לפני ארבע עשרה שנים קניתי מחוגת עיפרון מחברת Lee Valley הקנדית. המחוגה, מתוצרת צרפת, הרשימה אותי מאוד. היא כוללת מנגנון פתיחה וסגירה מהיר היודע גם לאפשר למשתמש לכוון את מפתחה בצורה מדויקת ביותר; חלקי המחוגה עשויים פליז ופלדה, והמרכיב המבטיח מכולם הוא השרוול האוחז בעפרון. שכן עיפרון המוחזק במחוגה יוכל לעוג מטרים רבים בעוד שעופרת דקה ושבירה תקפד ראשה אחרי רישום מטרז' מועט.
אך אסון ושבר. לפני כמה חודשים נפלה עטרת ראש המחוגה וקופד הצ'ופצ'יק בנפילה חופשית או בפעולה אחרת שאינני אחראי לה (יתכן והחתול אשם). הצ'ופצ'יק נשבר ובניתוח שלאחר המוות גיליתי מדוע. ידית הראש מוסמרה לקפיץ הכתר באופן חלש ביותר. פליז הוא חומר נהדר אבל "הפיטריה" שמוסמרה בשורש הידית היתה חלשה ודקה מדי, דבר שחתם את גורלה להערף מתי שהו.
חכחתי בדעתי וחשבתי מה עלי לעשות. אחת האפשרויות לתקן את הידית היתה לחרוק תבריג בשורש הידית ולקבע אותה לכתר מחדש בעזרת אום. חירוק והברזה הן פעולות שכל נגר צריך לדעת. אני למדתי איך לחרוק ולהבריז בבית הספר התיכון (אורט טכניקום גבעתיים). בשנים האחרונות יצא לי לרענן את הידע בנושא מסגרות ומתכת. רכשתי סט מברזים ומחרוקות והשתמשתי בו להכנת תבריגים והברזות במתקני נגרות וכלי עבודה שבניתי או פיתחתי.
את הסט המילמטרי רכשתי בחנות כלי עבודה ברח' יצחק שדה בתל אביב במחיר של 130 ש"ח. את הסט האינטשי קניתי בארה"ב במחיר נמוך יותר (ולא אני לא מתכוון לשוח בשלב זה בהבדלי המחרים בין הארצות והשווקים).
על מנת לחרוק את שורש הידית היתי צריך להקטינו תחילה ולוודא שהוא יכול להתחב אל החור שבקפיץ. את הפיכת השורש מקוני לגלילי עשיתי בעזרת פצירה.
תחילה יצרתי מבנה מרובע ואחר כך הוספתי לו ארבע צלעות והפכתי אותו למתומן. בהמשך עגלתי את הפינות.... והגליל נולד.
אך אסון ושבר. לפני כמה חודשים נפלה עטרת ראש המחוגה וקופד הצ'ופצ'יק בנפילה חופשית או בפעולה אחרת שאינני אחראי לה (יתכן והחתול אשם). הצ'ופצ'יק נשבר ובניתוח שלאחר המוות גיליתי מדוע. ידית הראש מוסמרה לקפיץ הכתר באופן חלש ביותר. פליז הוא חומר נהדר אבל "הפיטריה" שמוסמרה בשורש הידית היתה חלשה ודקה מדי, דבר שחתם את גורלה להערף מתי שהו.
חכחתי בדעתי וחשבתי מה עלי לעשות. אחת האפשרויות לתקן את הידית היתה לחרוק תבריג בשורש הידית ולקבע אותה לכתר מחדש בעזרת אום. חירוק והברזה הן פעולות שכל נגר צריך לדעת. אני למדתי איך לחרוק ולהבריז בבית הספר התיכון (אורט טכניקום גבעתיים). בשנים האחרונות יצא לי לרענן את הידע בנושא מסגרות ומתכת. רכשתי סט מברזים ומחרוקות והשתמשתי בו להכנת תבריגים והברזות במתקני נגרות וכלי עבודה שבניתי או פיתחתי.
את הסט המילמטרי רכשתי בחנות כלי עבודה ברח' יצחק שדה בתל אביב במחיר של 130 ש"ח. את הסט האינטשי קניתי בארה"ב במחיר נמוך יותר (ולא אני לא מתכוון לשוח בשלב זה בהבדלי המחרים בין הארצות והשווקים).
על מנת לחרוק את שורש הידית היתי צריך להקטינו תחילה ולוודא שהוא יכול להתחב אל החור שבקפיץ. את הפיכת השורש מקוני לגלילי עשיתי בעזרת פצירה.
בשלב הזה בדקתי איזה תבריג יתאים. ניסיתי להכניס מדידי הרגה שונים לקדח ולראות מי מיהם המתאים ביותר. בסיום הבדיקה בחרתי תבריק אינטשי 6-32 . למי שאין סט מדידי הברגה אני ממליץ לאסוף שלל ברגים ואומים שאתם יודעים מהו תבריגם ולסמן או לצבוע אותם (זוגות זוגות) בצבע שונה. ציינו בדף נפרד איזה צבע מתאר כל תבריג, כך שבעתיד תוכלו להשתמש בסט הביתי שלכם לבדיקת תברגים והברגות. לאחר שהחלטתי על התבריג הראוי הרכבתי מחרוקת על הידית והתחלתי לחרוק: רבע סיבוב עם כיוון השעון ורבע סיבוב בחזרה - זאת על מנת לתת לשבבים להשתחרר מהמחרוקת. שמנתי את המחרוקת ובסיס הגליל כדי להקל על פעולת החירוק.
בסוף התהליך התקבל תבריג נאה בבסיס הידית. את הסיפור בגרסתו האנגלית תוכלו למצוא גם בבלוג שלי בAmerican Woodworker. לחצו כאן לקישור. בפעם הבאה אספר איך הכנתי את האום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה