בעקבות דיון שתפתח בפורום תפוז נגרות ואומניות בעץ על בטיחותם של עצים במגע עם מזון כתבתי את הדברים הבאים...
למי שמחפש כלל אצבע פשוט על מנת לדעת האם עץ צופן בחובו סכנות לבריאותינו הנה שני חוקים:
1. עץ מיער ממוזג (צפון אירופה, אמריקה וצפון אסיה, יהיה בטוח יותר מאשר עץ הגדל ביערות הגשם או בקו המשווה. דוגמה: עץ הגדל ביער בניו אינגלנד, כמו אדר למשל, יהיה בטוח לגמרי לשימוש. לעומתו מהגוני שגדל בהונדורס עלול להיות אלרגני או מחולל פריחה בעור.
2. עצים בהירים בטוחים יותר מאשר עצים כהים: אשור מיגוסלוויה בטוח יותר מאשר אגוז אמריקני או איפאה מאפריקה.
ובשורה התחתונה: עצים "אשכנזיים" - בהירים, ויש שיגידו אף משעממים - בטוחים יותר לשימוש, עיבוד ומגע עם מזון, מאשר עצים טרופיים ואקזוטיים מאפריקה, דרום אמריקה ואסיה המשוונית. נכון שלאחרונים יהיה הרבה יותר סקס-אפיל, אבל אילו גם עלולים להיות בעלי טמפרמנט לא קטנים.....
למי שמחפש כלל אצבע פשוט על מנת לדעת האם עץ צופן בחובו סכנות לבריאותינו הנה שני חוקים:
1. עץ מיער ממוזג (צפון אירופה, אמריקה וצפון אסיה, יהיה בטוח יותר מאשר עץ הגדל ביערות הגשם או בקו המשווה. דוגמה: עץ הגדל ביער בניו אינגלנד, כמו אדר למשל, יהיה בטוח לגמרי לשימוש. לעומתו מהגוני שגדל בהונדורס עלול להיות אלרגני או מחולל פריחה בעור.
2. עצים בהירים בטוחים יותר מאשר עצים כהים: אשור מיגוסלוויה בטוח יותר מאשר אגוז אמריקני או איפאה מאפריקה.
ובשורה התחתונה: עצים "אשכנזיים" - בהירים, ויש שיגידו אף משעממים - בטוחים יותר לשימוש, עיבוד ומגע עם מזון, מאשר עצים טרופיים ואקזוטיים מאפריקה, דרום אמריקה ואסיה המשוונית. נכון שלאחרונים יהיה הרבה יותר סקס-אפיל, אבל אילו גם עלולים להיות בעלי טמפרמנט לא קטנים.....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה