קוראי הנאמנים שלום וברכה. אני חייב להודות שני די מתבייש על כך שאני מזניח אתכם לאחרונה. זה באמת לא בכוונה, אבל אני פשוט עסוק מאוד. אז נכון שעכשיו אני בחופשה מבית הספר אבל האמת שאני בעיצומה של כתיבת הספר אותו התחייבתי לכתוב. אני כותב, מצלם ומאייר ספר על עבודה עם עץ ממוחזר או כמו שקוראים זאת באנגלית Reclaimed Wood וזה לוקח המון זמן ואנרגיות. בנוסף אני מחויב לתרום תור שבועי למגזין במהדורתו האינטרנטית כך שהרבה אנרגיות כתיבה אני מדמם בלע״ז והעברית לצערי מתביישת לה בפינה. ובכל זאת הנה כמה דברים שקרו.
לאחרונה כתבתי מספר טורים על חלודה והטיפול בה.
התנסתי אם חומץ מטבח רגיל, חומץ בריכוז 20% וחומצה ציטרית או חומצת לימון שכשמדללים אותה במים, אני מדלל יחידה אחת (נפח) של אבקת חומצה בעשר יחידות (נפח) מים) מקבלים חומצה המפרקת חלודה. למה זה טוב? לפירזול חלוד, כלי עבודה וכיוצא באילו- מני מתכות ברזליות שהשיתוך פגע בהם ושניתן להשקיע אותם במקווה החומצה לצורך טיהורם.
לאחר מספר שעות או יום יומיים בתלות ברמת החלודה ובחומצה שאתם משתמשים, דולים את החלק מהחומצה ומקרצפים אותו בעזרת צמר פלדה או סקוטש ברייט. אז שותפים במים וטובלים אותו בתמיסת ניטרול כדי לגרש כל חומציות שאולי נשארה על השטח. תמיסת הניטרול יכולה להיות מים מעורבים בכפית סודה לשתיה. אחר כך שותפים במים שוב ומיבשים מהר. יבוש יכול להעשות בעזרת מגבת או מיבש שיער.
אחרי הסרת החלודה ניתן למרוח על החלק או הכלי שכבת שמן הגנה, שעווה, לכה או צבע.
במקרים רבים ניתן וצריך גם לשייף את החלק. אני מסביר בתורים שכתבתי באנגלית (וגם ניתן לראות בווידאו שאני מצרף לרשימה זו) שכדאי לתמוך את נייר השיוף במשטח ישר וקשה כדי למנוע מהנייר לעגל פינות היכל שלא רוצים. במקרים בהם אין צורך לשמור על פינות חדות או שהמשטחים החלודים מעוגלים, גליליים וכו׳ אין צורך במשטח גיבוי.
לקריאת הרשומות באנגלית על חלודה ומניעתה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה