גילוף אותיות

הסרטון הבא מראה איך מגלפים את האות הלטינית I - זו האות הפשוטה ביותר לגילוף. ברגע שלמדתם איך לגלף אותה תוכלו להמשיך לאותיות מורכבות יותר. אותיות המכילות קשתות או מעגלים נוהגים לגלף במפסלת מעוגלת (מס' 3, 4, 5 ואף 7) אך את רוב האותיות ניתן לגלף בעזרת מפסלת שטוחה, מושחזת ומושאת היטב.

ארגז לגלי - חלק ב'

גילוף האותיות נעשה בצורה כזו: במרכז כל אות העברתי קו בקע ואותו חיברתי לפינות האותיות בקווי משנה. בעזרת סכין גילוף חדה או מפסלת חתכתי את תווי הסימון הנ"ל. בעזרת מפסלות או סכין חיתוך שהחזקתי בזוית של 45 מעלות. קדמתי, דחפתי או חתכתי את הסיבים -- מהשוליים לכיוון המרכז. לאט לאט נחקקים הבקעים עד שנוצר חתך (במרכז כל אות) המזכיר את האות V. ה V נוצר בהדרגה ומתרחב מהמרכז (קו הבקע) ועד לשולי האותיות. לכן מדי פעם צריך לחדש ולחרוץ שוב את מרכז האותיות כדי לא לאבד את קו הבקע.

ארגז לגלי - חלק א'

הפכתי לדוד. זה קרה בחודש שעבר, ולאחייניתי ניתן השם: גל.
היא חמודה הקטנה ומן הסתם תיקרא ע"י כולם גלי.. לפחות עד שתגדל קצת.
אז מה נותנים ליונקת שכזו? משהו שישאר איתה מעתה ועד עולם, מהשהו שבו תוכל להצפין את אוצרות חייה - הצעירים -- כמו גם הבוגרים. חפץ לעוללה שילווה אותה בעלילות חייה.

החלטתי על ארגז: ארגז משא  לעצועים, ספרים, בגדים, אוצרות או כל מה שתרצה. את הארגז בניתי בארה"ב ושלחתי לארץ. הוא בנוי מעץ לבוד מצופה קליף (פורניר) אדר (מיפל) וצבוע בצבע חלב כחול. את בסיס הארגז הקפתי במסגרת אדר. ואת המכסה בחגורת דובדבן. ברשומה הזו אראה איך תכננתי את השלט הנושא את שמה ובו גילפתי את האותיות "ג", "ל" ו "י".  את ה"י" גילגלתי והארכתי כדי לדמות לה צורת גל בים.
לסיפור באנגלית ולתמונה נוספת בקרו בבלוג שלי באמריקן וודוורקר.

בזכות מעט שעווה

כנען חגג את יום הולדתו החמישי ביום שלישי האחרון. כנען הידוע בכינויו - שיבו, החליט שהוא רוצה ללמוד קצת נגרות. אז כחבר המשפחה הזמנתי אותו להתנסות קצת בנגרות עברית כשרה. בשבוע שעבר התחלנו בתהליך של בניית סירה. הקושי הרב שחווה בזמן שניסה לנסר את העץ נפתר לאחר שניזכרתי ששעווה (מנר, מדבורים או יעודית לרהיטים או נעליים) תקל עליו בעבודה.
לשאר הסיפור הנה הפניה לבלוג בAmerican Woodworker

מפשעת עץ והפיכתה לשולחן פרק ג'

כל רגל הוקצעה מחדש ושמונה פאות מלוכסנות ומשולשות נוצרו בה. העיצוב ה"יהלומי" שובר את האור ביותר משטחים ושיחרר את הרגליים מהנוקשות המקורית שהיתה להם. את בסיסי יצקת-הברזל שיקעתי בנקבים רדודים ובסוף תהליך הבניה שייפתי את הרהיט ומרחתי עליו תערובת שמן-וורניש.

לתמונות נוספות:

מפשעת עץ והפיכתה לשולחן פרק ב'

לאחר שהחלטתי על רכיבי השולחן שאבנה, היתי צריך להחליט מה הקומפוזיציה המתאימה ביותר לחבר אותם יחדיו. השיטה הכי פשוטה לברר זאת היא לחבר את החלקים בצורה ארעית ולשנות את יחסם אילו לאילו וללוח המשטח במהירות ובקלות. ניתן לצלם את כל אחד מהמצבים השונים, ואז להתבונן בתמונות אחת ליד השניה על צג המחשב ולהחליט איזו מבין הקומפוזיציות היא המעניינת ביותר.

לאחר שהחלטתי על הקומפוזיציה פניתי לשינוי צורת הרגליים. אחזתי אותם בתבניות עץ שבניתי והוספתי להם פאות חדשות לשבירת המונוטניות של עיצובם המקורי. הדרך הפשוטה והמדיוקת ביותר לעשות זאת היתה להקציע אותם בעזרת מקצוע ידני חד. אגוז -- העץ ממנו היו עשויות, הוא אולי העץ האהוב עלי ביותר. הוא נוח לעיבוד, חזק ומעניין.

לרשומה זו בבלוג שלי באמריקן וודוורקר פנו לקישור הבא:
Crotch Table - part 2

מפשעת עץ והפיכתה לשולחן

כשאילן צומח לגובה הוא המתפצל לענפים. הפיצול יוצר תבנית סיבית מעניינת וחזקה ביותר. אותו מזלג בעץ שימש ליצור חלקי עץ בספנות ובמבני עץ אחרים. המעבר בין גדילה אורכית לגדילה אופקית יוצר תפנית בצינורות ההולכה (הסיבים) -- זוהי למעשה מפשעה חזקה בעלת יופי ייחודי. תצורת סיבים זו קיימת  גם בין השורשים לבסיס הגזע.
בפרוייקט האחרון שלי בPurchase College עשיתי שימוש במפשעה שכזו (crotch) שאליה צירפתי שלש רגלי אגוז ישנות שקיבלתי מראש המגמה לעץ. רגלי האגוז בורכו בתושבות יצקת-ברזל מרשימות. התושבות עזרו לי לחבר את הרגליים למפשעה.
להמשך הסיפור גשו לבלוג שלי בAmerican Woodworker