אני אוהב עץ רהיטים וכלי עבודה. הבלוג הזה ידבר בהם ובעוד נושאים המעניינים מעצבים נגרים רסטורטורים וציידי מציאות; אני הוא שילוב של כולם יחדיו. אספר על הספרים שאני מכבד, קישורים לאתרים שהשכילו אותי, פורומים וחנויות בהם ניתן לרכוש ציוד, חומרי גלם וכלי עבודה. לכל מי שאוהב את החומר המרוכב הטבעי מכולם, חומר בר-קימא המתחדש כל בוקר מחדש וההופך למוצרים שאנו עושים בהם שימוש או מביטים עליהם בהנאה, מוזמן לבקר בבלוג הזה מעת לעת.

יום שני, 29 באוגוסט 2011

חידוש המזנון של שרון פרק 4

שרון עמרם שלח לי כמה תמונות של המזנון בעת תיקונו, תחת לחץ הקורות ורצועות המתיחה. תמונות נוספות ששלח הם של המזנון לאחר ישום גמר הלכה.
תסכימו איתי שהמזנון ניראה מדהים!

כאמור הוא דילל לכת ייכט וורניש ומרח אותה על המזנון בעזרת מטלית. לייכט וורניש זמן מיצוק ארוך יותר מאשר ללכה פוליאוריטנית רגילה. שאלתי אותו איך היה להשתמש בלכה מדוללת והוא סיפר לי שפיתח מיישם (פקעת), ואני חייב לספר לכם עליה.
הנה מה שכתב:

היי,
היישום של הלכה היה קל ביותר.
השתמשתי בחתיכת ספוג עטופה בבד כותנה מחולצת טי שירט ישנה. כאשר ליפפתי כמה גומיות סביב שארית הבד כדי שיהיה נוח להחזיק.
כמו שהצעת בערך 40-50 אחוז מדולל עם טרפנטין - 3 שכבות עם יותר מ24 שעות בין שכבה לשכבה.
עשה לי חשק לעוד.

שרון




יום ראשון, 28 באוגוסט 2011

בעוונותיי אני בניו יורק, אז המצאתי מתקן לאגירת מי גשם בארגז קרטון. למקרה שתפסק אספקת המים לעיר

המתקן יכול לעזור לכל מי שצריך לאגור מים לעת צרה.
מה צריך לשם בנייתו? שקית פלסטיק ריקה וארגז קרטון.
להמשך הסיפור ולתמונות נוספות הקליקו על הלינק שיוביל אותכם לאתר Instructables בו פירסמתי את הרעיון במלואו.
http://www.instructables.com/id/A-water-tank-for-emergencies-made-form-a-cardboard

יום שבת, 27 באוגוסט 2011

עוד שעון לאוסף. השעון של ג'ני

ג'ני לא הפסיקה לדבר במשך כל שלשת השבועות של הקורס. סיפרה על משפחתה, אביה פרופ' בהרווארד, אמא היגרה לארה"ב מסין. סיפרה על הקוזינים והקוזינות, הדודות והדודים שלאחד מהם בנתה במתנה את השעון. למרות עיסוקה הבילתי נלאה בדיבור, שתהיה בריאה, היא עשתה חייל גם בבניה. השעון מעותר בספרות מעשה ידיה אותם ריקעה מחוט אלומניום.
לתמנות נוספות: השעון של ג'ני בבלוג שלי באמירקן וודוורקר


יום רביעי, 24 באוגוסט 2011

חידוש המזנון של שרון פרק 3

הבוקר קיבלתי אימייל משרון ובו הוא מציע מתקן פשוט לבניה, שבעזרתו יוכל להדק את החלק העליון של המזנון לחלק התחתון - ומבלי להזיק לסינור (הקורה התחתונה בעלת העיטור שבקידמת הרהיט). הפתרון שלו פשוט וחכם. בניית שתי קורות, הצמדת אחת מלמעלה והשניה מלמטה והידוק הקורת ע"י רצועת מתיחה.
בשרטוט מופיעים בקבוקי מתיחה, אבל למי שאינו מעוניין לקנות אותם במיוחד, גם רצועת מתיחה (ראצ'ט) תספיק.
הקורות צריכות להיות בעלות גובה סטטי ניכר (רוחב). אחרת יתקמרו ולא ילחצו על המכסה והתחתית באמצעם.
במקרים מסויימים מיצרים קורות בעלות פאה אחת קמורה במתינות רבה. הפאה שתלחץ על הרהיט תנוסר בקשתיות בעלת רדיוס גדול מאוד. דבר זה מבטיח לנו שכשנהדק אותה והיא תירצה להתיישר, הישור שלה יביא את הצד הקמור - זה שמהדק את המוצר - להתיישר ולספק כוח לחיצה אחיד לכל אורכה.


יום שלישי, 23 באוגוסט 2011

חידוש המזנון של שרון פרק 2

שרון שלח לי מספר תמונות נוספות של המזנון. בכמה מהן נראה ניתוק של אחת או שתיים ממחיצות האמצע מהמכסה או מתיקרת הרהיט. שרון חשב שהסיבה לכך היא שקיעת המכסה. יתכן, אבל סביר יותר שהגורם הוא עומס יתר על מבנה הבסיס (מחפצים שהונחו בתוך השידה). התחתית העמיסה על הבסיס ושניהם שקעו ומשכו איתם את מחיצות האמצע. הניתוק התרחש כיוון שהמחיצות נעו למטה, ביחד עם משטח התחתית, וחיבורי החפים (דיבלים) בראש המחיצות איבדו את אחיזתם בתיקרה. את החפים שיצאו מחוריהם ניתן לראות בשתיים מהתמונות וברישום הבא.
בשלב זה הוספת קורת בסיס לכל האורך תבטיח שהשקיעה לא תחריף אבל לא בטוח שתחזיר את כל המישורים האופקיים לישרות. כיצד ניתן לחבר או לרתום מחדש את גג השידה למחיצות האמצע? ניתן להחדיר מחדש דבק לחורי החפים ולכלוב את המזנון מלמטה למעלה. אפשרות שניה, ופחות אסטטית היא לחבר לכל מחיצה בעזרת ברגים, שני פסי אורך בחלקה העליון ואז להבריג ברגים מפסי האורך אל תיקרת המיזנון. אם הפסים יוצרו מעץ נאה וזכו לקבל מוטיב דקורטיבי לאורך שפתם הם לא יראו כל כך חריגים, מה עוד שניראה אותם רק כשנתכופף להכניס או להוציא משהו מהמזנון. אפשרות שלישית היא להבריג ברגים מלמעלה למטה - ממשטח התיקרה למחיצות ולהסתיר את ראשי הברגים בפקקי עץ. ואפשרות רביעית היא להדק את המחיצה לתיקרה בעזרת ברגים העוברים בחורים אלכסוניים.
הנה הרישומים שעשיתי ושמדגימים את השיטות השונות.



שרון הבטיח שישלח תמונות נוספות של השיפוץ בהמשך.



יום שני, 22 באוגוסט 2011

רגלי שולחן ודיון על עיצוב ואיך מלמדים אותו

אחד מתלמידי בקיץ היה נער בן 16 שבחר לבנות שולחן. לאלקסי (הוריו מיון) יש נסיון קודם בנגרות, שכן הוא תלמיד מן המניין בבית הספר ומכיר את הסדנה וכליה. אלקסי ביקש לבנות שולחן ורצה להתסות בגילוף, וגם בעיצוב. איך מלמדים עיצוב? זוהי שאלה קשה. יש כמה גישות. הראשונה גורסת שיש להראות את העבר קודם: תחילה מציגים לסטודנט את שלל התקדימים ההסטוריים (בעיקר טובים, אבל גם את הרעים). מסבירים לתלמיד מהן פרופוציות קלאסיות נכונות, מהיא סמטריה, חזרתיות, אבולוציה של צורה, הקשר וטרנספורמציה בין מוטיבים שונים. מדברים על שימושיות (Function) ועל צורה (Form) , ויחסי הגומלין בינהן -- מי קודם למי ואת מי יש להעדיף על פני השני בתהליך העיצוב. מרחבים על עיצוב מינמליסטי לעומת עיצוב מצוייץ ומעוטר; עיצוב המכפיף עצמו להנדסה וארגונומיה או עיצוב שמנסה לגנוב את ההצגה בעזרת פירוטכניקה ופרובוקציה, דה-קונסטרוקציה ומרד במוסכמות. הוראה זו מרווה את הסטודנט בידע אבל עלולה גם להוות "מעקב בערה". מן מכבש הלוחץ את הסטדנט למערך תבליטים ידועים מראש ולא נותן לו או לה להתנסות ולהגיע לתובנות בעצמם.
שמלמדים ילדים או תלמידים צעירים על עיצוב אני מעדיף את הגישה שאומרת: תן להם להתנסות בעצמם, הצע להם כיווני חשיבה אבל על תעמיס עליהם יותר מדי נתונים שעלולים להלום או להנחיט את רוחם. התערב רק כשממש מוכרחים.

אלקסי ואני החלטנו שמפאת קוצר הזמן ננסה להתמקד בעיצוב רגלי השולחן. לצורך כך נתתי לו ארבע עמודי מעקה מדרגות ישנים שמצאתי וביחד החלטנו שהוא ינסה יעצב ויגלף בכל אחד מהם כף רגל שונה. בכך יתרגל עיצוב וגילוף. את סיפור הרגליים השונות תוכלי לראות ביתר פירוט בשתי רשימות הבלוג שלי באמריקן וודוורקר.
השולחן של אלקסי חלק 1
השולחן של אלקסי חלק 2

חידוש המזנון של שרון

שרון, אחד מקוראי הבלוג, שלח לי שאלה ותמונה. השאלה תעניין את אילו המתכננים על חידוש מראה רהיט ישן בעזרת שיכבת לכה חדשה. שרון הבטיח לשלוח תמונות נוספות בהמשך ואני (ובטוחני שגם אתם) תירצו לראות את המזנון תוך כדי ואחרי תהליך החידוש.
אז ללא דיחוי הנה השאלה, הצילום ששלח, והתשובה שלי.

שלום,

שוטטתי בבלוג שלך והיה נראה לי שאולי תוכל לייעץ לי.
הגיע אליי הרהיט שבתמונה המצורפת - התמונה לא באיכות מדהימה וקשה קצת לראות אבל הגימור של הרהיט קצת "עצוב". אני לא משוכנע אם הגימור המקורי נעשה ע"י שלאק אבל נראה לי שכן.
השאלה היא: האם אפשר ליישם את "גמר מבוסס וורניש בבסיס שמן, וורנית - שמן למשל." מהבלוג שלך, או שזה עלול לפגוע ברהיט אם היה עליו שלק לפני?
מהי המלצתך?

שרון


התשובה שלי:

שלום שרון,
הרהיט שניראה בתמונות ניראה כרהיט שבסיסו עץ מלא, כאשר הארגזת והדלתות עשויים לוחות נגרים מצופי פורניר. סגנונו מושפע במוטיבים שאנו רואים ברהיטי "לואי/בידנמאייר/המלכה אן". השיוך הפרטני לסגנון יקבע בתלות בארץ בו יוצר וברקע של הנגר המודרני שיצר אותו (כי כניראה יוצר במאה ה20). יתכן ויוצר גם בארץ אבל אני מעריך שהוא ממרכז אירופה (גרמניה, צ'כיה, פולין) הדלתות מצופות, כך ניראה, פורניר אגוז -- מה שיכול להעיד על צרפתיותו. לדודתי יש סט רהיטים שאחד מהם, שידה דומה מאוד לזו שלך, יוצרה בירושלים בשנות השלושים ע"י נגר שעלה מפולין או גרמניה.

בעניין הגמר
יתכן והגמר המקורי הוא שלאק, אבל סביר יותר שהוא ניטרו-צלולוזה בבסיס טינר/אצטון. תוכל לבדוק אם הלכה המקורית היא שלק ע"י שיפשוף פני השטח במטלית ספוגה אלכוהול (כהל, או ספירט) בריכוז 90 אחוזים ומעלה. שפשף איזור סמוי או את צידי ברהיט. אם הציפוי לא הגיב ולא הפך דביק למגע, סימן שלא שלק הוא אלא משהו אחר. נסה שנית, אלא שהפעם הרטב את המטלית באצטון. אם הציפוי הגיב לאצטון סימן שהוא ניטרו צלולוזה.

האינטואיציה שלך לגבי חידוש בלכה פוליאוריטנית הוא במקום, אבל אני צריך לסייג ולאמר שאם הרהיט הוא בעל ערך היסטורי, חייבים לחדש אותו באותו חומר ציפי גמר בו צופה בפעם במקור. שלאק על שלאק, ניטרוצלולוזה על ניטרוצלולוזה, שמן פשטן על שמן פשטן וכו'. אם הרהיט אינו יקר ערך ואתה מבקש להגן עליו ולחדש את מראהו, ניתן ליישם על רהיט שצופה בשלאק לכה בבסיס שמן. החשש היחיד שלנו במקרה כזה הוא: יכולת האחיזה של השיכבה החדשה על פני שיכבת השלאק הוותיקה. שלאק מכיל אחוזים קטנים של דונג. ובמיקרה כזה אנו חוששים שהדונג לא יאפשר לשיכבת הגמר להצמד לפני השטח. כיום אנו ממליצים, לאילו שמעדיפים שלאק, להשתמש בתמריק נתול דונג, אבל אין לנו אפשרות לדעת (בכילים פשוטים) האם השלאק על רהיט עתיק הוא כזה. הדרך הטובה ביותר לעזור לשיכבת הלכה החדשה להאחז בציפוי הגמר הישן -- בלא תלות בהמצאות דונג בשיכבת השלאק -- היא לחספס בעדינות את פני השטח. שימוש בצמר פלדה עדין יכול לעשות את המלאכה.

מדוע אני ממליץ לחדש בלכת שמן רהיט שאינו בעל ערך מוזיאלי? קודם כל ביגגל שלכות בבסיס שמן עמידות יותר למים, לחום ולאלכוהול מתמריקי שלאק או ניטרוצלולוזה. אבל ישנה סיבה נוספת. חידוש בשלק או בניטרוצלולוזה, כזה שיראה טוב, עלול להיות מסובך מדי, שכן הוא מחייב מיומנות ונסיון רב. זאת כיוון שהחומר הנדיף (אלכוהול במקרה של שלק, טינר או אצטון במקרה של ניטרוצלולוזה) מתנדפים מהר וכתוצאה מכך הציפוי מתקשה מהר, לכן אנו חייבים לעבוד בזריזות רבה. הנדיפות הרבה אינה משאירה לנו מרחב רב לטעויות ועלולה - במקרים של שיהוי בישום, או חזרתיות בהברשה - להשאיר על פני השטח תלמי מברשת או סימני משיכה של פקעת ישום. מכאן שהגמר הפשוט יותר לישום (לכה בבסיס שמן) הוא שיבטיח לנו תוצאות טובות יותר. זמן המיצוק (יבוש) של לכה בבסיס שמן ארוך יותר ומכן שהיא מאפשרת התמעה והשוואה של איזורי ההברשה אחד עם השני בצורה טובה.

הרהיט שבתמונה אינו ניראה עתיק מאוד ולכן אני משאיר לך את ההחלטה איך לחדש אותו. במקרה שתחליט לחדש בפוליאורטן זכור שחשוב לנקות את פני השטח היטב ולהסיר מהם כל שייר של לכלוך או דונג רהיטים (Wax) לפני ישום השכבה הראשונה. רצוי ללטש את פני השטח בצמר פלדה עדין מאוד (0000) הטבול בטרפנטין, לאחר מכן להספיג מטלית בטרפנטין ולנקות את פני השטח משיירי הקיצוף. חזור על הניקוי במטלית לחה פעם נוספת ואז סלק כל אבקתייות שאולי תישאר מתהליכי הקירצוף, בעזרת מטלית יבשה. עכשיו ניתן לישם את ציפוי הפוליאורטן כמו שאני מסביר ברשומה על ציפויים. הייתי ממליץ על ציפוי פוליאוריטן מדולל ב40 אחוז טרפנטין -- מוברש או מיושם בפקעת כותנה.

מילה אחרונה
נראה שמבנה השידה סובל משקיעה במרכזו. זו תופעה ידועה בשידות מסוג זה, שלא זכו לקבל בסיס איתן מקורות שידרית חזקות. היתי שוקל לחבר (בצורה סמויה) קורת אלון לאורך השידה ולרתום אותה לארגזת מאחורי סינור החזית. סינור החזית הוא החלק המעותר המקשר בין רגל לרגל.
מקווה שההסבר עזר.

כל טוב,
יואב

יום שלישי, 16 באוגוסט 2011

הפרוייקט של אלדיס

אלדיס (הוריה מפינלנד והשם משם..) היתה המבוגרת בין תלמידותיי הקיץ. היא בנתה קן תבלינים והשתמשה בשני חיבורי נגרות שהפכו את המתקן לחזק מאוד. מדרגה בה מודבק לוח (לזבז) דופן השומר אל צינצנות התבלינים מליפול, ונקבים שחוקקה בלוחות הרגליים בהם שיקעה את המדפים.
כתבתי על תהליך הבניה ביתר פירוט בבלוג שלי באמריקן וודוורקר והוספתי כמה תמונות נוספות.
קריאה מהנה.

יום שני, 8 באוגוסט 2011

כליבת רצועה, כליבת סרט מתיחה, Band Clamps

לימור ברוך, מעצבת מוצר ואמנית שמיצרת גופי תאורה מדהימים, http://www.amelimlighting.com
פנתה אלי בשאלה טכנית שיכולה לעניין רבים: היכן קונים כליבות רצועה?
לימור גם הוסיפה תרשים לשאלה שלה - מה שתמיד עוזר.....
אני שמח שמפנים אליי שאלות ושמח עוד יותר אם התשובות שלי עוזרות לשואלים. במקרים בהם אתם רוצים לשאול שאלות הקשורות בטכנלוגית בניה, עיצוב וכו' וגם יש לכם זמן לשרבט איור פשוט אנה שלחו אותם לאימייל שלי ואשתדל לענות. ברשות השואלים גם אפרסם את שאלתם ותשובתי בבלוג -- כי זה יכול לעזור לכולנו.

הנה השאלה של לימור ולאחריה התשובה שלי

שלום
נתקלתי בבלוג שלך שהוא מאוד מעניין, כשחיפשתי כליבה מסויימת.
חשבתי לעצמי שאולי תוכל לעזור לי למצאה או לפחות לכוון אותי איפה לחפש.
אני מחפשת כליבה שהיא בעצם 4 זויות מחוברות ביניהן בסרט בצורה מעגלית, ויש לה נעילה עם אבזם היכול להקטין את הקיף הסרט וללחוץ את החפץ שנכלב. הכליבה מיועדת לכלוב צורה מלבנית. מצ"ב שרטוט.
איפה קונים כלי עבודה כזה?

תודה
לימור
www.amelimlighting.com

הנה התשובה (ערוכה מחדש) :

הי לימור,
הכליבה שאת מדברת עליה ניקראת כליבת רצועה או כליבת רצועת מתיחה, באנגלית: (Band clamp) יש המון דגמים המיוצרים עבור ציבור הנגרים ובוני המיסגרות למינהם אבל רק מעט מהמוצרים מגיע לארץ. אחת החברות שמייצרות כליבות כאילו היא חברת Wolfcraft. היבואן שלהם הוא יהודה וורשבסקי (אם אינני טועה). חברה אחרת שמייצרת אותן ושמוצריה יובאו (אולי עדיין מיובאים?) לארץ היא Pony. בישראל ניתן לקנות רצועות מתיחה פשוטת וזולות להידוק והרמת משא. את הרצועות הללו ניתן להתאים בקלות להידוק מוצרי עץ מסגרת וכו' (בהמשך אני כולל תרשים כיצד לשפר את דרך הידוקם). רצעות אילו, הניקראות ראצ'ט, או כמו שנהוג לשבש את שמם בישראל ולקרוא להם: רצ'ר.. ניתן לקנות בחניות כלי עבודה, מחנאות ורכב. 
קניית רצעות מתיחה לנגרות דרך יצרן או ספק מחו"ל אינה בהכרח יקרה יותר מאשר קניה של מוצר "פשרה" בארץ. המשלוח לשתי רצועות יכול להיות סביר  ($15  או $20). רבים ממכרי וחברי הנגרים רוכשים מוצרים בחו"ל בחו"ל ומקבלים אותם בתוך שבועיים. לעיתים רבות מחיר המוצר + המשלוח משתווה או אף נמוך ממחיר אותו המוצר או מוצר נחות ממנו בארץ.  חברת Rockler שאת המוצר שלהם אי מראה בתמונה כאן, שולחת לארץ ועלות המשלוח סבירה.
הנה כמה תמונות של כליבות  רצועה של wolfcraft ולאחריהם קישורים לכליבות נוספות.
כליבה נוספת של Wolfcraft שנמכרת בארה"ב בחנות של רוקלר היא:
יש לי שתי כליבות כאילו והם די מדהימות.

הפתרון הזול והזמין
אם תחליטי לקנות רצועת מתיחה פשוטה, "ראצ'ט", באנגלית הם גם נקראות Ratchet Tie Down תוכלי לבנות לה פינות מתיחה מעץ.

פינות להעברת כוח המתיחה יעזרו מאוד בהידוק
על מנת להעביר את כוח מתיחת הרצועה לפינות החפץ או המבנה שאת מדביקה בצורה מיטבית כדי להלביש על פינות החפץ מתאמי הידוק או "פינות/זוויות הידוק". ניתן לקנות או לייצר אותן לבד. הנה איור כיצד לבנות פינה פשוטת מעץ.. 

חברת  Lee Valley מוכרת פינות הידוק משוכללות המסוגלות גם להיות מורכבות על פינות בעלות זויות הקטנות או הגדלות מ90 מעלות. כשמהדקים מסגרות משושות או משולשות פינות אילו יעזרו מאוד.


הכליבה הקלאסית
חברת ג'ורגנסן האמרקאית פיתחה כליבת רצועה פשוטה ואמינה תחת המותג Pony
http://www.amazon.com/Adjustable-Clamp-1215-Band-Web/dp/B0007GIN1U/ref=sr_1_2?ie=UTF8&qid=1312546152&sr=8-2
פעם אפשר היה לקנות אותה אצל דרור כלי עבודה בתל-אביב. אין לי מושג אם הם מחזיקים אותה במלאי כיום. יתכן וחברת צלח מאור יהודה מחזיקה במלאי רצועות כאילו.

פיתוח חדש של חברת Rockler המבוסס על פטנט ישן של Pony
לאחרונה התחילה Rockler לייצר כליבת מתיחה בסיסית והוסיפה לה שיפורים שונים כגון ידית ארוכה וגם אפשרות לרכוש בנפרד זוויות פלסטיק גבוהות וחכמות המקלות על עבודת ההידוק.
http://www.rockler.com/product.cfm?page=27100&source=googleps&utm_source=GoogleBase&utm_medium=organic&utm_campaign=Google

רצועת פלדה לכליבת מתיחה
אחת הכליבות שעבדתי איתה והייתי מרוצה מאוד מביצועיה היא כליבת רצועה, שבשונה מקודמותיה רצועתה נמשכה מפלדת קפיצים. כליבה זו נוחה לשימוש ומסוגלת להפעיל כוח הידוק יוצא מגדר הרגיל.


http://www.mlcswoodworking.com/shopsite_sc/store/ec110524.html

יום שישי, 5 באוגוסט 2011

הפרוייקטים של התלמידים שלי

בבלוג שלי בשפה האנגלית (באמריקן וודוורקר) כתבתי כמה רשימות על הפרוייקטים של התלמידים שלי.
אמדנה הזכורה לטוב משנה שעברה בנתה השנה את מיגדל אייפל:
הנה הרשימה על איך היא בנתה את המגדל: http://americanwoodworker.com/blogs/yoav_liberman/archive/2011/07/20/amanda-s-tour-eiffel.aspx
כלב, תלמיד דעתני ונהדר בנה חגב מדדה על ארבע גלגליו....
הנה הקישור לסיפור באנגלית:http://americanwoodworker.com/blogs/yoav_liberman/archive/2011/07/24/caleb-s-grasshopper.aspx
תומס, שהיה תלמיד שלי בשנה שעברה בנה שידונת פיצפונות בת שתי מגרות מדובדבן. הוא חיבר את חלקי המגירות כמו גם את חלקי השידה בעזרת מדרגות ותעלות בעץ שבנה בעזרת מפסלת, מסור ומקצועה.
 http://americanwoodworker.com/blogs/yoav_liberman/archive/2011/07/28/thomas-two-drawers-unit.aspx
קריאה מהנה ואל תתביישו לשאול שאלות או להעיר הערות.
שבת שלום,
יואב