אני אוהב עץ רהיטים וכלי עבודה. הבלוג הזה ידבר בהם ובעוד נושאים המעניינים מעצבים נגרים רסטורטורים וציידי מציאות; אני הוא שילוב של כולם יחדיו. אספר על הספרים שאני מכבד, קישורים לאתרים שהשכילו אותי, פורומים וחנויות בהם ניתן לרכוש ציוד, חומרי גלם וכלי עבודה. לכל מי שאוהב את החומר המרוכב הטבעי מכולם, חומר בר-קימא המתחדש כל בוקר מחדש וההופך למוצרים שאנו עושים בהם שימוש או מביטים עליהם בהנאה, מוזמן לבקר בבלוג הזה מעת לעת.

יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

שיפוץ של כיסא Windsor חלק שלישי ואחרון

בחלק השלישי אני מראה איך ניראה הכיסא אחרי השיפוץ ומסביר על הדרך בה חיזקתי את החיבורים שלא פורקו. השתמשתי במזרק ובדבק פרוטאין מן החי (דבק עצמות) שהוזרק בין הסינים לנקבים.

יום שבת, 25 בדצמבר 2010

שיפוץ של כיסא Windsor חלק שני

בחלק השני של הרשומה על הכיסא אני מסביר כיצד תכננתי הוספת פרט ושינוי צורה של קשת גב הכיסא. הגב המקורי היה פשוט וגס מדי ולכן החלטתי לעדן אותו. פתחתי את אחד הספרים שלי על כסאות ווינדסור ודליתי ממנו פרט סילסול. הכנתי תדמית, נסרתי וגילפתי עד שנוספו הסלסולים.




יום רביעי, 22 בדצמבר 2010

שיפוץ של כיסא Windsor

לפני כמה שנים מצאתי באיזור האשפה של אחד הבניינים בהרווארד כיסה ווינדזור שבור. זה היה יום שלג והכיסא כסו כוסה בפתיתים הלבנים. חלק מהחישורים ומשענת היד היו שבורים או רעועים.
הכיסא הוא כיסא די טיפוסי לחלק גדול מהספריות בקמפוס. ניבנה במסצ'וסטס מליבנה, Birch. הדבר הראשון שעשיתי הוא להסיר ממנו את שכבות הלכה הישנות והמתקלפות. על תהליך הסרת הלכה אני כותב בבלוג האמריקני ואשתדל לספר עליו גם כאן בעברית בהמשך. בינתיים הנה הקישור לבלוג בAmerican Woodworker.

יום ראשון, 12 בדצמבר 2010

איך להגן על קצוות הכילים החדים שלכם מנזק לכם ולכלי


את הרשימה הזו פירסמתי הבוקר בAmerican Woodworker היא מכילה גם ווידאו על דרך קשירת החבל.
תוכלו ללמוד איך אני בונה כיסויי הגנה לכלי העבודה שלי. אני עושה זאת בדרך זולה חזקה ויפה, תוך שימוש בקרטון חלב וחבל.....
כיצד להגן על חודי כלי העבודה שלנו מנזק

יום שישי, 3 בדצמבר 2010

האם לנסות להשחיז באבן שמן?

את התשובה הזו כתבתי לחבר בפורום נגרות בתפוז ששאל את דעת החברים אם כדאי לקנות אבן שמן של גמל שריד לצורך השחזה של כלי נגרות....
הנה מה שעניתי לו....
כשהתחלתי להתעניין בנגרות (לפני עשרים ואחת שנים) קניתי את האבן הדו צדדית הראשונה שלי. זו היתה אבן שמן (India Stone) של חברת נורטון האמריקנית; קניתי אותה אצל זלמן לובלינסקי בת"א. האבן היתה ישרה להפליא וחשבתי שתעשה פלאות במפסלות ולהב המקצועה שקניתי. אבן השמן (קרבורונדום בלשון בעלי המקצוע והמקצועה) נקנתה כיוון שכל הספרות הדנה בנגרות שהצלחתי להשיג בסטמצקי (בעיקר ספרים של הוצאת SUNSET)  הזכירה רק את אבני השמן כאמצעי להשחזה והשאה. הספרים גם הזכירו את אבני הארקנסו הטבעיות, אבל אילו היו מאוד יקרות. הספרות לא מנתה כל אפשרויות נוספות: אבני מים יפניות, אבנים קרמיות, וניירות מים על גבי משטח זכוכית. לכן נסיוני להביא להב לחדות נדרשת לא צלח, למרות שפעלתי על פי ההנחיות. על אף מאמצי להשתמש במוביל השחזה, תחילה במוביל שבנה חבר, ואחר כך במוביל שקניתי בת"א, לא הצלחתי להביא את החורפה לחדות מקסימלית. רק אחרי שנים וקריאה נוספת -- הפעם במגזינים כגון American Woodworker וFine Woodworking שקניתי בחנות המגזינים בנמל ת"א הישן, הבנתי שאני צריך לקנות אבנים יפניות או ארקנסו קשות מאוד, ושאבני השמן הסינטטיות פשוט גסות מדי להשחזה איכותית. העובדה שאבני שמן קיימות בשוק היא חידה בעייני: יתכן שהם משמשות להשחזה גסה של כלי חקלאות, אולי נגרי בניין מסתפקים בהם, אבל נגרות איכותית לא יכולה להסמך עליהן, כיוון שמלאכה זו דורשת כילים המשחזים ומשאים בגרגיר הרבה יותר עדין מאשר אילו המרכיבים את אבני השמן הסינטטיות. זאת ועוד, אם בארזים נפלה שלהבת.. ז"א אם אבן של נורטון האמריקנית או קרבורונדום האנגלית אינה עדינה דיה לעניינינו, אז וודאי שאבן מיצור סיני, עקומה והטרוגנית (מבחינת הרכב הגרגים)  תזיק הרבה יותר לכילים שלנו. סביר להניח שהאבנים שגמל שריד קונים ומוכרים תחת שם המותג שלהם, מיוצרות במזרח. לא הבחנתי על האריזה שלהם במידע על גודל הגרגיר, ואין לדעת אם הם ישרות. בעיה נוספת של אבני שמן דווקא תשמע לכם כיתרון, אבל לא כך הדבר. אני מדבר על קשיותם היחסית. אבני שמן איכותיות הם מאוד קשות; הם נאפות בתנורים מיוחדים. בקשיות יש יתרון וגם חסרון גדול. היתרון הוא שהם נשחקות באטיות -- שלא כמו אבני מים. החסרון הוא, שכאשר הן מתקערות (ומשטח האבן ישחק באופן בלתי אחיד) יהיה הרבה יותר קשה לישר אותם. אבנים יפניות מיושרות אחת כנגד אחותה; על גבי נייר מים; על גבי משטח יהלום, או על משטח מיוחד. נסו לישר אבן שמן שהתקערה וניראה כמה זמן יקח לכם אד שתישברו. אני ניסיתי והאמינו לי .... זה היה תענוג מפוקפק. אבני שמן זולות וגרועות עשויות באופן כל כך עלוב, שלא רק שהם גסות מדי, אלא שהן גם מתפוררות ממש בידיים. התוצאה: כלי עבודה שלא רק שלא הושחז אלא שאף איבד את זווית המשחז המקורית שלו לטובת איזה גאומטריה מוזרה ולא ברורה.

לסיכום
המלצתי היא להשחיז באבני מים; אבני יהלום + אבני מים; או על ניירות שיוף המודבקים למשטח זכוכית שטוח. מי שברשותו אבן ארקנסו, אבן בלגית טבעיות או אבן גרמנית ונדירה... מוזמן לנסות גם אותם. במקרים בהם החורפה נפגמה או מסוכסת מאוד, אני מתחיל את התהליך באבן יהלום (גרגיר 220 או 360) ואז באבן יהלום (600 בינונית). אז אני עובר לאבן מים של 1000 ולבסוף משיאה על אבן מים עדינה מס' גרגיר 6000.  חברי רון, שיעביר את ההדרכה על השחזה (לחברי הפורום) משתמש בשיטה דומה.

יום רביעי, 1 בדצמבר 2010

הרשומה האחרונה על בניית הראש האפריקני וצבע חלב


צבע חלב (Milk Paint) הוא אחד מציפויי הגמר האהובים עלי. החומר המגיע כאבקה שאותה מערבבים במים על פי הצורך. הוספת כמות גדולה של מים והצבע שתקבל יהיה דליל ויהווה שיכבת WASH שתשמש כתמריק גיוון. עירבוב כמות קטנה של מים באבקה, ליצירת תערובת סמיכה (צפיפות המזכירה יוגורט דליל לשתיה  או מילק-שייק) תניב צבע אטום שיכסה כליל את מרקם פני השטח והסיבים. צבעי חלב הם אחד ממני הצבעים הוותיקים בעולם. הם מוכרים לנו עוד מימי קדם. מסורת צביעה של בתים, אסמים וריהוט פנים וחוץ בעזרת צבעי חלב היתה ועודנה קיימת בניו אינגלנד. לאחרונה זוכים צבעי החלב לעדנה בין בוני רהיטים מודרניים המשלבים אותם בגילוף, חריטה, הבלטה ופעולות טקסטורליות אחרות שנעשות על פני משטחי העץ.

הצבע מורכב מחומר מלכד, חלבון המופק מחלב או מפולי סויה הניקרא קזאין (casein), סיד, או גיר, ומפגמנטים שונים. מתכונים שונים קיימים לצבע חלב. בחלק מהמתכונים מוחלף הקזאין (casein) באבקת חלב נטול שומן. את הסיד, אבקת גיר, בורקס ואבקות פיגמט ניתנים לקנות בחנויות צבעים רציניות - כמו החנות של סהר צבעים בדרך יפו-ת"א. אינני רוקח את הצבע בעצמי. אני קונה את התערובת מחברת Old Fashion Milk Paint; חברי הנגר נתן וונטהוף מקיבוץ בית העמק מיבא את הצבעים של חברה זו לארץ. בארה"ב עולה שקית כ10 דולרים.
לקריאה נוספת לחצו על הקישור הבא: מידע על צבע חלב ומתכוני צבע חלב.
והנה קישור למתכון שניתן להכין בבית ומכיל בורקס: http://www.earthpigments.com/casein/casein-borax-paint.cfm
ובחזרה לפסל האפריקאי..... כדי לצבוע את הראש והצוואר של הלוחם התמיר השתמשתי בצבע חלב שחור שאותו ערבבתי עם צבע חום. בקרו בבלוג שלי בAmerican Woodworker לראות יותר תמונות ולקרוא את תאור כל השלבים האחרונים בשלמותם.