אני אוהב עץ רהיטים וכלי עבודה. הבלוג הזה ידבר בהם ובעוד נושאים המעניינים מעצבים נגרים רסטורטורים וציידי מציאות; אני הוא שילוב של כולם יחדיו. אספר על הספרים שאני מכבד, קישורים לאתרים שהשכילו אותי, פורומים וחנויות בהם ניתן לרכוש ציוד, חומרי גלם וכלי עבודה. לכל מי שאוהב את החומר המרוכב הטבעי מכולם, חומר בר-קימא המתחדש כל בוקר מחדש וההופך למוצרים שאנו עושים בהם שימוש או מביטים עליהם בהנאה, מוזמן לבקר בבלוג הזה מעת לעת.

יום רביעי, 9 בספטמבר 2015

שולחן מחשב חכם ויעיל של דן טבקמן

דן טבקמן שלח לי תמונות של פרוייקט שולחן-על-שולחן מתקפל שבנה. המנגנון, דרך הבניה והפירזול נגישים לכל ואם תעקבו אחר התמונות לא תדרשו להסבר כיצד השולחן מתפקד וכיצד נבנה. בתחתית הרשומה תמצאו תמונה עם מידות השולחן.
הנה מה שכתב לי....


" כל החיבורים נעשו בעזרת דבק נגרים פשוט וחפי עץ. הברגים והצירים נקנו בחנות טמבור. העצים הם אורן וסנדוויץ שעברו שיוף וכוסו בכמה שכבות של לכה יאכט וורניש. כל החיתוכים של הקרשים, גם לאורך, התבצעו באמצעות ג׳יגסו מקיטה 4329 פשוט עם מוביל מקביל. החורים בעזרת מקדחה ידנית רגילה, והמובלעת  שבה נמצאים הצירים נעשתה בעזרת סכין יפני רגיל. לדעתי זה פרוייקט ממש נחמד ופשוט שכל אחד יכול לעשות עם הכלים הבסיסיים שיש בבית. הוא די שימושי ושולחן כזה הכי זול שראיתי עולה בסביבות 250 ש״ח. אז נראה לי שזה אחלה פרוייקט״.


יום ראשון, 2 באוגוסט 2015

מקצועות עץ חדשים תוצרת הארץ




מציון תצא תורה ומקצועות מירושלים.
ישראל יכולה להתגאות כי לאחרונה גם בה החל יצור ומכירה של מקצעות איכות. מתיו מסעאל, נגר, רסטורטור ובונה כלי עבודה ירושלמי פיתח שני אבות טיפוס של מקצעות עץ מושפעי-עיצוב ממקצועות קרנוב, אך בשינוי מיבני קל. מסעאל עיצב את סמך טריז הידוק הלהב בחתך משולש המחוזק בעזרת שני פני פלדה לרוחב המקצועה, לדבריו, על מנת להבטיח מגע אחיד ומתמשך של הטריז (היתד) עם הלהב להשגת יציבות ועמידות מיטבית של המקצועה בעת עבודה.

את הבשורה על הולדת המקצעות קיבלתי מחברי מישאל לברון בעליו של בית מסחר לכלי נגרות שגם מוכר את המקצועות.
ביקשתי ממסעאל מידע על העיצוב היחודי ועל ההגיון שהנחה אותו בקיבוע הלהב ע״י סמך קבוע ולא ע״י מנגנון הנע על צירו או פין, המקובלים על בוני מקצועות בסיגנון קרנוב.

מתיו ענה לי:
״מאחר והגשר (הסמך הקבוע, י״ל) בנוי מאותה חתיכה שהוצאה משם מלכתחילה, כמות ההתרחבות/התכווצות שלו אמורה להיות זהה לזה של הגוף עם הבדל מעט בקצב מאחר ויש יותר סיבי גדם חשופים. המקצוע הישן ביותר שלי שבנוי בשיטה הזו הוא בן 5 חודשים לערך ואין איתו בעיות כלל ואני משתמש בו כל הזמן. היתרון הגדול של השיטה באה לידי ביטוי מתי שרוחב הלהב מגיע ל2אינצ׳ ומעלה, ובמקצועות בהם העומס בחיתוך הוא גדול יותר כמו מקצועות  scrub או מקצועות ארוכים שלוקחים גילוי עבה ובריא. ההבדל בקשיחות וביציבות ניכר מאוד לעומת פין מסתובב רגיל, אפילו פין שעשוי כולו מפליז, כיוון ששטח המגע גדול יותר, ומכנית ההתנגדות קשיחה יותר. גשר כזה גם לא ישבר כמו שקורה לפעמים לפינים מעץ. שווה לציין שהגשר מעט (הבדל של גילוח בודד) חלול במרכזו כך שהקלין יוצר מגע רק לאורך הצדדים בדיוק כמו במקצוע מסורתי. סהכ אני מאוד מרוצה מהשיטה וכרגע אני בונה 12 מקצועות לשימוש של ילדים בקורסים לנגרות, כולם בנויים כך, אבל רק הזמן יגיד אם הפרשי לחות קיצוניים מספיקים כדי ליצור בעיה. כמובן, אני ממשיך לנסות כל מיני שיטות אחרות, בשביל הכיף, זה נהיה דבר שאני נהנה להתעסק איתו, הכל אבל במטרה ליצור כלים נוחים וטבעיים, עם ביצועים סולידיים ועמידות לדורות.״

כמו רבים מהקוראים גם אני סקרן לנסות את המקצועות הללו ולראות אותם בפעולה. אני מקווה שבמהרה נוכל לצפות בסרטון המתאר את פעולתם ואולי ניזכה לקבל תגובות וביקורת מקוראי הבלוג שהתנסו בעבודה עם הכלי.




יום שבת, 20 ביוני 2015

האדנית של תומר אחרי צביעה

תומר שלח לי תמונות עדכניות של האדנית שלו. כזכור הוא שיפץ מספר ארגזי תחמושת, התקין בתחתיתם גלגים (רעיון מבריק) ולפני ששיכן בהם אדניות פלסטיק וצמחיה הוא החליט לעורר אותן משימונם העיצובי ולמתוח את פניהן בעזרת צביעה בגוון טוקיזי.
הנה התמונות. 






יום חמישי, 18 ביוני 2015

סדנת נגרות בת חמישה ימים הקייץ בניו ג׳רזי

בית הספר לאומנות (Craft) פיטרס וולי Peters Valley ששוכן בעמק נהר הדלאור על הגבול הירוק והמדהים בין ניו ג׳רזי ופנסילבניה, הזמין אותי ללמד הקיץ סדנת נגרות בת חמישה ימים. הקורס שאלמד יסוב סביב רהיטים פריקים ומודולריים.
בתי הספר לאומניות הם שכיות חמדה בנוף הcraft האמריקני. פיטרס וולי הוא אחד מהם והקרוב ביותר לעיר ניו יורק (שעה ועשרים דקות נסיעה). הוא ממוקם בעמק ירוק ויפה, בין נחלים ואגמים באיזור מאוד כפרי שקפא על שמריו וכמעט ולא השתנה במאתיים השנים האחרונות. הקמפוס של פיטר וולי קטן, ובמרכזו בתי המנהלה, המגורים, חדר האוכל והגלריה, סדנאת הקרמיקה, האריגה והנפחות, כשבמרחק נסיעה של שני קילומטר מלב הקמפוס ממוקמות סדנאות העץ המתכת, הסיבים והצילום.
כשאר בתי הספר הטובים לקרפט ואומנות גם פיטרס וולי מציע שלל קורסים שנפרסים על פני הקייץ והסתיו, החל מקרמיקה וכלה בנגרות וצילום. מה שמייחד את בתי הספר הללו הוא הכינוס המוצלח של מורים, תלמידים ואמנים מרקעים שונים ומדיסיפלינות שונות בזמן אחד ובמקום אחד. כך יוצא שמי שבא ללמוד נגרות יקיר, יתרשם, יושפע וישכיל מחבר או מורה מתחום אחר לגמרי שפגש במקום כישבו סביב שולחן האוכל המשותף או כשניפגשו באחת מהסדנאות. למעשה אחת ההנאות הגדולות מהשהות במקום היא שוטטות בין הסדנאות והתבוננות בעשיה של עמיתים מתחומים אחרים. בביקורי כמורה או כתלמיד בבתי הספר הללו ואחרי התבוננות ושיחה עם חבר או חברה שעוסקים בתחום אחר, מתכת או טקסטיל למשל, אני מוצא את עצמי מהרהר על עבודתי שלי וכיצד אוכל להעשיר אותה כתוצאה ממה שלמדתי או חוויתי באותם ארבע ימים או שבוע של התרחקות מסביבתי הטבעית והשתקעות, אמנם קצרת מועד, בטבע ובין אנשים כל כך מוכשרים ומעניינים.
אני מקווה שחמשת הימים בסוף יולי יהיו פוריים ומרתקים כמו בעבר.
הנה כמה תמונות של הקמפוס וסדנת העץ.
בהמשך אראה את הגלריה של בית הספר וכמה עבודות עץ שהוצגו.


בית הגלריה


זהו מבנה הנגריה

חדר העבודה ״השקט״ להרכבת הפרוייקטים ולעבודה בכלי יד


חדר מכונות הנגרות



גזעים ובולים לשימוש התלמידים






יום שבת, 13 ביוני 2015

סכיני סימון לנגרות ותלם לניסור ניצב


סכין סימון הוא כלי הכרחי בנגרות, בעיקר למי שמנגר בכלי יד ולמי ששואף למחברים מדוייקים ולמפגשי חלקים נקיים.
אני חסיד של שימוש בסכין לצורך הכנת תלם ניסור Knife Wall בניצב לכיוון הסיבים.

Cross cutting או ניסור ניצב, היא פעולה הכרחית לחלוקת לוח למקטעי משנה, לניסור כתפיים עבור הסין במחבר סין ונקב ועוד. ועל מנת להצליח בניסור זה צריך להכין תלם רדוד בדיוק במיקום בוא אנו רוצים לנסר את החלק. תלם זה יתמוך בלהב המסור וינחה את פעולת הניסור בשלבים הראשונים והחשובים של תחילת החירוץ.
תלם ניסור הוא המפתח לניסור גדע מדיוק בניצב לפאת הלוח או החלק. הכנה מסודרת וניסור מדיוק יכולים לחסוך מאיתנו את הצורך בהשבחת הגדע או קיר הכתף לאחר הניסור בעזרת מקצוע ולוח הקצעה (Shooting Board).
בניסור מקביל או אורכי, Rip Cutting, אין צורך בהכנת תלם ניסור כיוון שאנו יכולים בקלות רבה להשביח את הפאה שנוסרה בעזרת מקצועה (הקצעה עם כיוון הסיבים קלה הרבה יותר מהקצעת גדע).
כדי להכין תלם ניסור דרושים לנו סכין, זוויתן ומפסלת.
ראשית נניח את הזוויתן על קן הניסור, אז נקרב את להב הסכין לסרגל הזוויתן ונחרוץ מספר חריצים לאורך הקו.

נסיר את הזוויתן ובעזרת מפסלת שאותה נחזיק בזוית של כ45 מעלות כמה מילמטרים משמאל לקו, באיזור הפחת (waste side), נפסל מטה כבש רוחבי שיפגוש בחריץ שביצענו קודם לכן אם הסכין.

זה השלב להניח את להב המסור בתלם ולהתחיל בניסור. המסור ישאף להתקרב לקיר הניצב של התלם ואם לא ננסר בפראות נקבל בסוף התהליך גדע מדוייק. במקרה של ניסור כתף עבור סין נפסיק את הניסור בקירבת גבול עובי הסין.

את התיאור הנ״ל ומידע נוסף על סכיני סימון לנגרות פירסמתי בבלוג שלי בPopular Woodworking. אני מזמין אותכם לקרוא את הרשומות ולהכיר את סכיני הסימון בהם אני משתמש.

רשומה ראשונה
רשומה שניה
רשומה שלישית

יום חמישי, 21 במאי 2015

פרפראות לשבועות

בחודש שעבר חידשתי את כתיבת בלוג הלע״ז שלי (אנגלית במיקרה שלנו) תחת חסות האתר של Popular Woodworking. כיוון ששפת הנגרות היא בין-לאומית והתמונות לא זקוקות לתרגום אני מקווה שיצא לכם לבקר בבלוג מפעם לפעם. אני אשתדל להפנות בבלוג העברי שלי אל עבר הרשומות האמריקניות ולתמצת בכמה שורות על מה כתבתי.

בשתי הרשומות הראשונות שלי כתבתי על שולחן הפלסטיק שקיבל אשר התינוק מקרובי המשפחה באוהיו ועל שולחן העץ שמצאנו בברוקלין. ברשומה השניה אני דן בפין הגזירה שהיתי צריך להתקין בין ידית המלחציים לבורג על מנת:
א. לתקן את השבור.
ב. להגן על הבורג וההברגה מפני נזק עתידי עקב עודף מומנט פיתול וגזירה שהפעוט עלול לגרום אם יהדק את הבורג יתר על המידה.
ברשימה השלישית אני מראה איך ליצר לחי ניידת למלחצי שולחן. זהו אביזר נהדר שעוזר לאחיזה טובה של חלקים גליליים, טריזיים, וקונים במלחציים.

רשומה מס׳ 1: אשר ושולחן הפישר פרייז
רשומה מס׳ 2: אשר ושולחן הנגרות מעץ - תיקון מושכל של בורג מלחצי השולחן
רשומה מס׳ 3: לחי ניידת למחלצי שולחן




יום שני, 18 במאי 2015

צביעת עדנית

את השאלה הזו שלח תומר:

יואב שלום,

הגעתי לבלוג שלך משיטוט באינטרנט, התרשמתי מהעבודות ואשמח אם תוכל לסייע לי בבחירת צבע לעץ.

קניתי שני ארגזי תחמושת ישנים (מצ"ב תמונות) ואני מעוניין להפוך אותם לאדניות. בחלק הפנימי אני אשים PVC להגנה מפני הרטיבות- אני לא יודע אם כדאי להשקיע ולצבוע גם את החלק הפנימי. מה דעתך?

לגבי הצבע החיצוני, שייפתי את הארגזים כמה שהצלחתי עם נייר ליטוש אך הצבע המקורי לא ירד לגמרי. חשבתי לצבוע אותם בורנית לעץ 508 (כחול).


רשום שהצבע "חצי שקוף", האם הוא יספיק כדי לכסות את הירוק-זית המקורי?

האם הצבע הזה יספיק כדי יגן על העץ מרטיבות או שיש צורך בלכה נוספת?

יש לך המלצות לצבעים אחרים או כל טיפ אחר?

בתודה מראש,


תומר.



תומר,
אני חושב שתוכנית הפעולה שלך טובה.
שיוף ולאחריו גיוון בוורנית יאוששו את הגוון הירקרק של הארגזים. מריחה של שתי שכבות Yacht Varnish תוסיף מקדם הגנה חשוב כנגד קרינת שמש והרטיבות שיאיימו על גמר הוורנית.
לגבי פנים הארגז: אני מבין שאתה מתכוון להניח בארגז בטנת PVC? או ממש עדניות פלסטיק?
על מנת למנוע מהלחות שבאדמה או בתערובת השתילה מגע רציף אם חלקי העץ הפתרון של עדנית פלסטיק הוא העדיף. אך בכל מקרה היתי מורח שתי שכבות של לכה על פנים הארגז כדי להבטיח שלחות ורתיבות מגשם סורר וכו׳ לא יגרמו לרקבון העץ.