הדבר הראשון שהחלטתי לעשות היה לפרק את המסגרת הישנה שהקיפה את המכסה, לנסר את המכסה הקעור לשניים ולהקציע את כל אחד משני החצאים עד לישורו. אם היתי מנסה להקציע את המכסה בשלמותו, היתי נאלץ להחסיר הרבה מאוד חומר משני צדיו ומחלקו הקמור עד אשר היתי מגיע למישוריות סבירה. תוצאת פעילות כזו היתה הדקקה (מלשון דק) של המכסה מרוחב ממוצע של 20 מ"מ לרוחב של 12 מ"מ. לעומת זאת ניסור המכסה באמצעו, הקצעת כל חלק בנפרד וחיבורם מחדש מאפשרת חסכון בחומר ומינימום של פחת עובי. המכסה שנוסר, הוקצע "וחובר לו יחדיו", עבה יותר מאשר מכסה שהיה מוקצע לכל שטחו.
בנוסף לניסור המכסה באמצעו נאלצתי לנסר ולהחסיר רצועה של כמה סנטימטרים משני צדיו. ברצועה הזו היו ליקויים שונים: סדקים ועץ חסר - כתוצאה משנים של שימוש ומהמצאות תחילה, ועקירה אגרסיבית אחר כך של ברגים ומסמרים שונים שקיבעו צירים שנקרו. במקום הרצעות שהפרדתי הדבקתי רצועות חדשות מעץ צפצפה. לאחר הדבקת הרצעות החדשות והצמדת שני חלקי מהכסה מחדש, הקצעתי ושיייפתי את כולו להתאמה של החלקים והתוספות אילו לאילו.
בפרק הבא אספר על תוספת מסגרות, אחת בתחתית הארגז והשניה בחלקו העליון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה