אמנם אני "איש עץ" אבל אני מאוד אוהב מתכות, ושמח כשיש לי תירוץ לחלץ את עצמותיי ולחזור לעבודת הפצירה, מסור הקשת והקידוח בפלדה. את הנסיון הראשוני שלי במתכת רכשתי בבית הספר המקצועי ושם למדתי לחרוט, לכרסם ולעבד פלדה, פליז ונחושת.
למצוא פין מפציל זה לא בעיה וכך גם להשיג דיסקה מתאימה, אבל מה לעשות עם הפטיריה?
ניזכרתי שפעם פרקתי זוג מגנטי רמקולים חזקים, והפכתי אותם למגנטי מקרר: אחד מהם הוצמד לידית פלסטיק ישנה והשני לעיגול עץ שניסרתי והדבקתי למגנט.
לכל אחד מהמגנטים היתה גם מוצמדת דיסקה נוספת מפלדה, שבאמצעה בליטה -- גליל פלדה מלא. זה בדיוק מה שהיתי צריך כדי ליצר פטריה חדשה. מצאתי את אחת מהדיסקות וקדחתי אותה באמצע כדי שתוכל לקבל את קצה קנה הבורג.
בעזרת פצירה למתכת עיבדתי קנה גלילי בקצה התבריג והתאמתי את הקנה לקדח בעזרת גרגירי סיליקון קרבייד. מפזרים את הגרגירים בקדח, מוסיפים שתי טיפות שמן ומסובבים את העלי במכתשו. בתום התהליך הקנה התאים/נע בקדח (במכתש) בצורה מושלמת.
היה צורך גם לנסר חלק מהדיסקה כדי שתוכל להתאים למבנה המלחציים: אחזתי אותה במלחציים, פצרתי מדרגה קטנה כדי לאפשר למסורית להאחז במדרון, וניסרתי את הדרוש החסרה.
אחרי עבודת פצירה נוספת להחלקת הניסור, הפרוייקט הושלם והפטריה החדשה הורכבה על הקנה.
הפרוייקט שאני כותב עליו כאן הוא שיפוץ של מלחצי שולחן קטנות שמצאתי בערמת גרוטאות בגבעתיים. המלחציים היו חסורות פיטריית הידוק, שהיתה פעם מושחלת על גבי בורג הפרפר שקיבע את המלחציים לשולחן העבודה. פיטריות אילו מתקלקלות באופן תדיר ואז נופלות ואובדות.
למלחציים היה חסר גם פין-מפציל ודיסקה המונעים מבורג הידוק הלחיים מלהשתרר, וגם מאפשרים את פתיחת הלחיים כמובן.למצוא פין מפציל זה לא בעיה וכך גם להשיג דיסקה מתאימה, אבל מה לעשות עם הפטיריה?
ניזכרתי שפעם פרקתי זוג מגנטי רמקולים חזקים, והפכתי אותם למגנטי מקרר: אחד מהם הוצמד לידית פלסטיק ישנה והשני לעיגול עץ שניסרתי והדבקתי למגנט.
לכל אחד מהמגנטים היתה גם מוצמדת דיסקה נוספת מפלדה, שבאמצעה בליטה -- גליל פלדה מלא. זה בדיוק מה שהיתי צריך כדי ליצר פטריה חדשה. מצאתי את אחת מהדיסקות וקדחתי אותה באמצע כדי שתוכל לקבל את קצה קנה הבורג.
בעזרת פצירה למתכת עיבדתי קנה גלילי בקצה התבריג והתאמתי את הקנה לקדח בעזרת גרגירי סיליקון קרבייד. מפזרים את הגרגירים בקדח, מוסיפים שתי טיפות שמן ומסובבים את העלי במכתשו. בתום התהליך הקנה התאים/נע בקדח (במכתש) בצורה מושלמת.
היה צורך גם לנסר חלק מהדיסקה כדי שתוכל להתאים למבנה המלחציים: אחזתי אותה במלחציים, פצרתי מדרגה קטנה כדי לאפשר למסורית להאחז במדרון, וניסרתי את הדרוש החסרה.
אחרי עבודת פצירה נוספת להחלקת הניסור, הפרוייקט הושלם והפטריה החדשה הורכבה על הקנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה