בתחילת ינואר נודע לי ולחברים אחרים בקבוצה למען גבעת רמב"ם ירוקה וסביבתית, שבית המוקף בכמה ברושים וותיקים (שמונים או שבעים שנה גילם) עומד לההרס. ביקשנו את התערבות מחלקת הגינון, שאמורה להגן על עצים מוגנים -- וברוש הוא עץ מוגן -- כדי שתלחם ותציל את הברושים מכפות הדחפורים.
בתמונה: הברושים הגוועים (מאי 2010)
בתמונות השניה והשלישית: הברושים בריאים ויפים בעת התחלת הבניה באתר (25.1.10)
העירייה ניסתה להציל את הברושים, ודרשה מהקבלן להשאיר שניים מתוך ארבעה שעמדו כקבוצה אחת. ביום ההריסה התיצבנו שם אני ואילנה בן-עזרא, ובנוכחות פקח עירייה הובטח לנו שעץ נוסף שלא היה מתוכנן להנצל, יושאר על קנו. אך לצערנו אותם ברושים שנילחמנו עליהם בחורף, גוועים לאיתם באתר הבניה באביב. כאמור מתוך קבוצת הארבעה שניסינו להציל מדחפורי הקבלן, הצלחתנו להציל ביום ההריסה שלושה. המעורבות החלקית של מחלקת הגינון והפיקוח של הערייה לא עזרה בסופו של דבר להציל את העצים שנותרו באתר, וכיום שורד רק אחד.
על מנת להצליח במשימה היה צורך בהנחיה ובפיקוח הדוקים, כולל השגחה צמודה (בזמן כריית העפר) על מנת לוודא שבסיסי שורשי הברושים אינם ניזוקים. לצערינו, כשלשה חודשים אחרי תחילת העבודות התוצאות עגומות מאוד: נזק בלתי הפיך נגרם לברושים ומוות וודאי של שניים מתוך השלשה שנותרו הוא עניין של ימים ספורים. העץ הראשון כבר יבש כמעט לגמרי והשני שצמוד אליו נימצא בשלבי התיבשות מתקדמים. העץ השלישי בתור עדיין ירוק אבל אין לדעת כמה זמן ישרוד.
הברושים כיום. שניים מהם שגזעיהם צמודים מתייבשים במהירות, שלישי עדיין ירוק, ורביעי בפינת המגרש שורד גם כן.
בתמונה הזו רואים את ארבעת הברושים המקוריים. הראשון נכרת עם תחילת העבודות. השני והשלישי הולכים ומתייבשים והרבעי שורד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה