תומר שלח לי תמונות עדכניות של האדנית שלו. כזכור הוא שיפץ מספר ארגזי תחמושת, התקין בתחתיתם גלגים (רעיון מבריק) ולפני ששיכן בהם אדניות פלסטיק וצמחיה הוא החליט לעורר אותן משימונם העיצובי ולמתוח את פניהן בעזרת צביעה בגוון טוקיזי.
הנה התמונות.
יום שבת, 20 ביוני 2015
יום חמישי, 18 ביוני 2015
סדנת נגרות בת חמישה ימים הקייץ בניו ג׳רזי
בית הספר לאומנות (Craft) פיטרס וולי Peters Valley ששוכן בעמק נהר הדלאור על הגבול הירוק והמדהים בין ניו ג׳רזי ופנסילבניה, הזמין אותי ללמד הקיץ סדנת נגרות בת חמישה ימים. הקורס שאלמד יסוב סביב רהיטים פריקים ומודולריים.
בתי הספר לאומניות הם שכיות חמדה בנוף הcraft האמריקני. פיטרס וולי הוא אחד מהם והקרוב ביותר לעיר ניו יורק (שעה ועשרים דקות נסיעה). הוא ממוקם בעמק ירוק ויפה, בין נחלים ואגמים באיזור מאוד כפרי שקפא על שמריו וכמעט ולא השתנה במאתיים השנים האחרונות. הקמפוס של פיטר וולי קטן, ובמרכזו בתי המנהלה, המגורים, חדר האוכל והגלריה, סדנאת הקרמיקה, האריגה והנפחות, כשבמרחק נסיעה של שני קילומטר מלב הקמפוס ממוקמות סדנאות העץ המתכת, הסיבים והצילום.
כשאר בתי הספר הטובים לקרפט ואומנות גם פיטרס וולי מציע שלל קורסים שנפרסים על פני הקייץ והסתיו, החל מקרמיקה וכלה בנגרות וצילום. מה שמייחד את בתי הספר הללו הוא הכינוס המוצלח של מורים, תלמידים ואמנים מרקעים שונים ומדיסיפלינות שונות בזמן אחד ובמקום אחד. כך יוצא שמי שבא ללמוד נגרות יקיר, יתרשם, יושפע וישכיל מחבר או מורה מתחום אחר לגמרי שפגש במקום כישבו סביב שולחן האוכל המשותף או כשניפגשו באחת מהסדנאות. למעשה אחת ההנאות הגדולות מהשהות במקום היא שוטטות בין הסדנאות והתבוננות בעשיה של עמיתים מתחומים אחרים. בביקורי כמורה או כתלמיד בבתי הספר הללו ואחרי התבוננות ושיחה עם חבר או חברה שעוסקים בתחום אחר, מתכת או טקסטיל למשל, אני מוצא את עצמי מהרהר על עבודתי שלי וכיצד אוכל להעשיר אותה כתוצאה ממה שלמדתי או חוויתי באותם ארבע ימים או שבוע של התרחקות מסביבתי הטבעית והשתקעות, אמנם קצרת מועד, בטבע ובין אנשים כל כך מוכשרים ומעניינים.
אני מקווה שחמשת הימים בסוף יולי יהיו פוריים ומרתקים כמו בעבר.
הנה כמה תמונות של הקמפוס וסדנת העץ.
בהמשך אראה את הגלריה של בית הספר וכמה עבודות עץ שהוצגו.
בית הגלריה
זהו מבנה הנגריה
חדר העבודה ״השקט״ להרכבת הפרוייקטים ולעבודה בכלי יד
חדר מכונות הנגרות
גזעים ובולים לשימוש התלמידים
בתי הספר לאומניות הם שכיות חמדה בנוף הcraft האמריקני. פיטרס וולי הוא אחד מהם והקרוב ביותר לעיר ניו יורק (שעה ועשרים דקות נסיעה). הוא ממוקם בעמק ירוק ויפה, בין נחלים ואגמים באיזור מאוד כפרי שקפא על שמריו וכמעט ולא השתנה במאתיים השנים האחרונות. הקמפוס של פיטר וולי קטן, ובמרכזו בתי המנהלה, המגורים, חדר האוכל והגלריה, סדנאת הקרמיקה, האריגה והנפחות, כשבמרחק נסיעה של שני קילומטר מלב הקמפוס ממוקמות סדנאות העץ המתכת, הסיבים והצילום.
כשאר בתי הספר הטובים לקרפט ואומנות גם פיטרס וולי מציע שלל קורסים שנפרסים על פני הקייץ והסתיו, החל מקרמיקה וכלה בנגרות וצילום. מה שמייחד את בתי הספר הללו הוא הכינוס המוצלח של מורים, תלמידים ואמנים מרקעים שונים ומדיסיפלינות שונות בזמן אחד ובמקום אחד. כך יוצא שמי שבא ללמוד נגרות יקיר, יתרשם, יושפע וישכיל מחבר או מורה מתחום אחר לגמרי שפגש במקום כישבו סביב שולחן האוכל המשותף או כשניפגשו באחת מהסדנאות. למעשה אחת ההנאות הגדולות מהשהות במקום היא שוטטות בין הסדנאות והתבוננות בעשיה של עמיתים מתחומים אחרים. בביקורי כמורה או כתלמיד בבתי הספר הללו ואחרי התבוננות ושיחה עם חבר או חברה שעוסקים בתחום אחר, מתכת או טקסטיל למשל, אני מוצא את עצמי מהרהר על עבודתי שלי וכיצד אוכל להעשיר אותה כתוצאה ממה שלמדתי או חוויתי באותם ארבע ימים או שבוע של התרחקות מסביבתי הטבעית והשתקעות, אמנם קצרת מועד, בטבע ובין אנשים כל כך מוכשרים ומעניינים.
אני מקווה שחמשת הימים בסוף יולי יהיו פוריים ומרתקים כמו בעבר.
הנה כמה תמונות של הקמפוס וסדנת העץ.
בהמשך אראה את הגלריה של בית הספר וכמה עבודות עץ שהוצגו.
יום שבת, 13 ביוני 2015
סכיני סימון לנגרות ותלם לניסור ניצב
סכין סימון הוא כלי הכרחי בנגרות, בעיקר למי שמנגר בכלי יד ולמי ששואף למחברים מדוייקים ולמפגשי חלקים נקיים.
אני חסיד של שימוש בסכין לצורך הכנת תלם ניסור Knife Wall בניצב לכיוון הסיבים.
Cross cutting או ניסור ניצב, היא פעולה הכרחית לחלוקת לוח למקטעי משנה, לניסור כתפיים עבור הסין במחבר סין ונקב ועוד. ועל מנת להצליח בניסור זה צריך להכין תלם רדוד בדיוק במיקום בוא אנו רוצים לנסר את החלק. תלם זה יתמוך בלהב המסור וינחה את פעולת הניסור בשלבים הראשונים והחשובים של תחילת החירוץ.
תלם ניסור הוא המפתח לניסור גדע מדיוק בניצב לפאת הלוח או החלק. הכנה מסודרת וניסור מדיוק יכולים לחסוך מאיתנו את הצורך בהשבחת הגדע או קיר הכתף לאחר הניסור בעזרת מקצוע ולוח הקצעה (Shooting Board).
בניסור מקביל או אורכי, Rip Cutting, אין צורך בהכנת תלם ניסור כיוון שאנו יכולים בקלות רבה להשביח את הפאה שנוסרה בעזרת מקצועה (הקצעה עם כיוון הסיבים קלה הרבה יותר מהקצעת גדע).
כדי להכין תלם ניסור דרושים לנו סכין, זוויתן ומפסלת.
ראשית נניח את הזוויתן על קן הניסור, אז נקרב את להב הסכין לסרגל הזוויתן ונחרוץ מספר חריצים לאורך הקו.
נסיר את הזוויתן ובעזרת מפסלת שאותה נחזיק בזוית של כ45 מעלות כמה מילמטרים משמאל לקו, באיזור הפחת (waste side), נפסל מטה כבש רוחבי שיפגוש בחריץ שביצענו קודם לכן אם הסכין.
זה השלב להניח את להב המסור בתלם ולהתחיל בניסור. המסור ישאף להתקרב לקיר הניצב של התלם ואם לא ננסר בפראות נקבל בסוף התהליך גדע מדוייק. במקרה של ניסור כתף עבור סין נפסיק את הניסור בקירבת גבול עובי הסין.
את התיאור הנ״ל ומידע נוסף על סכיני סימון לנגרות פירסמתי בבלוג שלי בPopular Woodworking. אני מזמין אותכם לקרוא את הרשומות ולהכיר את סכיני הסימון בהם אני משתמש.
רשומה ראשונה
רשומה שניה
רשומה שלישית
יום חמישי, 21 במאי 2015
פרפראות לשבועות
בחודש שעבר חידשתי את כתיבת בלוג הלע״ז שלי (אנגלית במיקרה שלנו) תחת חסות האתר של Popular Woodworking. כיוון ששפת הנגרות היא בין-לאומית והתמונות לא זקוקות לתרגום אני מקווה שיצא לכם לבקר בבלוג מפעם לפעם. אני אשתדל להפנות בבלוג העברי שלי אל עבר הרשומות האמריקניות ולתמצת בכמה שורות על מה כתבתי.
בשתי הרשומות הראשונות שלי כתבתי על שולחן הפלסטיק שקיבל אשר התינוק מקרובי המשפחה באוהיו ועל שולחן העץ שמצאנו בברוקלין. ברשומה השניה אני דן בפין הגזירה שהיתי צריך להתקין בין ידית המלחציים לבורג על מנת:
א. לתקן את השבור.
ב. להגן על הבורג וההברגה מפני נזק עתידי עקב עודף מומנט פיתול וגזירה שהפעוט עלול לגרום אם יהדק את הבורג יתר על המידה.
ברשימה השלישית אני מראה איך ליצר לחי ניידת למלחצי שולחן. זהו אביזר נהדר שעוזר לאחיזה טובה של חלקים גליליים, טריזיים, וקונים במלחציים.
רשומה מס׳ 1: אשר ושולחן הפישר פרייז
רשומה מס׳ 2: אשר ושולחן הנגרות מעץ - תיקון מושכל של בורג מלחצי השולחן
רשומה מס׳ 3: לחי ניידת למחלצי שולחן
בשתי הרשומות הראשונות שלי כתבתי על שולחן הפלסטיק שקיבל אשר התינוק מקרובי המשפחה באוהיו ועל שולחן העץ שמצאנו בברוקלין. ברשומה השניה אני דן בפין הגזירה שהיתי צריך להתקין בין ידית המלחציים לבורג על מנת:
א. לתקן את השבור.
ב. להגן על הבורג וההברגה מפני נזק עתידי עקב עודף מומנט פיתול וגזירה שהפעוט עלול לגרום אם יהדק את הבורג יתר על המידה.
ברשימה השלישית אני מראה איך ליצר לחי ניידת למלחצי שולחן. זהו אביזר נהדר שעוזר לאחיזה טובה של חלקים גליליים, טריזיים, וקונים במלחציים.
רשומה מס׳ 1: אשר ושולחן הפישר פרייז
רשומה מס׳ 2: אשר ושולחן הנגרות מעץ - תיקון מושכל של בורג מלחצי השולחן
רשומה מס׳ 3: לחי ניידת למחלצי שולחן
יום שני, 18 במאי 2015
צביעת עדנית
את השאלה הזו שלח תומר:
יואב שלום,
הגעתי לבלוג שלך משיטוט באינטרנט, התרשמתי מהעבודות ואשמח אם תוכל לסייע לי בבחירת צבע לעץ.
קניתי שני ארגזי תחמושת ישנים (מצ"ב תמונות) ואני מעוניין להפוך אותם לאדניות. בחלק הפנימי אני אשים PVC להגנה מפני הרטיבות- אני לא יודע אם כדאי להשקיע ולצבוע גם את החלק הפנימי. מה דעתך?
לגבי הצבע החיצוני, שייפתי את הארגזים כמה שהצלחתי עם נייר ליטוש אך הצבע המקורי לא ירד לגמרי. חשבתי לצבוע אותם בורנית לעץ 508 (כחול).
רשום שהצבע "חצי שקוף", האם הוא יספיק כדי לכסות את הירוק-זית המקורי?
האם הצבע הזה יספיק כדי יגן על העץ מרטיבות או שיש צורך בלכה נוספת?
יש לך המלצות לצבעים אחרים או כל טיפ אחר?
בתודה מראש,
תומר.
תומר,
אני חושב שתוכנית הפעולה שלך טובה.
שיוף ולאחריו גיוון בוורנית יאוששו את הגוון הירקרק של הארגזים. מריחה של שתי שכבות Yacht Varnish תוסיף מקדם הגנה חשוב כנגד קרינת שמש והרטיבות שיאיימו על גמר הוורנית.
לגבי פנים הארגז: אני מבין שאתה מתכוון להניח בארגז בטנת PVC? או ממש עדניות פלסטיק?
על מנת למנוע מהלחות שבאדמה או בתערובת השתילה מגע רציף אם חלקי העץ הפתרון של עדנית פלסטיק הוא העדיף. אך בכל מקרה היתי מורח שתי שכבות של לכה על פנים הארגז כדי להבטיח שלחות ורתיבות מגשם סורר וכו׳ לא יגרמו לרקבון העץ.
יום רביעי, 25 במרץ 2015
הישגי תלמידים בתוכנית לנגרות של יוסף ג׳אן
חברי יוסף ג׳אן מלמד נגרות. כתבתי עליו כאן בעבר וסיפרתי על התוכנית שהוא פיתח עבור בית הספר העירוני בו הוזמן ללמד. לפני כמה שבועות הוא שלח לי צילומים חדשים של עבודות סטודנטים. אחד הפרוייקטים הראשונים של תלמידיו הוא פרוייקט הכנת מקבת עץ מענף. על הפרוייקט הזה סיפרתי ליוסף בקייץ. זהו תרגיל ראשוני בנגרות אותו אנו מלמדים כאן בניו יורק זה שנים רבות. הסטודנטים שלנו לומדים כיצד להשתמש במסור ובמפסלות גילוף על מנת לפחת מענף קצר שאותו הם ניסרו במו ידיהם היקף דרוש ליצירת ידית. פרוייקטים נוספים שיוסף לימד היו גילוף שמות המשפחה של התלמידם על גבי לוח עץ. חלק מהתלמידים בחרו לגלף אותיות שקועות כשתלמידים אחרים בחרו לחשוף אותיות תמירות.
יום שישי, 20 במרץ 2015
A new Kid in town מסור השולחן הבטוח של בוש מגיח לאוויר העולם
אילו באמת חדשות מרעישות. חברת בוש פיתחה טכנולוגית חישת רקמות ומנגנון מניעת פציעות המותקנים במסור השולחן החדש שלהם הREAXX
המסור החדש מכיל מנגנונים מהירי תגובה המכרים לנו מתחום כריות האוויר במכוניות וכן רגשי ״בשר״ שונים שפוקדים על מנגנוני הבטיחות לפעול.
בניגוד למסור הוותיק והאמין של Sawstop המנגנון של בוש אינו משתמש ברפידת בלימה מאלומניום הנורת אל עבר דיסקת המסור. אצל בוש זו בוכנה הנורה אל עבר יצול דיסקת הניסור ודוחפת אותו בחוזקה מטה.
היתרון של בוש הוא שהפעלת מנגנון הבטיחות לא גורמת לנזק לדיסקת הניסור וגם לא משביתה או מוציאה מכלל פעולה את מנגנון הבלימה - כפי שקורה בSawstop. מכאן שעצירת חרום אצל בוש חוסכת למשתמש את החלפת מכסנית הבלימה ($69) ומייתרת את הצורך כבד התקציב של קניית דיסקת ניסור חדשה ($50), הוצאות שבעלי מסורי Sawstop נידרשים לשלם.
כיצד פועל המסור של בוש?
חיישנים שונים הפועלים על פי פרוטוקול בטיחות קפדני מבקרים את פעילות המסור . ברגע שמחשב המסור חש שהמשתמש נמצא בסכנה הוא פוקד על הבוכנה להשתחרר והיא מזנקת בעוז ובועטת את יצול המסור מטה עד להעלמות דיסקת הניסור אל מתחת לפני שטח המסור. לאחר שהמסור עצר ניתן להחזיר את היצול לעמדתו הנורמלית ואת הבוכנה למצבה הדרוך והנצור. המסור יוכל לבצע כ 25 עצירות חרום בתרם ידרש המפעיל להחליף את רכיבי עצירת החרום המתכלים.
למשתמש הישראלי החדשות הללו הם בשורה משמחת ביותר שכן עד כו לא היה כדאי ובודאי שלא היה קל להביא לארץ את מסור הSawstop. אבל עכשיו יש סיכוי גדול מאוד שיבואן בוש בארץ ירים את הכפפה ויביא כמה מסורים.
המסור הזה אינו זול אבל שווה כל שקל כשמדובר בכדאיות הצלת אצבע, אצבעות, כף יד וכו׳ וכו׳. בארה״ב הוא יעלה כאלף וחמש מאוד דולרים אני מקווה שבארץ המחיר לא יהיה מחיר שחיטה מדממת. הסרטון שצרפתי חושף לראשונה את המסור פורץ הדרך.
המסור החדש מכיל מנגנונים מהירי תגובה המכרים לנו מתחום כריות האוויר במכוניות וכן רגשי ״בשר״ שונים שפוקדים על מנגנוני הבטיחות לפעול.
בניגוד למסור הוותיק והאמין של Sawstop המנגנון של בוש אינו משתמש ברפידת בלימה מאלומניום הנורת אל עבר דיסקת המסור. אצל בוש זו בוכנה הנורה אל עבר יצול דיסקת הניסור ודוחפת אותו בחוזקה מטה.
היתרון של בוש הוא שהפעלת מנגנון הבטיחות לא גורמת לנזק לדיסקת הניסור וגם לא משביתה או מוציאה מכלל פעולה את מנגנון הבלימה - כפי שקורה בSawstop. מכאן שעצירת חרום אצל בוש חוסכת למשתמש את החלפת מכסנית הבלימה ($69) ומייתרת את הצורך כבד התקציב של קניית דיסקת ניסור חדשה ($50), הוצאות שבעלי מסורי Sawstop נידרשים לשלם.
כיצד פועל המסור של בוש?
חיישנים שונים הפועלים על פי פרוטוקול בטיחות קפדני מבקרים את פעילות המסור . ברגע שמחשב המסור חש שהמשתמש נמצא בסכנה הוא פוקד על הבוכנה להשתחרר והיא מזנקת בעוז ובועטת את יצול המסור מטה עד להעלמות דיסקת הניסור אל מתחת לפני שטח המסור. לאחר שהמסור עצר ניתן להחזיר את היצול לעמדתו הנורמלית ואת הבוכנה למצבה הדרוך והנצור. המסור יוכל לבצע כ 25 עצירות חרום בתרם ידרש המפעיל להחליף את רכיבי עצירת החרום המתכלים.
למשתמש הישראלי החדשות הללו הם בשורה משמחת ביותר שכן עד כו לא היה כדאי ובודאי שלא היה קל להביא לארץ את מסור הSawstop. אבל עכשיו יש סיכוי גדול מאוד שיבואן בוש בארץ ירים את הכפפה ויביא כמה מסורים.
המסור הזה אינו זול אבל שווה כל שקל כשמדובר בכדאיות הצלת אצבע, אצבעות, כף יד וכו׳ וכו׳. בארה״ב הוא יעלה כאלף וחמש מאוד דולרים אני מקווה שבארץ המחיר לא יהיה מחיר שחיטה מדממת. הסרטון שצרפתי חושף לראשונה את המסור פורץ הדרך.
הירשם ל-
רשומות (Atom)