יש הרבה שיטות רבות לגימור מוצרי עץ והרבה חומרים הניתנים לגיוס עבור מטרה נעלה זו. תפקיד הגמר הוא להגן על המוצר מנוזלים, ליכלוך שומנים ואבק, להגן על העץ משחיקה וכמובן להדגיש את מרקמו ומראה הסיבים.
ברשימה זו מידע על אפשריות בדוקות ומוצלחות לגימור מוצרי עץ שהנגר הלא מסחרי או החובב יכול לבצע בקלות.
לפני שנדבר על ציפויי גמר לעץ אנו צריכים לדבר על טיב פני השטח שישמש תשתית לגמר. נייר השיוף האחרון שאיתו אני מלטש את פני השטח לפני ישום הגמר הוא נייר מס' 180. כמובן שאם פני השטח מחוספסים מאוד צריך יהיה לשייף אותם תחילה בניירות גסים יותר (100 ו150). במקרים מסויימים לא אסתפק בשיוף סופי בנייר מס' 180 ואמשיך לנייר 220 או 280.
לכות חד רכיביות על בסיס שמן או מים, לכות על בסיס אצטון (ניטרוצלולוזה), לכות על בסיס כהל (שלק) ולכות דו רכיביות המורכבות ממקשה ובסיס הם הציפויים המקובלים בענף העץ. נגריות מסחריות נוהגות לצפות את רהיטי העץ שלהם בלכות דו רכיביות בעיקר בגלל היתרון שציפוי זה הוא מהיר מיצוק (התיבשות). בעבר השתמשו בציפוי ניטרוצלולוזה אבל היום נס ליחו. לא אכנס לדיון על כל אחת מהלכות הללו כיוון שאני חושב שהשימוש בהם הוא יעודי מדי ומתאים למיקרים מיוחדים, או שדרך הישום שלהן מורכבת מדי לנגרים שכמונו. ואוסיף כי אני מודה שאינני מתלהב מריסוס לכות, בעיקר כי תהליך זה הוא בזבזני בחומר והמסיסים האורגנים שמתנדפים לאויר בכמויות גדולות מאוד מזיקים לסביבה ולריאות. ריסוס הוא תהליך המתאים לנגריה המסחרית וצריך להתבצע בחדר מיוחד לכך. כל המתכונים שאספק ברשימה הבא ניתנים לישום בעזרת מברשת סיבים, ספוג או סמרטוט כותנה או פקעת כותנה.
ברשימה זו מידע על אפשריות בדוקות ומוצלחות לגימור מוצרי עץ שהנגר הלא מסחרי או החובב יכול לבצע בקלות.
לפני שנדבר על ציפויי גמר לעץ אנו צריכים לדבר על טיב פני השטח שישמש תשתית לגמר. נייר השיוף האחרון שאיתו אני מלטש את פני השטח לפני ישום הגמר הוא נייר מס' 180. כמובן שאם פני השטח מחוספסים מאוד צריך יהיה לשייף אותם תחילה בניירות גסים יותר (100 ו150). במקרים מסויימים לא אסתפק בשיוף סופי בנייר מס' 180 ואמשיך לנייר 220 או 280.
לכות חד רכיביות על בסיס שמן או מים, לכות על בסיס אצטון (ניטרוצלולוזה), לכות על בסיס כהל (שלק) ולכות דו רכיביות המורכבות ממקשה ובסיס הם הציפויים המקובלים בענף העץ. נגריות מסחריות נוהגות לצפות את רהיטי העץ שלהם בלכות דו רכיביות בעיקר בגלל היתרון שציפוי זה הוא מהיר מיצוק (התיבשות). בעבר השתמשו בציפוי ניטרוצלולוזה אבל היום נס ליחו. לא אכנס לדיון על כל אחת מהלכות הללו כיוון שאני חושב שהשימוש בהם הוא יעודי מדי ומתאים למיקרים מיוחדים, או שדרך הישום שלהן מורכבת מדי לנגרים שכמונו. ואוסיף כי אני מודה שאינני מתלהב מריסוס לכות, בעיקר כי תהליך זה הוא בזבזני בחומר והמסיסים האורגנים שמתנדפים לאויר בכמויות גדולות מאוד מזיקים לסביבה ולריאות. ריסוס הוא תהליך המתאים לנגריה המסחרית וצריך להתבצע בחדר מיוחד לכך. כל המתכונים שאספק ברשימה הבא ניתנים לישום בעזרת מברשת סיבים, ספוג או סמרטוט כותנה או פקעת כותנה.
