רהיטי שנות החמישים, שישים ושבעים יורדים לרחוב

אין מה לעשות: גם רהיטים שנבנו באהבה ותוך תשומת לב רבה לפרטים, מזדקנים להם. ואם אין מי שיעריך אותם הם יגיעו לבסוף גם לפח האשפה. בחורף האחרון השליכו ספה ישנה ברח' בו אני גר. מה שסיקרן אותי ושאותו הצלתי מהספה, היו "ארדליי" הפליז הכבדות שהונעלו על רגלי העץ. אלו כוסות פליז חרוטות שתפקידם היה למנוע הכתמת רגלי העץ במשטר "הספונג'ה" הישראלי.

אותם ארדליי או רגלי פליז איכותיות של שנות החמישים, יוצרו או הוחלפו בשנות השישים והשבעים בכובעוני אלומיניום ופלסיק.

בתמונה מעל רואים ארדלי אלומיניום שהושחלו על רגל אשור (בוק) הארדליים או כובענים ניקרעו. הארדליים הפשוטות מאלומניום דק או פלסטיק מנסים לחקות את צבע הפליז. ארדלי פלסטיק נוצקו מפלסיק זהוב; אחרים נוצקו בפלסטיק כסוף או שחור. ערמת הרהיטים שראיתי היום ברח' רחל בגבעתיים הכילה גם כיסאות ומיטה שלרגליהם כובעני פלסטיק.

בערמה היו גם: מזנון, מיטה, ועגלות תה ישנות. לדאבוני אף אחד מהרהיטים הללו לא היה יכול לזכות בחיים חדשים - פרט אולי לכיסאות, לכמה מגירות, ולעגלות התה. רהיטי Built-in (ארונות קיר ומזנונים גדולים) מותאמים והותאמו לחללי הפנים שבהם הם אמורים לשכון. בחלוף האופנה או כשהדיירים מתחלפים, נס ליחם ולרוב הם נידונים לכליה. בנוסף, עם נעשתה הטעות ובמקור הם צופו בפורמייקה, ההיתכנות של חידוש מראם היא כמעט ואינה אפשרית. פוררמייקה היא חומר סינטטי שאני מזדקן בכבוד. מנסיון רק רהיטי עץ מלא או רהיטים שצופו בפורניר על גבי בסיס לביד זוכים לעדנה וסיכוי לחיים חדשים. מהסיבות הללו רהיטי בילט-אין לעיתים נדירות מאוד מועתקים לדירה חדשה או נמכרים לסוחרי רהיטים.
גם רהיטים שצופו בפורניר לא תמיד ניתנים להצלה. המזנון שהושלח לרחוב היום צופה בפורניר מילה צהבהב וזכה בגמר פוליאסטר קשה ומעמיד. זהו ציפוי בעובי של מילימטר אחד, עבה וקשה מאוד. פוליאסטר אמנם מגן על חלקי הרהיט בצורה אופטימלית אבל במיקרה שהוא ניזוק כמעט ואי אפשר לחדש את הרהיט מבלי לקלף את כל הציפוי. בתמונה הבאה ניתן להבחין בציפוי הפוליאסטר השבור בקרבת חור המנעול של אחת הדלתות.

אז מה אפשר כן לעשות אם ערמת הסדנוויץ' מצופה הפורמייקה והפוליאסטר -- פאר העיצוב של שנות השישים שבעים -- שמצאתי? רק לפרק פירזול מעניין שיוצר בארץ ושיש לו ערך היסטורי וסנטימנטאלי. זה בדיוק מה שעשיתי. בתמונות הבאות תראו את המנעולים, ידיות וצירי הפליז, וכו' שפירקתי מהרהיטים.

המנעול וטבעת המפתח בעלת השם האנגלי הבילתי יאומן - escutcheon , יוצרו מפלדה ופליז בארץ ע"י מפעל Beer שהלוגו שלו נושא גם את האותיות "ב" ו"י".
מעניין מתי פעל המפעל והאם יצר רק לשוק הישראלי או גם יצא לחו"ל.