אותו ומצטטים אותו.
אלו חמש דקות נהדרות בהן תיראו ותלמדו על עץ ועיצוב מפי מומחית היודעת איך להעביר את הידע באפקטיביות ובאלגנטיות רבה.

יום שני, 29 באוגוסט 2011

חידוש המזנון של שרון פרק 4

שרון עמרם שלח לי כמה תמונות של המזנון בעת תיקונו, תחת לחץ הקורות ורצועות המתיחה. תמונות נוספות ששלח הם של המזנון לאחר ישום גמר הלכה.
תסכימו איתי שהמזנון ניראה מדהים!

כאמור הוא דילל לכת ייכט וורניש ומרח אותה על המזנון בעזרת מטלית. לייכט וורניש זמן מיצוק ארוך יותר מאשר ללכה פוליאוריטנית רגילה. שאלתי אותו איך היה להשתמש בלכה מדוללת והוא סיפר לי שפיתח מיישם (פקעת), ואני חייב לספר לכם עליה.
הנה מה שכתב:

היי,
היישום של הלכה היה קל ביותר.
השתמשתי בחתיכת ספוג עטופה בבד כותנה מחולצת טי שירט ישנה. כאשר ליפפתי כמה גומיות סביב שארית הבד כדי שיהיה נוח להחזיק.
כמו שהצעת בערך 40-50 אחוז מדולל עם טרפנטין - 3 שכבות עם יותר מ24 שעות בין שכבה לשכבה.
עשה לי חשק לעוד.

שרון




יום ראשון, 28 באוגוסט 2011

בעוונותיי אני בניו יורק, אז המצאתי מתקן לאגירת מי גשם בארגז קרטון. למקרה שתפסק אספקת המים לעיר

המתקן יכול לעזור לכל מי שצריך לאגור מים לעת צרה.
מה צריך לשם בנייתו? שקית פלסטיק ריקה וארגז קרטון.
להמשך הסיפור ולתמונות נוספות הקליקו על הלינק שיוביל אותכם לאתר Instructables בו פירסמתי את הרעיון במלואו.
http://www.instructables.com/id/A-water-tank-for-emergencies-made-form-a-cardboard

יום שבת, 27 באוגוסט 2011

עוד שעון לאוסף. השעון של ג'ני

ג'ני לא הפסיקה לדבר במשך כל שלשת השבועות של הקורס. סיפרה על משפחתה, אביה פרופ' בהרווארד, אמא היגרה לארה"ב מסין. סיפרה על הקוזינים והקוזינות, הדודות והדודים שלאחד מהם בנתה במתנה את השעון. למרות עיסוקה הבילתי נלאה בדיבור, שתהיה בריאה, היא עשתה חייל גם בבניה. השעון מעותר בספרות מעשה ידיה אותם ריקעה מחוט אלומניום.
לתמנות נוספות: השעון של ג'ני בבלוג שלי באמירקן וודוורקר


יום רביעי, 24 באוגוסט 2011

חידוש המזנון של שרון פרק 3

הבוקר קיבלתי אימייל משרון ובו הוא מציע מתקן פשוט לבניה, שבעזרתו יוכל להדק את החלק העליון של המזנון לחלק התחתון - ומבלי להזיק לסינור (הקורה התחתונה בעלת העיטור שבקידמת הרהיט). הפתרון שלו פשוט וחכם. בניית שתי קורות, הצמדת אחת מלמעלה והשניה מלמטה והידוק הקורת ע"י רצועת מתיחה.
בשרטוט מופיעים בקבוקי מתיחה, אבל למי שאינו מעוניין לקנות אותם במיוחד, גם רצועת מתיחה (ראצ'ט) תספיק.
הקורות צריכות להיות בעלות גובה סטטי ניכר (רוחב). אחרת יתקמרו ולא ילחצו על המכסה והתחתית באמצעם.
במקרים מסויימים מיצרים קורות בעלות פאה אחת קמורה במתינות רבה. הפאה שתלחץ על הרהיט תנוסר בקשתיות בעלת רדיוס גדול מאוד. דבר זה מבטיח לנו שכשנהדק אותה והיא תירצה להתיישר, הישור שלה יביא את הצד הקמור - זה שמהדק את המוצר - להתיישר ולספק כוח לחיצה אחיד לכל אורכה.


יום שלישי, 23 באוגוסט 2011

חידוש המזנון של שרון פרק 2

שרון שלח לי מספר תמונות נוספות של המזנון. בכמה מהן נראה ניתוק של אחת או שתיים ממחיצות האמצע מהמכסה או מתיקרת הרהיט. שרון חשב שהסיבה לכך היא שקיעת המכסה. יתכן, אבל סביר יותר שהגורם הוא עומס יתר על מבנה הבסיס (מחפצים שהונחו בתוך השידה). התחתית העמיסה על הבסיס ושניהם שקעו ומשכו איתם את מחיצות האמצע. הניתוק התרחש כיוון שהמחיצות נעו למטה, ביחד עם משטח התחתית, וחיבורי החפים (דיבלים) בראש המחיצות איבדו את אחיזתם בתיקרה. את החפים שיצאו מחוריהם ניתן לראות בשתיים מהתמונות וברישום הבא.
בשלב זה הוספת קורת בסיס לכל האורך תבטיח שהשקיעה לא תחריף אבל לא בטוח שתחזיר את כל המישורים האופקיים לישרות. כיצד ניתן לחבר או לרתום מחדש את גג השידה למחיצות האמצע? ניתן להחדיר מחדש דבק לחורי החפים ולכלוב את המזנון מלמטה למעלה. אפשרות שניה, ופחות אסטטית היא לחבר לכל מחיצה בעזרת ברגים, שני פסי אורך בחלקה העליון ואז להבריג ברגים מפסי האורך אל תיקרת המיזנון. אם הפסים יוצרו מעץ נאה וזכו לקבל מוטיב דקורטיבי לאורך שפתם הם לא יראו כל כך חריגים, מה עוד שניראה אותם רק כשנתכופף להכניס או להוציא משהו מהמזנון. אפשרות שלישית היא להבריג ברגים מלמעלה למטה - ממשטח התיקרה למחיצות ולהסתיר את ראשי הברגים בפקקי עץ. ואפשרות רביעית היא להדק את המחיצה לתיקרה בעזרת ברגים העוברים בחורים אלכסוניים.
הנה הרישומים שעשיתי ושמדגימים את השיטות השונות.



שרון הבטיח שישלח תמונות נוספות של השיפוץ בהמשך.