אילו ציפויים מתאימים לנגר החובב או לאמן העץ?
אני ממליץ על וורניש או לכה בבסיס שמן (בריכוז מלא או מדוללת); וורניש בבסיס מים; וכן תערובת של וורניש, שמן פשתן ומדלל. אני אנסה להסביר מה ואיך ברשימה הזו.
גמר מבוסס וורניש בבסיס שמן, וורנית - שמן למשל.
הלכה המתאימה ביותר, לדעתי, היא לכה בבסיס שמן. כולנו מכירים את הוורניט או את היאכט וורניש. אילו לכות על בסיס שמן (סויה, פשתן או טאנג) שעברו פילמור או הפיכה לשרף אלקידי ולהם התוסף גם שרף פוליאוריטני.
וורניש שמן מתייבשת באיטיות (6 עד 12 שעות) אבל הוא נותן לפני השטח הגנה מקסימלית מפני מים, מדללים, שחיקה ולכלוך. ניתן ליישם הלכה בעזרת: מריחה הברשה או התזה. לא אדון כאן בהתזה כי אינני בקי בתחום זה ומכיוון שאני מאמין שהתזה היא תהליך בזבזני בחומר והדורש מיומנות וציוד שאינם הכרחיים לנגר הלא מסחרי. גם הברשה עלולה להיות תהליך מרתיע כיוון שעלולים להווצר תלמים וערוצים על פני השטח. ב"מתכון" שאספק כאן אסביר איך למרוח אותה ללא קשיים בעזרת פקעת או סמרטוט כותנה.
יתרונות: הגנה טובה על פני השטח בפני שחיקה מכאנית; הגנה טובה מפני חדירת מים; הגנה טובה מפני סולבנטים וחומרים נדיפים אחרים כמו אלכוהול ואצטון.
וורניש שמן מתייבשת באיטיות (6 עד 12 שעות) אבל הוא נותן לפני השטח הגנה מקסימלית מפני מים, מדללים, שחיקה ולכלוך. ניתן ליישם הלכה בעזרת: מריחה הברשה או התזה. לא אדון כאן בהתזה כי אינני בקי בתחום זה ומכיוון שאני מאמין שהתזה היא תהליך בזבזני בחומר והדורש מיומנות וציוד שאינם הכרחיים לנגר הלא מסחרי. גם הברשה עלולה להיות תהליך מרתיע כיוון שעלולים להווצר תלמים וערוצים על פני השטח. ב"מתכון" שאספק כאן אסביר איך למרוח אותה ללא קשיים בעזרת פקעת או סמרטוט כותנה.
יתרונות: הגנה טובה על פני השטח בפני שחיקה מכאנית; הגנה טובה מפני חדירת מים; הגנה טובה מפני סולבנטים וחומרים נדיפים אחרים כמו אלכוהול ואצטון.
מריחת וורניש שמן בעזרת סמרטוט בד
כאשר מיישמים בעזרת בד צריך לדדל את הלכה ב40 או 50 אחוז טרפנטין. ישום בעזרת בד מאפשר לנו להגיע למראה פני שטח אחיד והומוגני כיוון שאנו בונים שכבות דקות מאוד שמתייבשות מהר ושאינן נוטות לקלוט אבק וזיהומי אוויר נוספים. יתרון נוסף של השימוש בבד הוא שאין צורך לדאוג למברשת לאחר הצביעה.
שלב א'
שלב א'
"יסוד ללכה" -- שיוף רטוב: הוא הכנה לשכבות העליונות ותפקידו לסתום את נקבוביות העץ.
שלב זה מאפשר לנו תשתית לקליטת השכבות העליונות של הלכה. שלב א' מתאים כיסוד עבור שתי שיטות המריחה שהזכרתי -- בעזרת מברשת או בד.
1. מסיימים להחליק את פני השטח על פי הצורך בנייר שיוף מס' 150 ואחר כך 180.
2. מנקים את פני השטח מנסורת ומגרגירי נייר השיוף.
3. מורחים על פני השטח לכה בעזרת סמרטוט או במברשת (שיכבה נדיבה).
4. בעזרת נייר מים מס' 400 או 500 מעסים או משייפים את פני השטח עם כיוון הסיבים.
5. מנגבים מהר וסופגים את שאריות עיסת אבק העץ והלכה.
הערות חשובות:
* צריך למרוח לכה על כל פני השטח של רכיב מהמוצר (רגל רהיט, משטח שולחן, קושרת) ורק אז להתחיל בשיוף הרטוב.
* במשטחים גדולים, או כדי להקל על השיוף הרטוב, ניתן לדלל את הלכה ב40 אחוז או 50 אחוז טרפנטין.
* אם העיסה הפכה דביקה בזמן העבודה הרטיבו אותה בעוד לכה מדוללת.
שלב ב'
שלב זה מאפשר לנו תשתית לקליטת השכבות העליונות של הלכה. שלב א' מתאים כיסוד עבור שתי שיטות המריחה שהזכרתי -- בעזרת מברשת או בד.
1. מסיימים להחליק את פני השטח על פי הצורך בנייר שיוף מס' 150 ואחר כך 180.
2. מנקים את פני השטח מנסורת ומגרגירי נייר השיוף.
3. מורחים על פני השטח לכה בעזרת סמרטוט או במברשת (שיכבה נדיבה).
4. בעזרת נייר מים מס' 400 או 500 מעסים או משייפים את פני השטח עם כיוון הסיבים.
5. מנגבים מהר וסופגים את שאריות עיסת אבק העץ והלכה.
הערות חשובות:
* צריך למרוח לכה על כל פני השטח של רכיב מהמוצר (רגל רהיט, משטח שולחן, קושרת) ורק אז להתחיל בשיוף הרטוב.
* במשטחים גדולים, או כדי להקל על השיוף הרטוב, ניתן לדלל את הלכה ב40 אחוז או 50 אחוז טרפנטין.
* אם העיסה הפכה דביקה בזמן העבודה הרטיבו אותה בעוד לכה מדוללת.
שלב ב'
שכבות עליונות: (לאחר שהיסוד התיבש - 24 שעות)
1. יש לשייף באופן קל את פני שיכבת היסוד בעזרת נייר 400, ספוג שיוף עדין מאוד, או בעזרת צמר פלדה 0000
2. מנקים את פני השטח משאריות השיוף ומורחים שיכבה של לכה בעזרת מברשת ספוג או סמרטוט כותנה. המריחה מתבצעת עם כיוון הסיבים כאשר כל רצועת מריחה חופפת לשכנתה ב1/4 או 1/3 תלם.
אם בחרתם ליישם את השכבות בעזרת סמרטוט אתם צריכים לעבוד עם לכה מדוללת ב40 או 50 אחוז טרפנטין. אם אתם בוחרים להבריש כמו שהדגמתי, סביר להניח שאין צורך בדילול הלכה.
3. בין שיכבה לשיכבה להמתין 24 שעות.
הערות: בהברשה עם מברשת יהיה צורך בשיוף בין שכבות בנייר 400 וכו'. ביישום אם בד סביר להניח שלא יהיה צורך לשייף; כי פני השטח יהיו אחידים וכמעט שלא ישקע עליהם אבק.
שלב ג'
1. יש לשייף באופן קל את פני שיכבת היסוד בעזרת נייר 400, ספוג שיוף עדין מאוד, או בעזרת צמר פלדה 0000
2. מנקים את פני השטח משאריות השיוף ומורחים שיכבה של לכה בעזרת מברשת ספוג או סמרטוט כותנה. המריחה מתבצעת עם כיוון הסיבים כאשר כל רצועת מריחה חופפת לשכנתה ב1/4 או 1/3 תלם.
אם בחרתם ליישם את השכבות בעזרת סמרטוט אתם צריכים לעבוד עם לכה מדוללת ב40 או 50 אחוז טרפנטין. אם אתם בוחרים להבריש כמו שהדגמתי, סביר להניח שאין צורך בדילול הלכה.
3. בין שיכבה לשיכבה להמתין 24 שעות.
הערות: בהברשה עם מברשת יהיה צורך בשיוף בין שכבות בנייר 400 וכו'. ביישום אם בד סביר להניח שלא יהיה צורך לשייף; כי פני השטח יהיו אחידים וכמעט שלא ישקע עליהם אבק.
שלב ג'
מירוק עליון: שלב זה אינו מחוייב המציאות, הוא נידרש רק כשרוצים להבטיח מראה חלק ואחיד של הלכה בשיכבתה העליונה. אם אתם בעלי מיומנות הברשה טובה או אם השתמשתם בלכה מט-משי, סביר שלא תזדקקו לפעולות מירוק אילו.
1. נותנים ללכה להתקשות במשך שלשה ימים או שבוע (תלוי כמה עבה הלכה ובאיזה אקלים היא התייבשה).
2. משתמשים בנייר 800, 1000 ואף גבוה ממנו וממרקים את פני השטח בעדינות. ניתן לסכך את פני השטח בעזרת טרפנטין -- כדי לעזור לפעולת השיוף הרטוב העליונה. שימוש בצמר פלדה 0000 איכותי יכולה להעשות ללא טרפנטין.
3. מנקים את המוצר משאריות הלכה ונייר השיוף בעזת סמרטוט.
חשוב מאוד לתרגל ולהתנסות על דוגמאות עץ לפני שמיישמים את את הנלמד כאן על המוצרים שאתם בונים.
ניתן לתקן טעויות מריחה ושיוף ע"י הוספת שיכבה נוספת מעל -- בתנאי שהשיכבה החדשה מונחת על מצע חלק המשולל ליקויי אבק, שער, חול וכו'.
לכה בבסיס מים
היא למעשה שרף אקרילי המדולל במים. היתרון שלה היא מהירות יבוש, קלות ניקיון המברשת ומראה ניטראלי: ז"א שמראה העץ לפני מריחת ויבוש הלכה יראה די דומה למה שיתקבל אחרי שהלכה יבשה. שני חסרונות ללכה זו: הראשון הוא היפוך היתרון, ז"א שדווקה מראה העץ ניטריאלי שהלכה מקנה לנו עלול להראות לרבים כמראה משעמם. כמו כן המראה החלבי של לכות על בסיס מים גם הוא בעיתי-מה, והרבה נגרים אינם אוהבים אותו. חסרון נוסף שהלכה הזו רגישה לאצטון וטרפנטין גם אחרי שיבשה. נסו לנגב את המוצר באצטון או בטינר לאחר שהלכה התייבשה ותגלו (כך אני סבור) שהיא ניתנת לריכוך, תכונה הופכת אותה ללא מתאימה לציפוי למשטחי עבודה.
קשה מאוד ללכות על בסיס מים להתחרות בעומק, בצלילות ובחמימות של הלכות על בסיס שמן. חברות רבות מנסות כבר שנים ל"חמם" את מראה הלכות האקריליות אך הם מצליחות לעשות זאת רק באופן חלקי. הוספת פיגמנטים של צבע צהוב או חום, או ערבוב של צבע אקרילי בגוון סייינה, צהוב קדמיום או אוקר יכולות לעזור, אבל עדיין לא פותחה הנוסחה ללכה אקרילית המשתווה בתכונותיה לזו המבוססת שמן. חברה אמריקנית חדשה הציגה לאחרונה לכה אקרילית המתקשה לקרום קשה ושקוף יותר, מאשר המוצרים המוכרים לנו עד עתה. המוצר שלהם זוכה להצלחה אצל חובבי הלכות האקריליות וגם זכה לאהדה בכתבה בFine Woodworking
http://www.catalina27.org/public_pages/c270_interi...
אני חוזר ומדגיש: לכל מוצר יש את יתרונותיו וחסרונותיו. לכה על בסיס מים מחמיאה לעצים בהירים כמו אדר (מייפל); כשאנו רוצים לשוות למוצר מראה הי-טקי וקר - למשל בשילבים של חלקי מתכת ועץ. אם אנו רוצים "לקרר" את מראה השטח של הרהיט אנו חיבים להשתמש בלקות על בסיס מים או לכות דו רכיביות ניטראליות.
אני מציע לכל מי שמבקש לדעת יותר, לעשות ניסוי פשוט. קחו לוח עץ, שייפו אותו ושרטטו עליו פס חלוקה בעפרון. מרחו לכה אקרילית על מחצית אחת של השטח ולכה על בסיס שמן על המחצית השנייה. רק כך תוכלו באמת לראות את ההבדלים בין שני ציפוי גמר אילו.
ישום הלכה נעשה בהברשה בעזרת מברשת ספוג או מברשת סיבים סינטטיים.
אפשרות גמר שלישית - תערובת שלשה רכיבים: וורניש שמן, שמן פשתן וטרפנטין.
אחת הדרכים המועדפת עלי לגימור משטחים ברהיטים, שהיא גם מוצלחת וגם פשוטה היא מריחה של תערובת שלשה רכיבים. זו אינה הדרך אידיאלית לגימור משטחי שולחנות אוכל או כתיבה כי הציפוי שנוצר אינו עמיד כמו ציפוי וורניש טהור אבל למוצרי עץ, למתנות, לחלקי רהיטים שאינם עומדים בשחיקה אגרסיבית אני ממש ממליץ על השיטה הבאה...
אני קונה וורניש רגיל (וורנית של טמבור למשל); קונה שמן פשתן אמיתי (מבושל) - אין להתבלבל: המדובר בשמן פשתן הנמכר בחנויות לצרכי ציור או בחניות לצרכי צביעה מקצועית (סהר צבעים ודבקים, בדרך יפו-ת"א למשל, ושם קוראים לשמן הזה שמן פשתן "חיפה") ולא מדובר בשמן "פשתן" שחור לאיטום חלונות. כמו כן אני דואג שיהיה בבית גם טרפנטין.
אני מערבב בבקבוק שליש וורניש, שליש שמן פשתן אמיתי מבושל (צבעו כצבע הדבש) ושליש טרפנטין. התערובת שאני רוקח היא דלילה מספיק למריחה בעזרת סמרטוט כותנה אותו אני צורר לפקעת קטנה. תהליך הישום ממש קל: מספיגים את הפקעת בתערובת ומורחים/מספיגים את העץ בתנועות אורכיות לאורך הסיבים. לאחר שאתם רואים שהעץ לא רווה משתיית הנוזלים, חכו 10 דקות ועברו על פני השטח בעזרת סמרטוט חדש ויבש וסיפגו את שאריות התערובת שלא חלחלו פנימה. תנו ללכה להתייבש. אחרי יום אני חוזר על התהליך בשנית. שלש שכבות בדרך כלל יספיקו. הציפוי הזה מכיל את הוורניש הנותן הגנה סבירה לשחיקה וחדירת מים, הוא מכיל שמן פשתן לקלות ישום ומריחה והוא מכיל טרפנטין לדילול התערובת כדי שיהיה כל למרוח את המרקחת וכדי להגביר את אידוי המסיסים האורגניים בוורניש.מראה פני השטח אחרי ישום המרקחת ממש מדהים. הלכה הזו מחממת את מראה העץ, משאירה אותו במראה מט-משי. וכיוון שאינה בונה על פני השטח שכבת ציפוי עבה ובעלת מראה פלסטי, אתם מקבלים את מלוא הדרו ויופיו של העץ וכל מי שמסתכל על המוצר שלכם מתפעל. חשוב כמובן להקפיד על שיוף איכותי מקדים. כמו שהזכרתי קודם: שיוף בנייר 180 או אף 220 הוא מינימום מקדים לפני ישום שכבת הלכה הראשונה - ואין זה משנה באיזה חומר גמר תחליטו להשתמש.
הערה נוספת: מומלץ ללבוש כפפות ניטריל כחולות להגנה על הידיים.
בהצלחה.
1. נותנים ללכה להתקשות במשך שלשה ימים או שבוע (תלוי כמה עבה הלכה ובאיזה אקלים היא התייבשה).
2. משתמשים בנייר 800, 1000 ואף גבוה ממנו וממרקים את פני השטח בעדינות. ניתן לסכך את פני השטח בעזרת טרפנטין -- כדי לעזור לפעולת השיוף הרטוב העליונה. שימוש בצמר פלדה 0000 איכותי יכולה להעשות ללא טרפנטין.
3. מנקים את המוצר משאריות הלכה ונייר השיוף בעזת סמרטוט.
חשוב מאוד לתרגל ולהתנסות על דוגמאות עץ לפני שמיישמים את את הנלמד כאן על המוצרים שאתם בונים.
ניתן לתקן טעויות מריחה ושיוף ע"י הוספת שיכבה נוספת מעל -- בתנאי שהשיכבה החדשה מונחת על מצע חלק המשולל ליקויי אבק, שער, חול וכו'.
לכה בבסיס מים
היא למעשה שרף אקרילי המדולל במים. היתרון שלה היא מהירות יבוש, קלות ניקיון המברשת ומראה ניטראלי: ז"א שמראה העץ לפני מריחת ויבוש הלכה יראה די דומה למה שיתקבל אחרי שהלכה יבשה. שני חסרונות ללכה זו: הראשון הוא היפוך היתרון, ז"א שדווקה מראה העץ ניטריאלי שהלכה מקנה לנו עלול להראות לרבים כמראה משעמם. כמו כן המראה החלבי של לכות על בסיס מים גם הוא בעיתי-מה, והרבה נגרים אינם אוהבים אותו. חסרון נוסף שהלכה הזו רגישה לאצטון וטרפנטין גם אחרי שיבשה. נסו לנגב את המוצר באצטון או בטינר לאחר שהלכה התייבשה ותגלו (כך אני סבור) שהיא ניתנת לריכוך, תכונה הופכת אותה ללא מתאימה לציפוי למשטחי עבודה.
קשה מאוד ללכות על בסיס מים להתחרות בעומק, בצלילות ובחמימות של הלכות על בסיס שמן. חברות רבות מנסות כבר שנים ל"חמם" את מראה הלכות האקריליות אך הם מצליחות לעשות זאת רק באופן חלקי. הוספת פיגמנטים של צבע צהוב או חום, או ערבוב של צבע אקרילי בגוון סייינה, צהוב קדמיום או אוקר יכולות לעזור, אבל עדיין לא פותחה הנוסחה ללכה אקרילית המשתווה בתכונותיה לזו המבוססת שמן. חברה אמריקנית חדשה הציגה לאחרונה לכה אקרילית המתקשה לקרום קשה ושקוף יותר, מאשר המוצרים המוכרים לנו עד עתה. המוצר שלהם זוכה להצלחה אצל חובבי הלכות האקריליות וגם זכה לאהדה בכתבה בFine Woodworking
http://www.catalina27.org/public_pages/c270_interi...
אני חוזר ומדגיש: לכל מוצר יש את יתרונותיו וחסרונותיו. לכה על בסיס מים מחמיאה לעצים בהירים כמו אדר (מייפל); כשאנו רוצים לשוות למוצר מראה הי-טקי וקר - למשל בשילבים של חלקי מתכת ועץ. אם אנו רוצים "לקרר" את מראה השטח של הרהיט אנו חיבים להשתמש בלקות על בסיס מים או לכות דו רכיביות ניטראליות.
אני מציע לכל מי שמבקש לדעת יותר, לעשות ניסוי פשוט. קחו לוח עץ, שייפו אותו ושרטטו עליו פס חלוקה בעפרון. מרחו לכה אקרילית על מחצית אחת של השטח ולכה על בסיס שמן על המחצית השנייה. רק כך תוכלו באמת לראות את ההבדלים בין שני ציפוי גמר אילו.
ישום הלכה נעשה בהברשה בעזרת מברשת ספוג או מברשת סיבים סינטטיים.
אפשרות גמר שלישית - תערובת שלשה רכיבים: וורניש שמן, שמן פשתן וטרפנטין.
אחת הדרכים המועדפת עלי לגימור משטחים ברהיטים, שהיא גם מוצלחת וגם פשוטה היא מריחה של תערובת שלשה רכיבים. זו אינה הדרך אידיאלית לגימור משטחי שולחנות אוכל או כתיבה כי הציפוי שנוצר אינו עמיד כמו ציפוי וורניש טהור אבל למוצרי עץ, למתנות, לחלקי רהיטים שאינם עומדים בשחיקה אגרסיבית אני ממש ממליץ על השיטה הבאה...
אני קונה וורניש רגיל (וורנית של טמבור למשל); קונה שמן פשתן אמיתי (מבושל) - אין להתבלבל: המדובר בשמן פשתן הנמכר בחנויות לצרכי ציור או בחניות לצרכי צביעה מקצועית (סהר צבעים ודבקים, בדרך יפו-ת"א למשל, ושם קוראים לשמן הזה שמן פשתן "חיפה") ולא מדובר בשמן "פשתן" שחור לאיטום חלונות. כמו כן אני דואג שיהיה בבית גם טרפנטין.
אני מערבב בבקבוק שליש וורניש, שליש שמן פשתן אמיתי מבושל (צבעו כצבע הדבש) ושליש טרפנטין. התערובת שאני רוקח היא דלילה מספיק למריחה בעזרת סמרטוט כותנה אותו אני צורר לפקעת קטנה. תהליך הישום ממש קל: מספיגים את הפקעת בתערובת ומורחים/מספיגים את העץ בתנועות אורכיות לאורך הסיבים. לאחר שאתם רואים שהעץ לא רווה משתיית הנוזלים, חכו 10 דקות ועברו על פני השטח בעזרת סמרטוט חדש ויבש וסיפגו את שאריות התערובת שלא חלחלו פנימה. תנו ללכה להתייבש. אחרי יום אני חוזר על התהליך בשנית. שלש שכבות בדרך כלל יספיקו. הציפוי הזה מכיל את הוורניש הנותן הגנה סבירה לשחיקה וחדירת מים, הוא מכיל שמן פשתן לקלות ישום ומריחה והוא מכיל טרפנטין לדילול התערובת כדי שיהיה כל למרוח את המרקחת וכדי להגביר את אידוי המסיסים האורגניים בוורניש.מראה פני השטח אחרי ישום המרקחת ממש מדהים. הלכה הזו מחממת את מראה העץ, משאירה אותו במראה מט-משי. וכיוון שאינה בונה על פני השטח שכבת ציפוי עבה ובעלת מראה פלסטי, אתם מקבלים את מלוא הדרו ויופיו של העץ וכל מי שמסתכל על המוצר שלכם מתפעל. חשוב כמובן להקפיד על שיוף איכותי מקדים. כמו שהזכרתי קודם: שיוף בנייר 180 או אף 220 הוא מינימום מקדים לפני ישום שכבת הלכה הראשונה - ואין זה משנה באיזה חומר גמר תחליטו להשתמש.
הערה נוספת: מומלץ ללבוש כפפות ניטריל כחולות להגנה על הידיים.
בהצלחה.
