כיצד להתפרנס מנגרות אמן

פרנסה לנגרי אומן, רשימה שנייה

לפני כמה וכמה חודשים כתבתי על קשיי הפרנסה שבה נתקלים רבים מאיתנו שבחרו לעסוק בנגרות אומן. סיפרתי שאותם הקשיים המלווים את בוגרי הקורסים והמגמות בארה"ב פוקדים, אף ביתר שאת, את בוגרי הקורסים בארץ, או את אלו המבקשים לחזור ולהשתקע בישראל לאחר שלמדו בחו"ל. 

אני נשאל תדיר לעצות, לטיפים ולהכוונה של אידאליסטים למקצוע שכל מבוקשם הוא: ראשית להתמחות אצל נגר ותיק, ולאחר מכן לפתוח עסק שבבוא היום יוכל לעמוד על רגליו כלכלית ושיקנה לבעליו פרנסה בכבוד.

לאחר חשיבה מאתגרת אנסה לפרוש כאן כמה רעיונות שאולי יוכלו לעזור לחברים ולחברות בבניית עתידם הכלכלי. כל אחד מהרעיונות יכול לספק בפני עצמו, אך שילוב של כמה מהם יחדיו יכול להבטיח מקדם הצלחה גדול אף יותר.

1. מי אתם?

ללא אתר, בלוג, משהו... לא תצליחו להתברג לשוק היוצרים ובעלי המלאכה. דאגו לתעד את הפרויקטים שלכם ולהציג אותם בבלוג שלכם, באתר שלכם או בגוגל+, ובפייסבוק כמובן.

גם אם בהתחלה זה לא יביא לקוחות, לפחות המשפחה והחברים יוכלו ליהנות ממה שאתם עושים. הם יוכלו להעריך את החשיבה, את הזמן, את רמת הביצוע, את המאמץ ואת הזיעה שאתם נדרשים להם במסע להולדת מוצר איכותי. כשאתם מראים לקרובים לכם כמה אתם רציניים ומשקיענים אתם מחזקים את עצמכם. אתם זוכים לפרגון ולעזרה מורלית, ואף פיזית, מהסביבה התומכת..... הכל כך חשובה. 

2. שמרו את מקצוע העבר שלכם, לפחות עד שתגיעו לרמת ביטחון כלכלי איתן בעבודת הנגרות.

רוב המבקשים לעסוק בתחומינו הגיעו מעיסוקים או מרקע אחר וזו להם קריירה שנייה. חלקנו מגיעים מהיי-טק, אחרים מעיצוב תעשייתי, מאדריכלות או מרקע הומני. עצתי היא: אם זה אפשרי, שמרו על אחיזתכם בתחום שממנו הגעתם. טפחו את קשרי העבר שלכם והמשיכו לעבוד בחצי משרה, כפרילאנסים או אף במשרה מלאה, בעוד אתם מקדישים את סופי השבוע ואת ימי החופשה לאומנות העץ. שאפו להגדיל בעקביות את היקף עבודת הנגרות בעוד אתם מצמצמים את משרתכם. עשו זאת רק כשתרגישו בטוחים מספיק לקחת סיכונים. 

3. חוזקנו במספרים, או: ביחד נקום – לבד ניפול

בואו ננסה לתאר מצב טיפוסי. שרה סיימה מסלול בלימודי נגרות אומן וכל משאלתה היא להקים עסק משלה ולמכור את עבודותיה. לפתוח סדנה זה עסק יקר. בראש ובראשונה היא תזדקק להוצאות על רכישת ציוד, לאחר מכן יכבידו עליה חודש בחודשו הוצאות השכירות, החשמל, המים, פרסום וקידום מכירות. מדי פעם היא תזדקק לרכב לצורך שינוע עץ וריהוט, היא תידרש לבטח את הציוד, וכמובן לדאוג לשאר הצרות של קיום עסק. ייתכן ששרה תזדקק לעבוד בחצי משרה כדי להתפרנס בשנים הראשונות של הקמת הנגרייה שלה. המשמעות הכלכלית של עבודה בחצי משרה היא שהעסק  מושבת בחצי מהזמן הפוטנציאלי שבו היה יכול להיות פעיל, וזהו הפסד כלכלי ניכר. 

אחת הדרכים הטובות לצאת מהמיצר הכלכלי הזה היא להתאגד יחד. אם כמה נגרי אומן יתאחדו לצורך שכירת מקום, הם ישפרו לאין ערוך את סיכויי הצלחתם הכלכלית. הקבוצה צריכה להיות מצומצמת, בין שניים לחמישה חברים, לא יותר. הם צריכים להיות אנשים בעלי מזג שיתופי ומתחשב, אחרת יתגלעו ביניהם מתחים שיחריבו את השותפות. השותפות אינה שותפות בעסק, אלה התאגדות קואופרטיבית לצורך שכירת שטח גדול מספיק שיכיל חדר מכונות וחללי סטודיו פרטיים. אני מכיר התאגדויות כאלו בחו"ל, ובדרך כלל הן מצליחות להתקיים שנים רבות. החברים מחליטים מה רמת השיתוף שנוחה להם. עד כמה הם מבקשים לשמור על צביונם הפרטי ומה רמת הביחד שנעימה להם.

הבסיס הוא כאמור חלוקה בשכירות ובהוצאות, אבל גם כאן יכולים החברים לפתח מנגנון פרוגרסיבי דיפרנציאלי שיתחשב ברמת הפעילות של כל אחד ואחד מהם ו/או ברמת היכולת הכלכלית האישית לשלם. אם ידוע שפלוני נמצא בסדנה הרבה יותר זמן מאלמוני, ייתכן שפלוני צריך לשאת בחלק גדול יותר מההוצאות הכלליות. 

החברים יכולים להחליט על חלוקת אחריות אחזקה וניקיון, או להחליט שכל שבוע כולם מנקים וכולם יושבים ביחד לישיבת ועד שבה תעלה להחלטה איזו מסורית לקנות למסור הסרט החדש. באחת האנקדוטות ששמעתי מבוגרי הקואופרטיב שבו התמחיתי, PowderHouse Woodwrokers שבבוסטון, מתואר מקרה אירוני שהביא לנקודת השבר של הקואופרטיב. אחד מזרזי הפירוק היה שבשלב מסוים לא היו 16 החברים מסוגלים להגיע להסכמה על סוג המסורית שיש לקנות. כן, כאשר הקבוצה גדולה מדי, וכאשר נותנים כל הזמן לכולם להביע דעה ולהחליט, העסק נתקע. לכן אני אומר, שמרו על קבוצה קטנה ובזרו סמכויות. 

המבנה הטיפוסי של סדנה קואופרטיבית יכול להיות כזה: חדר מכונות משותף רועש ומאובק, ולידו חללי סדנאות שקטות ואישיות. החברים יכולים להחליט על חציצות מלאות, כולל דלתות, או מחיצות חלקיות. מניסיוני מחיצות פתוחות למחצה עדיפות. 

חלל תצוגת עבודות (מיני גלריה) שישמש את כולם ויהיה חלון ראווה ללקוחות ולמבקרים יכול להיות רעיון מצוין. מטבחון וחדר שירותים צריכם כמובן להיכלל בסיפור.

הקמת קואופרטיב או קואופרטיב למחצה יכולה לחסוך לכל אחד מהחברים ממון רב, כסף שיופנה לפיתוח המותג הפרטי שלהם. אבל הם גם ירוויחו המון בדרכים אחרות. הרבה פעמים אנו צריכים עזרה בהרמת חלקי עץ, רהיטים וכו'. כולנו יודעים שכשאתה עובד לבד אתה יכול להגיע למצב שבו אין לך מושיע. אך כאשר אתה יכול לקרוא לשכנך לסטודיו ולבקש את עזרתו או עזרתה, בהדבקה תחת לחץ הזמן או בהרמת רהיט, פתאום העזרה ההדדית נראית כל כך ברורה. סטודיו משותף הוא גם סטודיו בטוח יותר המגדיל את הסיכוי שבחלק גדול יותר של היום או הלילה יהיה בו מישהו. זה מגן במידת מה מפני גנבות, ויכול להיות לעזר (קריטי) בתאונות עבודה. עוד יתרון כביר הוא היכולת של החברים להתייעץ, לשאול, להיות שותפים להפרייה הדדית. 

היגיון כלכלי ברור ונוסף הוא שבמקום שכל אחד יקנה סט מכונות כבדות ויקרות שיהיו מושבתות לפרקי זמן ארוכים, הקבוצה תשקיע במכונות טובות יותר שיזכו לשימוש מעשי יעיל יותר ויחזירו את ההשקעה הכספית בהם.

ראו, אנו נגרי האומן קבוצה אינדיבידואליסטית מטבענו. לרוב כל מה שאנו מבקשים הוא לעבוד בסדנה משלנו, שקטה ונקייה, מסודרת וללא דאגות של העסקת עובדים אחרים או מנהלים מעל ראשינו. רעיון הקואופרטיב שפרשתי לעיל לא יתאים לחלק מאיתנו, אבל הוא יכול לשמש תשתית הזנק לעסק שלנו, לאפשר הקלה ויתרון כלכלי ניכר בשנים הראשונות להנחלת שמנו.  

4. הציגו את עצמכם ואת צילומי עבודותיכם באופן אקטיבי לאדריכלים, למשמרי בתים

ולמשחזרי בתים

אדריכלים, משמרי בתים ומעצבי פנים נדרשים יותר ויותר להזמנת עבודות מלאכה איכותיות. ישראל חווה רנסנס בתחום שימור מבנים, והצורך בשחזור ובנייה מחדש של פרטי בניין (חוץ ופנים) הולך וגובר. קחו למשל את מיזמי השחזור במושבה הגרמנית בתל-אביב (שרונה), מיזמי חידוש בתים בירושלים, ביפו, בחיפה, ובמושבות הטמפלרים והחלוצים בגליל. בכל המקומות הללו יש דרישה מסוימת לנגרות בניין איכותית. נגרי אומן יכולים להשתלב בפרויקטים הללו היטב ולהציע את שירותיהם בביצוע פרטים מיוחדים שנגרים ישראלים ממוצעים לא יצליחו לבצע. פרטי מעקות, חלונות, כרכובים, לזבזים. שחזור פתחי דלתות מגולפים ועוד ועוד. 

בנייה חדשה: תושבי חוץ הגרים או נופשים בארץ יודעים הרבה יותר מהישראלי הממוצע איכות מהי. גם כאן כדאי שתציעו את עצמכם כאנשים היודעים את המלאכה. הציעו את שירותיכם לנגרייה קיימת המנסה להתחרות במכרז ומצבו את עצמכם ככאלו שיכולים לדאוג לביצוע המושלם במקום שאחרים לא יצליחו. אין זה פשוט וזה מצריך מידה מסוימת של מרפקנות ועזות מצח, אבל אם אתם בטוחים בעצמכם וביכולתכם אין סיבה שתסתירו זאת ממעסיקים פוטנציאלים.

5. שקלו לייצר קו מוצרי צריכה שיימכרו בחנויות כלי בית או עיצוב

החנות הגדולה ביותר למלאכה ישראלית שוכנת במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. מוצרי Craft ישראליים נמכרים גם בחנויות אוכל-בוטיק, בבתי מאפה וקפה שיקיים, ובחנויות מעצבים הנפתחות בארץ בשנים האחרונות. בקרו במקומות שהזכרתי וחשבו איזה מוצר הייתם רוצים לייצר, שיתאים לסגנון שמוצג שם, או שיחדש את התצוגה וייתן לה ברק חדש. תכננו ובנו אבטיפוס והציגו אותו לאדם שאחראי על קניית המלאי באותו מקום. כמה רעיונות למוצרים: כלי בית מעץ, צעצועי עץ, יודאיקה. אחת מתלמידותי ביו יורק, ווקטוריה שמה, פיתחה מוצר להעמדת צג אלקטרוני או מחשב נייד. דפדפו באתר שלה והגיעו למוצר שניקרה Stems

ווקי מייצרת את זרועות העץ בעצמה בשיטה פשוטה ומוכרת אותן לחנויות עיצוב. פרויקט שכזה יכול להיות אחד האפיקים שיעזרו לכם למצב את עצמכם, לבנות מוניטין של יוצרים מוצלחים וגם להתנסות במכירות ושיווק. מוצר אינו רק המוצר עצמו. מוצר טוב דורש גם שם קליט, אריזה מושכת את העין (למוצר של ווקי אין אריזה. במקומה יש חבק קרטון פשוט ואלגנטי ועליו שם המוצר ופרטי היוצרת). ברגע שמוצר אחד נעשה מוכר ונרכש, גם אם בכמויות קטנות, יהיה הדבר הוכחה ליכולותיכם, זרז ודרבון למוצרים ולרהיטים גדולים יותר. 

6. חנות שיתופית ליוצרים בעץ, או חנות משותפת למוצרי עץ ומלאכה אחרים

כל מי שפסע לאחרונה במורד רח' שבזי בנווה צדק ודאי הבחין בשתי חנויות שמציגות למכירה יצירות קרמיקה של אמנים ישראלים. החנות, כך הבנתי, שייכות לקבוצה גדולה של קרמיקאים שהתאגדו ושכרו מקום, פיתחו ושכללו הליך שבו נבחרות העבודות שיוצגו במקום, וגם קובעים את "סידור העבודה" של היוצרים. כל יוצר ויוצר מתחייב למשמרת עבודה בחנות, וכך מתחלקת עבודת המכירה בין כל החברים. חנות כזו למוצרי עץ קטנים ובינוניים יכולה להיות חלון ראווה לעבודותיכם. חשוב מאוד לא להעמיס את החנות יתר על המידה. תמהיל אפקטיבי יכול להיות מדפים המציגים חפצי עץ, כלי בית, קופסאות, צעצועים וכו', ובמרכז החלל תצוגה מתחלפת של שלוש עד חמש עבודות ריהוט. גודש יכול רק להבריח קונים. בחנות הקרמיקאים חברים מספר רב של קדרים ואמני חומר. ייתכן שבשלב זה אין מסה קריטית של נגרים אומן שתצדיק כלכלית חנות נפרדת, אך אני סבור שיש מקום לגשש עם קרמיקאים, אומני זכוכית או תכשיטים, ולבדוק אם יש היענות להכנסת עבודות עץ לתאגיד קיים או אף ליצור התאגדות חדשה של אמנים מכמה תחומים במתכונת שהזכרתי למעלה. 

7. אתר המשדך בין יוצרים ללקוחות פוטנציאלים

לפני כמה ימים פנו אלי מאתר בשםcustommade.com בהצעה להצטרף אליהם ולפרוש בפני המבקרים באתר את הפרוטפוליו שלי. בבסיס הרעיון העסקי עומדת ההבנה שיותר ויותר אנשים נעזרים ברשת לצורך מציאת בעלי מקצוע. הבעיה היא שלמזמיני העבודה הפוטנציאלים אין שום אפשרות לדעת מה טיב היוצר ואמינותו. האתר שפנה אלי מתכוון לשנות זאת. יוצריו מבקשים לכלול בו רק יוצרים שיכולתם להפיק עבודות איכותיות מוכחת ומתועדת היטב. האתר מאפשר ליוצר להציע ללקוחות הצעות מחיר ולהשתמש בתשתית האתר לצורך הצגת העסק שלהם. החברות עולה דולר לשנה. אם קיבלת עבודה דרך האתר אתה מתבקש לשלם עשרה אחוזים עמלה ליוצריו. 

הנה כמה מהיתרונות לחברות באתר שכזה, כפי שכתבה לי אוצרת העבודות של האתר:

1. You'll have an unlimited portfolio that you can actually populate with images pulled right from your website (we have a great feature that does this as well as people on staff who can help out too). 

2. Customers can contact you directly from things on your portfolio for customization.

3. Our Project Board has hundreds of available jobs and you can make an offer on any that you would like. You can also suggest an alternative option for certain jobs. For example, this guy posted "sculpture made out of wood or metal," but one of our ceramicists suggested otherwise and he loved it!

4. We will personally match you to jobs we think you would be great for by sending the job directly to you.

5. You can accept payment however you feel comfortable- Credit Card, PayPal, check, money order etc.

6. We ask for $1 a year plus 10% per job that comes through us, which you can account for in your proposal to the customer so that you can obviously make a profit.

עד כמה שאני יודע, אין אתר כזה הנגיש ליוצרים ישראלים. גם אינני יכול להעיד על ניסיון כלשהו עם פלטפורמה כזו. לאחר שאצטרף לאתר אוכל להיות חכם יותר ולדווח לכם מניסיוני. אבל עצם הרעיון ליצור גלריה אינטרנטית שגם מהווה מנגנון התקשרות בין יוצרים ומזמיני עבודות (בניגוד לחנות אינטרנטית המוכורת מוצרים מוגמרים, Etsy.com למשל) הוא אפיק מבורך לנייד את שמכם מעבר למעגל הפה לאוזן הוותיק והטוב. אתרים במתכונת זו יכולים לקשר אתכם עם קהל לקוחות פוטנציאלי שיספק לכם עבודה.

פרשתי כאן כמה רעיונות, ואני מקווה שאחד או כמה מהם יוכלו לשמש לכם לעזר בהפיכת החלום  הנגרי שלכם למציאות.

כתבו לי אם יש לכם רעיונות נוספים ואשמח לפרסם אותם בבלוג. זכרו שככל שיותר ויותר מאיתנו ישתפו את האחרים (צעירים כמבוגרים) בניסיונם ורעיונותיהם, כך יגדלו סיכויינו להצליח במקצוע. כך תגדל ההכרה בנו וברמתינו המקצועית וגם ביכולתינו, וכך מן הסתם תגענה יותר עבודות. צמצום, הסתרה, חשדנות – תכונות שכה נפוצות בין בעלי מקצוע בישראל – רק פוגעים בנו. איחוד כוחות והשיתוף באמצעים, בעזרה וולונטרית ובעצות יסייעו להצלחתנו ויגדילו את חלקנו כיוצרים מצליחים המתקיימים ממלאכתם.