עמית, הקורא את הבלוג שלי, שלח לי תמונה ושאלה: כיצד לשפץ שידה קשישה שהיתה ועודנה חלק מהמשפחה ושנכון לה עוד עתיד מזהיר. הסיפור מחמם את הלב במיוחד לאור העובדה שהוא דן בחיבה לרהיט ישן העומד בפני חידוש על מנת שיוכל לשרת בנאמנות גם את הדורות הבאים.
הנה השאלה של עמית, תמונות הרהיט והתשובה שלי:
יואב שלום!
אני אוהב מאוד את אתר חרשות העץ שלך ומעוניין להתייעץ לגבי חידוש שידת החתלה (אני מצרף את צילום שלה) משום שאנחנו מחכים לילדה בקרוב...
כפי שאתה יכול לראות, זו שידה פשוטה וישנה אבל ראיתי בה מספר יתרונות על מה שהשוק מציע היום...
ראשית, והחשוב מכל, זו שידה שאיכשהו השתמרה במשפחה.. כלומר, זו השידה שאמא שלי קנתה בשנת 1957 והיא שימשה אותה לי ולשני אחי...
שנית, השידה נראית לי שימושית, עשויה מעץ מלא (לפחות נראה לי הרבה יותר עץ מאשר רוב מוצרי ה - MDF שאני רואה בשוק...)
מה שחשבתי לעשות, ואשמח לשמוע תיקונים/ תוספות ורעיונות שונים:
1. לפרק את כל המגירות/ דלתות וכו'.
2. לישיר בשפכטל עץ את החורים והפגמים השונים
3. לבצע שיוף קל בנייר עדין (איזה אתה ממליץ?) - כאן, אני יכול להשתמש במלטשת פשוטה על בסיס משטח רועד (בתדר גבוה יחסית..)
4. לצבוע בצבע עץ של נירלט KIDS:
לפחות על פי התיאור שלו הוא נראה לי המתאים ביותר:
..."צבע אטום על בסיס מים המיועד לצביעת רהיטים וחפצים מעץ. מתאים במיוחד ליישום בחדרי ילדים ותינוקות. אינו מכיל חומרים רעילים. מתייבש במהירות, קל לרחיצה וניקוי, מאפשר להחזיר במהרה את הרהיט הצבוע לפעילות רגילה. בעל כיסוי גבוה וגימור חלק במיוחד. "...
חשבתי להשתמש בגוון שמנת שאשתי בקשה...
בכל זאת, רציתי לשמוע את דעתך לפני שאני מתחיל לחדש משום שהתרשמתי שאתה ממליץ על צבע שמן - שהוא יוצא יותר יפה... בכל זאת, הצבע "האקולוגי" של נירלט נראה מתאים, לא?
בברכה,
- עמית
הי עמית,
תודה שכתבת לי . אני אוהב לפרסם שאלות ופרוייקטים של קוראי הבלוג ושמח לענות על שאלות מעניינות.
אם הייתי בעליה של השידה היתי תחילה מחפש אפיקים לחדש אותה במתקונתה המקורית, ז"א לחדש את הגמר השקוף, לשייף ולתקן את חלקי העץ ולמרוח גמר שקוף מסוג פוליאוריטן. כיוון שעל השידה יש כתמים שונים יתכן ויהיה קשה להסירם ולכן ציפוי שקוף ללא גוון לא יוכל להסתיר אותם לחלוטין. במיקרה כזה היתי מנסה למרוח עליה גמר שקוף מגוון-כהה -- למשל בגוון וונגה או מהגוני כהה. כך תוכל לעמעם ולמזג את הכתמים במראה המחודש ששומר על התכונות "העיציות" של הרהיט. אך אם אתם פשוט רוצים לצבוע את השידה בצבע אטום היתי משתמש בצבע בבסיס שמן.
חברות מסויימות בחרו למתג צבעים מסויימים כצבעים "ידידותיים לחדרי ילדים" או "בטוחים לרהיטי ילדים" אך אם אתה שואל לדעתי -- בטענות הללו לא תמצא תועלת רבה או ערך מוסף רציני. בהכרזות ציפויי גמר מסויימים "כידידותיים לרהיטי ילדים" יש המון שיווק ומעט עובדות מדעיות. כל ציפוי רהיטים שנימכר לצרכן הפרטי חייב להיות בטוח ולעמוד בתקינה. בעבר היו מוספים עופרת כמרכיב בצבעים אטומים אבל היום הוספת עופרת אסורה בהחלט. הגורם היחיד שעליו אני יכול לחשוב ושמקנה יתרון "בריאותי" בצבעי אקרילי (הצבעים שציינת כמתאימים לרהיטי ילדים) הוא העדר טרפנטין מינרלי. צבעי אקרילי מכילים מים ומוצקים שונים באמולסיה. המים מתנדפים והמוצקים מתמצקים לציפוי. לעומתם צבעי שמן מכילים טרפנטין מינרלי המופק מנפט. כשהטרפנטין מתנדף הצבע מתחיל להתקשות. טרפנטין הוא ממיס אורגני דליק. נשימת אדי טרפניטין אינה בריאה ולכן מומלץ לישם את הציפוי הזה בסביבה מאוווררת היטב. אך ברגע שהצבע התקשה הוא מפסיק לשחרר אדי טרפנטין והופך למעשה לציפוי פלסטי. בשורה התחתונה הן הציפוי האקרילי והן זה בבסיס שמן מתקשים לקרום פלסטי שאינו מזיק לילדים. כל עוד תדאג ליישם את ציפוי השמן בסביבה מאווורת ותדאג להרחיק את הילדים מהרהיט עד לסיום התקשות הצבע הטרי, אינני רואה מקום לחשש. מנסיוני ומנסיונם של אחרים, ציפויים אקריליים אינם עמידים בשחיקה, ובהמסרה ע"י נוזלים כציפויי שמן. לכן אני ממליץ על ציפויי שמן על פני אילו האקריליים. גמר שמן יבטיח לך ולילדים ציפוי איכותי ועמיד לשנים.
לגבי התהליך: מה שציינת הוא התהליך הנכון. היתי משייף תחילה בנייר מס' 180 ואחר כך 220. בשלב הזה מיישם את שיכבת הצבע או הלכה הראשונה. בין שיכבה לשיכבה משייף בנייר 400 או צמר פלדה 0000.